בית נתן/ברכות/יא/א
ב"ה קא מפרשי טעמא דידהו וטעמא דב"ש אלא ב"ש מ"ט אמרי לך ב"ש אי סלקא דעתך להכי הוא דאתי ליכתוב קרא וכו' בשכבך ובקומך למה לי ש"מ בשכבך שכיבה ממש בקומך קימה ממש וב"ה הא כתיב בלכתך בדרך וב"ש נמי הא כתיב ובלכתך בדרך ההוא מיבעי לי' לכדתני' וכו':
אם כן לימא קרא בלכת ובשבת מאי בשבתך בשבתך דידך הוא דמחייבת בלכת מצוה[1] פטירת אי הכי כונס את האלמנה נמי וכו' (על קושית אי הכי עיין לק' ט"ז ע"ב בתו' ד"ה אי הכי):
ספינתו בים אלמא א"ר בר זבדא א"ר אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שנאמר בהם פאר[2] התם טריד טירדה דרשות הכא טריד טרדא דחובה ובית הלל ממילה ש"מ דבדרך נמי קרינן (עיין בספר פתח עינים שכתב על גירסה שבש"ס דידן וב"ש ההוא פרט לשלוחי מצוה רבים נתקשו בזה ועתה אמת אגיד דראיתי בש"ס של קלף כ"י נושנת היא (והיא ש"ס שראה במצרים כמבואר בשה"ג ח"ב מע' ג' וברור לי שזאת הש"ס כ"י שאנו עסוקים בה היא זאת בעצמה שראה במצרים כי ממצרים הובאה הנה לפעה"ק ולא נשאר עוד במצרים דוגמתה) דלא גריס לה כלל וכמה דיות נשתפכו בס' אחרונים בזה[3]):
יושבין וקורין עוסקין במלאכתן וקורין[4]:
אתה זקפת א"ל אתה עשית כדברי ב"ש ואני עשיתי כדברי ב"ה[5] דבר אחר שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות מאי דבר אחר וכי תימא במטין נמי שוין ה"מ וכו':
בית הלל לב"ש לא כך היה מעשה שהלכו וכו' ר"י בן החורנית מצאוהו ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ולא אמרו לו דבר א"ל ב"ש משם ראיה אף הם אמרו לו א"כ היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך רב נחמן אמר העושה כדברי ב"ש חייב מיתה דתנן א"ר טרפון פעם אחת הייתי מהלך בדרך:
אמר ר' יעקב בר אידי א"ר אושעיא:
- ↑ בב"נ הגי' חסירה ומוטעת (דק"ס).
- ↑ ליתא "שנאמר פארך חבוש עליך", וכן ליתא בכי"מ ובסוכה וכאן בס' המפתח ובתו' הר"י ובתו' הרא"ש וכ"נ מפי' רש"י שלא היה בגירסתו והוא הביאו (דק"ס).
- ↑ וכן ליתא בכל כתה"י, אבל בכ"י פריס וגליון כ"י פירנצה יש גי' אחרת בסוף הסוגיא שכנ' הוא מקור לתיבות אלו.
- ↑ בב"נ ליתא לא הולכין בדרך ולא מטין וקורין ונר' מעובדא שמביא שחסר בט"ס (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכי"מ ובתוספתא פ"א ובספרי פ' ואתחנן ובאו"ז שם והיא נוסחא ישרה מאד (דק"ס).