משך חכמה/בראשית/לא

משך חכמה בראשית לא

יג

אנכי וכו' אשר נדרת לי שם נדר כו'. הזכיר להם הנדר שכל הנודר ואינו מקיים אשתו מתה כמו שכתוב למה יקח משכבך מתחתך יעוין רה"ש דף ו'. והענין שאיחר יעקב את נדרו, מפני שדרשו רז"ל על קרא לא תקים לך מצבה אשר שנא ד' אלקיך מצבה זו אהובה לאבות ושנואה לבנים. ויתכן כי בעשרים ושנים שנים האילו, התחילו הגוים לעשות מצבה לע"ז ופוק חזי דלבן אמר עד המצבה ויעקב לא אמר יעו"ש. ואפשר כי נתוודע להם ממה שיעקב ניסך עליה נסך ויצק עליה שמן והקדישוה כי שם יעקב היה גדול בארצו ועשו אותה לנעבד. לכן איחר נדרו עד שאמר לו הקב"ה ועשה מזבח לאל הנראה כו' ויבן שם מזבח כו'. ומה שאמר להלן ויצב יעקב מצבה כו' היא בפעם הראשון כפירוש הראב"ע, ורמב"ן קלסו ע"ש ודו"ק:

טו

טז

כי מכרנו כו' כל העושר אשר הציל מאבינו לנו הוא ולבנינו. רמז מכאן לתקנת חכמים לכתובת ב"ד דבירושלמי מבואר דהוי כנוחל מן האם דאין הבכור נוטל פי שנים (עיין אור שמח) לכן אמרו כי הוי כסף נדוני' שלהם לכן המה להם היינו הנשים ולבניהם הזכרים אחרי מת יעקב כמו כל כסף נדוני' שתקנו חכמים כתובת ב"ד ודו"ק:

יח

וינהג את כל מקנהו כו' לבא אל יצחק אביו וכו'. מה שאמר אל יצחק ולא הזכיר רבקה שעדיין היתה בחיים. משום שהיא אמרה ושלחתי ולקחתיך משם וכ"ז שלא שלחה אליו הרי מחלה לו כבודה, אבל יצחק אמר רק וקח לך משם אשה, ולכן הרי לא מחל על כבודו ומפני כן הלך אל יצחק אביו ודו"ק:

יט

ותגנב רחל התרפים. אפשר שזה היה כדי שיראה אליו ד' וכמו שדרשו על ויאמר ד' בפרשת בא שבית פרעה כו'.

לב

עם אשר וכו' לא יחיה. שבן נח נהרג על הגזל. ואינו קללה כלל כן נראה לפי הפשט אבל לפי המדרש מתה רחל מאותה קללה (רש"י) אע"ג שלא מצא בכ"ז קללת חכם אפילו על תנאי אינו חוזר כדאמרו ז"ל במכות על יהודה עי"ש בתוספות:

לה

כי לא אוכל לקום מפניך. תיבת לוא מלא בויו אלף והוא כאלו כתוב כי לו לא אוכל לקום הא לאחרים אוכל לקום וכמו שדרשו בשבועות אם לוא יגיד ונשא כו' עי"ש.

לז

כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך. ירמוז על מה שפירש השל"ה הא שאמרה רחל דרך נשים לי הוא רמז על התרפים שע"ז מטמאה במגע ובמשא כנדה. ואם נגנב ע"ז אמרו במסכת ע"ז דף נ"ג ע"ב דאיכא מאן דמבטל לה דמדלא יכלה להציל עצמה עצמה לא מצלת לאחריני מצלה רק כאן שלבן מבקש אחריה איך ביטלם וכמו דאיתא במדרש שאמרו שבטים בושנו ממך אבי אמא שאמר למה גנבת את אלקי יעו"ש ולכן אם לא היה מבקש וממשש את כליו למצא התרפים לא יכלה רחל לאמר זה ולשקר חלילה אבל עכשיו כי מששת את כל כלי הרי עדיין המה (אינה) [אינם] מבוטלים ושפיר אמרה דרך נשים לי שהם מטמאים עדיין ולכן מה מצאת מכל כלי ביתך ודו"ק:

נ

אם תענה את בנותי ואם תקח נשים על בנותי. עיין יבמות דף מ"ד עצה טובה קמל ד' אין טפי לא כי היכי דנמטייה עונה בחודש וכאן היו לו ארבעה נשים:

נד

ויזבח יעקב זבח בהר. עד כאן לא מצאנו בתורה זבח ורק מזבח כתוב בכולם משום שבני נח היו מקריבין לגבוה שחוטים וטהורים כמו שעשה נח אבל חולין היו אוכלים בנחירה כמו ישראל במדבר ושחיטה מן הצואר יליף ממקום שזבחתהו וזה מלת זבח רק יעקב שחט וחדש מצות השחיטה.

ולפ"ז דברי רמב"ן שלא שמרו מצות רק בארץ ישראל יתכן להיות כי הר הגלעד שצפה יעקב שהמצפה יהא לבניו שבט מנשה שמר שחיטה ולכן ויזבח זבח ושחט בעצמו ויקרא לאחיו לאכול לחם זה דבר המתוקן כל צרכו לאחר שהי' שחוט ומוכן אז קרא אותם שהיה חושש לקרוא אותן בחיי הצאן שחש מפני שוחט לעו"ג דזה מחשב וזה עובד כמבואר בחולין דף ל"ח לכן לא קרא אותם רק לאחר שנשחט והוכנו ונתבשלו ונהיו לחם לאכול וברור ולכן ביתרו שהיה שלמים ורק לאחר זריקת דמים והקטר חלבים כתוב ג"כ ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם כו' דמשולחן גבוה זכו בדבר המתוקן כל צרכו ודו"ק היטב:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף