מנחת שי/ויקרא/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


== ד ==
== ד ==


'''וממפרסי.''' בהעתק הללי וממפרסי ירושלמי וממפריסי עכ"ל. ובכל הספרי' חסר. ואומר המסרה ב' חד חסר וחד מלא דין חסר ועיין מ"ש בפ' ראה בס"ד:
'''וממפרסי.''' בהעתק הללי וממפרסי ירושלמי וממפריסי עכ"ל. ובכל הספרי' חסר. ואומר המסרה ב' חד חסר וחד מלא דין חסר ועיין מ"ש בפ' ראה בס"ד:


'''הגמל.''' תלשא אחת בלבד בה"א:
'''הגמל.''' תלשא אחת בלבד בה"א:


== ה ==
== ה ==


'''גרה דשפן.''' הגימ"ל רפה:
'''גרה דשפן.''' הגימ"ל רפה:


== ז ==
== ז ==


'''גרה לא יגר.''' הגימ"לין דגושות. וכן תגעו בפסו' ח':
'''גרה לא יגר.''' הגימ"לין דגושות. וכן תגעו בפסו' ח':


== ט ==
== ט ==


'''וקשקשת.''' השלשי שי"ן ראשונה רפה כחביריו:
'''וקשקשת.''' השלשי שי"ן ראשונה רפה כחביריו:


== יג ==
== יג ==


'''תשקצו מן.''' הקו"ף דגושה:
'''תשקצו מן.''' הקו"ף דגושה:


'''העזניה.''' העי"ן בקמץ לבד והיו"ד דגושה:
'''העזניה.''' העי"ן בקמץ לבד והיו"ד דגושה:


== יד ==
== יד ==


'''ואת הדאה.''' בדל"ת כמ"ש בפ' ראה:
'''ואת הדאה.''' בדל"ת כמ"ש בפ' ראה:


== כא ==
== כא ==


'''אשר לא כרעים.''' לא כתיב באל"ף וק' בוא"ו ודרשינן מיניה בפ' אלו טרפות אף על פי שאין לו עכשיו ועתיד ליגדל לאחר זמן כגון הזחל ולא מצי' למימר שאין לו כרעים כלל דאדרבא יש להם כדקתני בגמ' ועיין מ"ש בפ' משפטים ע"פ אשר לא יעדה ומ"ש בס"ד בפ' בהר סיני על פ' אשר לא חמה:
'''אשר לא כרעים.''' לא כתיב באל"ף וק' בוא"ו ודרשינן מיניה בפ' אלו טרפות אף על פי שאין לו עכשיו ועתיד ליגדל לאחר זמן כגון הזחל ולא מצי' למימר שאין לו כרעים כלל דאדרבא יש להם כדקתני בגמ' ועיין מ"ש בפ' משפטים ע"פ אשר לא יעדה ומ"ש בס"ד בפ' בהר סיני על פ' אשר לא חמה:


== כב ==
== כב ==


'''הסלעם.''' הסמ"ך בקמץ לבד:  
'''הסלעם.''' הסמ"ך בקמץ לבד:  


'''החרגל.''' הגימ"ל דגושה:  
'''החרגל.''' הגימ"ל דגושה:  


== כד ==
== כד ==


'''ולאלה תטמאו.''' טעו המדפיסים לעשות פה פסקא ועשאוה סתומה כי בכל ספרים כ"י מדוייקים אין כאן שום פסקא גם הרמב"ם והמאירי לא הזכירו מזה כלום אולי יצא להם שבוש זה שראו כתוב במסרות ולאלה ג' ראש פס' וטעו בין פסקא לפסוק. שוב מצאתי בספר תגי אך את זה תאכלו מכל שרץ ולאלה תטמאו שנמנו עם הסתומות ואין אנו נוהגים כך:
'''ולאלה תטמאו.''' טעו המדפיסים לעשות פה פסקא ועשאוה סתומה כי בכל ספרים כ"י מדוייקים אין כאן שום פסקא גם הרמב"ם והמאירי לא הזכירו מזה כלום אולי יצא להם שבוש זה שראו כתוב במסרות ולאלה ג' ראש פס' וטעו בין פסקא לפסוק. שוב מצאתי בספר תגי אך את זה תאכלו מכל שרץ ולאלה תטמאו שנמנו עם הסתומות ואין אנו נוהגים כך:


== כה ==
== כה ==


'''בגדיו.''' הבי"ת דגושה:
'''בגדיו.''' הבי"ת דגושה:


== כו ==
== כו ==


'''לכל הבהמה.''' הלמ"ד בגעיא:
'''לכל הבהמה.''' הלמ"ד בגעיא:


== ל ==
== ל ==


'''והלטאה.''' במקצת ספרי הדפוס הלמ"ד רבתי ולא נמצא כן בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים ישנים ולא בשום נוסח מאלפא ביתא רבתית:
'''והלטאה.''' במקצת ספרי הדפוס הלמ"ד רבתי ולא נמצא כן בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים ישנים ולא בשום נוסח מאלפא ביתא רבתית:


== לא ==
== לא ==


'''כל הנגע בהם במתם.''' כתב הרמ"ה ז"ל חסר וא"ו כתיב וכל אורייתא דכותא חסר ואית דמסרין בהון כולהון חסרים בר מן ב' מלאים ולא מסיימי ודילמא בשאר קריא דאילו באורייתא כולהון דנסחי דיקי חסרים וא"ו כתיבי:
'''כל הנגע בהם במתם.''' כתב הרמ"ה ז"ל חסר וא"ו כתיב וכל אורייתא דכותא חסר ואית דמסרין בהון כולהון חסרים בר מן ב' מלאים ולא מסיימי ודילמא בשאר קריא דאילו באורייתא כולהון דנסחי דיקי חסרים וא"ו כתיבי:


== לב ==
== לב ==


'''יפל דעליו.''' בס"ס כת"י ובדפוסים ישנים במקף ובמאריך ונראה שזהו דעת בן אשר. ומ"ש בחילופי הדפוס ב"א יפול עליו בוא"ו טעות הוא. אך במקצת ס"ס כתוב בגליון נ"א יפל בגלגל:
'''יפל דעליו.''' בס"ס כת"י ובדפוסים ישנים במקף ובמאריך ונראה שזהו דעת בן אשר. ומ"ש בחילופי הדפוס ב"א יפול עליו בוא"ו טעות הוא. אך במקצת ס"ס כתוב בגליון נ"א יפל בגלגל:


'''מהם במתם.''' בפסק:
'''מהם במתם.''' בפסק:


'''מכל כלי עץ.''' מכל במקף לא בשופר הפוך והכ"ף בקמץ לא בחולם:
'''מכל כלי עץ.''' מכל במקף לא בשופר הפוך והכ"ף בקמץ לא בחולם:


== לד ==
== לד ==


'''אשר יבוא עליו.''' בהעתק הללי יבוא ירושלמי יבא עכ"ל. ובכל הספרים מלא והוא חד מן ז' מלאים ע"פ המסורת וסימן נמסר במ"ג פ' אחרי מות וכן כתבם הרמ"ה ז"ל. וזהו ג"כ אחד מן י"ד יבוא דסבירין יבואו ונמנו כלם במ"ג במקום הזה. ומה שתרגם אנקלוס יעלון פירושא הוא:
'''אשר יבוא עליו.''' בהעתק הללי יבוא ירושלמי יבא עכ"ל. ובכל הספרים מלא והוא חד מן ז' מלאים ע"פ המסורת וסימן נמסר במ"ג פ' אחרי מות וכן כתבם הרמ"ה ז"ל. וזהו ג"כ אחד מן י"ד יבוא דסבירין יבואו ונמנו כלם במ"ג במקום הזה. ומה שתרגם אנקלוס יעלון פירושא הוא:


== לו ==
== לו ==


'''מעין.''' יו"ד בקמץ:
'''מעין.''' יו"ד בקמץ:


== לח ==
== לח ==


'''וכי יתן מים על זרע.''' רב פפא רמי כתיב כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד כי יותן דומיא דכי יתן מה יתן דניחא ליה אף יותן דניחא ליה ילקוט רמז תקמ"ג מפרק אלו מציאות. ומייתי ליה נמי בפ"ב דפסחים ופ"ג דקדושין. ועיין ק"ס פ"א מהלכות טומאת אוכלים ופ"ח מהלכות כלים רבי' שמשון ותוספת י"ט סוף פ' כ"ה דכלים לקח טוב סוף פ' שמיני:
'''וכי יתן מים על זרע.''' רב פפא רמי כתיב כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד כי יותן דומיא דכי יתן מה יתן דניחא ליה אף יותן דניחא ליה ילקוט רמז תקמ"ג מפרק אלו מציאות. ומייתי ליה נמי בפ"ב דפסחים ופ"ג דקדושין. ועיין ק"ס פ"א מהלכות טומאת אוכלים ופ"ח מהלכות כלים רבי' שמשון ותוספת י"ט סוף פ' כ"ה דכלים לקח טוב סוף פ' שמיני:


== מב ==
== מב ==


'''גחון.''' וא"ו רבתי ולא יותר מן הנו"ן אלא פחות מעט. והיא גם כן חצי התורה באותיות כדאיתא בפ"ק דקדושין ואמרינן התם בעי רב יוסף וא"ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא א"ל אביי וניתי ס"ת ונימנינהו מי לא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ס"ת ומנאום א"ל אינהו בקיאי בחסרות ויתרות אנן לא בקיאינן ועיין מ"ש בפתיחת החיבור בשם ריקאנטי ובנפוצות יהודה דף פ':
'''גחון.''' וא"ו רבתי ולא יותר מן הנו"ן אלא פחות מעט. והיא גם כן חצי התורה באותיות כדאיתא בפ"ק דקדושין ואמרינן התם בעי רב יוסף וא"ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא א"ל אביי וניתי ס"ת ונימנינהו מי לא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ס"ת ומנאום א"ל אינהו בקיאי בחסרות ויתרות אנן לא בקיאינן ועיין מ"ש בפתיחת החיבור בשם ריקאנטי ובנפוצות יהודה דף פ':


== מג ==
== מג ==


'''ונטמתם בם.''' חסר אל"ף וביומא פ' אמר להם הממונה תנא דבי ר' ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר ונטמתם בם אל תקרי ונטמתם אלא ונטמטם כך היא הגירסא בילקוט וכן משמע מדברי רד"ק בשרשים שרש טמם והכי מוכח לישנא דזוהר סוף פרשת משפטים ונטמתם בם חסר אל"ף מסאבותא אטימא מכולא דלית רשו לאתדכאה הני כשאר זיני דמסאבותא דמתדכין ועיין עוד בזוהר סוף פ' זו וכן בריקאנטי פ' עקב ולא תטמאו ונטמתם בלא אל"ף כל מי ששורה עליו רוח הטומאה מקבל טומאה סתומה שאין לה פתח ועיין עוד בזוהר סוף פ' זו עכ"ל:
'''ונטמתם בם.''' חסר אל"ף וביומא פ' אמר להם הממונה תנא דבי ר' ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר ונטמתם בם אל תקרי ונטמתם אלא ונטמטם כך היא הגירסא בילקוט וכן משמע מדברי רד"ק בשרשים שרש טמם והכי מוכח לישנא דזוהר סוף פרשת משפטים ונטמתם בם חסר אל"ף מסאבותא אטימא מכולא דלית רשו לאתדכאה הני כשאר זיני דמסאבותא דמתדכין ועיין עוד בזוהר סוף פ' זו וכן בריקאנטי פ' עקב ולא תטמאו ונטמתם בלא אל"ף כל מי ששורה עליו רוח הטומאה מקבל טומאה סתומה שאין לה פתח ועיין עוד בזוהר סוף פ' זו עכ"ל:


== מד ==
== מד ==


'''ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש.''' דין לחוד כתיב השרץ הרמש ושארא כתיב השרץ השרץ הרמז:
'''ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש.''' דין לחוד כתיב השרץ הרמש ושארא כתיב השרץ השרץ הרמז:


== מה ==
== מה ==


'''המעלה.''' מאריך בה"א לא במ"ם וכן הוא לב"א:
'''המעלה.''' מאריך בה"א לא במ"ם וכן הוא לב"א:





גרסה אחרונה מ־14:40, 21 ביולי 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה]

וממפרסי. בהעתק הללי וממפרסי ירושלמי וממפריסי עכ"ל. ובכל הספרי' חסר. ואומר המסרה ב' חד חסר וחד מלא דין חסר ועיין מ"ש בפ' ראה בס"ד:

הגמל. תלשא אחת בלבד בה"א:

ה[עריכה]

גרה דשפן. הגימ"ל רפה:

ז[עריכה]

גרה לא יגר. הגימ"לין דגושות. וכן תגעו בפסו' ח':

ט[עריכה]

וקשקשת. השלשי שי"ן ראשונה רפה כחביריו:

יג[עריכה]

תשקצו מן. הקו"ף דגושה:

העזניה. העי"ן בקמץ לבד והיו"ד דגושה:

יד[עריכה]

ואת הדאה. בדל"ת כמ"ש בפ' ראה:

כא[עריכה]

אשר לא כרעים. לא כתיב באל"ף וק' בוא"ו ודרשינן מיניה בפ' אלו טרפות אף על פי שאין לו עכשיו ועתיד ליגדל לאחר זמן כגון הזחל ולא מצי' למימר שאין לו כרעים כלל דאדרבא יש להם כדקתני בגמ' ועיין מ"ש בפ' משפטים ע"פ אשר לא יעדה ומ"ש בס"ד בפ' בהר סיני על פ' אשר לא חמה:

כב[עריכה]

הסלעם. הסמ"ך בקמץ לבד:

החרגל. הגימ"ל דגושה:

כד[עריכה]

ולאלה תטמאו. טעו המדפיסים לעשות פה פסקא ועשאוה סתומה כי בכל ספרים כ"י מדוייקים אין כאן שום פסקא גם הרמב"ם והמאירי לא הזכירו מזה כלום אולי יצא להם שבוש זה שראו כתוב במסרות ולאלה ג' ראש פס' וטעו בין פסקא לפסוק. שוב מצאתי בספר תגי אך את זה תאכלו מכל שרץ ולאלה תטמאו שנמנו עם הסתומות ואין אנו נוהגים כך:

כה[עריכה]

בגדיו. הבי"ת דגושה:

כו[עריכה]

לכל הבהמה. הלמ"ד בגעיא:

ל[עריכה]

והלטאה. במקצת ספרי הדפוס הלמ"ד רבתי ולא נמצא כן בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים ישנים ולא בשום נוסח מאלפא ביתא רבתית:

לא[עריכה]

כל הנגע בהם במתם. כתב הרמ"ה ז"ל חסר וא"ו כתיב וכל אורייתא דכותא חסר ואית דמסרין בהון כולהון חסרים בר מן ב' מלאים ולא מסיימי ודילמא בשאר קריא דאילו באורייתא כולהון דנסחי דיקי חסרים וא"ו כתיבי:

לב[עריכה]

יפל דעליו. בס"ס כת"י ובדפוסים ישנים במקף ובמאריך ונראה שזהו דעת בן אשר. ומ"ש בחילופי הדפוס ב"א יפול עליו בוא"ו טעות הוא. אך במקצת ס"ס כתוב בגליון נ"א יפל בגלגל:

מהם במתם. בפסק:

מכל כלי עץ. מכל במקף לא בשופר הפוך והכ"ף בקמץ לא בחולם:

לד[עריכה]

אשר יבוא עליו. בהעתק הללי יבוא ירושלמי יבא עכ"ל. ובכל הספרים מלא והוא חד מן ז' מלאים ע"פ המסורת וסימן נמסר במ"ג פ' אחרי מות וכן כתבם הרמ"ה ז"ל. וזהו ג"כ אחד מן י"ד יבוא דסבירין יבואו ונמנו כלם במ"ג במקום הזה. ומה שתרגם אנקלוס יעלון פירושא הוא:

לו[עריכה]

מעין. יו"ד בקמץ:

לח[עריכה]

וכי יתן מים על זרע. רב פפא רמי כתיב כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד כי יותן דומיא דכי יתן מה יתן דניחא ליה אף יותן דניחא ליה ילקוט רמז תקמ"ג מפרק אלו מציאות. ומייתי ליה נמי בפ"ב דפסחים ופ"ג דקדושין. ועיין ק"ס פ"א מהלכות טומאת אוכלים ופ"ח מהלכות כלים רבי' שמשון ותוספת י"ט סוף פ' כ"ה דכלים לקח טוב סוף פ' שמיני:

מב[עריכה]

גחון. וא"ו רבתי ולא יותר מן הנו"ן אלא פחות מעט. והיא גם כן חצי התורה באותיות כדאיתא בפ"ק דקדושין ואמרינן התם בעי רב יוסף וא"ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא א"ל אביי וניתי ס"ת ונימנינהו מי לא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ס"ת ומנאום א"ל אינהו בקיאי בחסרות ויתרות אנן לא בקיאינן ועיין מ"ש בפתיחת החיבור בשם ריקאנטי ובנפוצות יהודה דף פ':

מג[עריכה]

ונטמתם בם. חסר אל"ף וביומא פ' אמר להם הממונה תנא דבי ר' ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר ונטמתם בם אל תקרי ונטמתם אלא ונטמטם כך היא הגירסא בילקוט וכן משמע מדברי רד"ק בשרשים שרש טמם והכי מוכח לישנא דזוהר סוף פרשת משפטים ונטמתם בם חסר אל"ף מסאבותא אטימא מכולא דלית רשו לאתדכאה הני כשאר זיני דמסאבותא דמתדכין ועיין עוד בזוהר סוף פ' זו וכן בריקאנטי פ' עקב ולא תטמאו ונטמתם בלא אל"ף כל מי ששורה עליו רוח הטומאה מקבל טומאה סתומה שאין לה פתח ועיין עוד בזוהר סוף פ' זו עכ"ל:

מד[עריכה]

ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש. דין לחוד כתיב השרץ הרמש ושארא כתיב השרץ השרץ הרמז:

מה[עריכה]

המעלה. מאריך בה"א לא במ"ם וכן הוא לב"א:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.