רש"י/ברכות/י/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(השוואה מול דפוס ישן) |
(הערה) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''אבי אבא שחפה את ההיכל.''' שלמה: | '''אבי אבא שחפה את ההיכל.''' <ref>'''דהיינו''' שלמה {{ממ|[[תשלום פירוש רש"י על מסכת ברכות#י ע"ב|תשלום פירוש רש"י]]}}.</ref>שלמה: | ||
'''שגנז ספר רפואות.''' כדי שיבקשו רחמים: | '''שגנז ספר רפואות.''' כדי שיבקשו רחמים<ref>שגנז ספר רפואות. '''שלא היה אדם מבקש רחמים, אלא מסתכל בספר רפואות ומתרפא, והוא גנזו '''{{ממ|[[תשלום פירוש רש"י על מסכת ברכות#י ע"ב|תשלום פירוש רש"י]]}}.</ref>: | ||
'''גירר עצמות אביו.''' לפי שהיה רשע בזהו ולא נהג בו כבוד בקבורתו להוציאו כהוגן במטות זהב וכסף: | '''גירר עצמות אביו.''' לפי שהיה רשע בזהו ולא נהג בו כבוד בקבורתו להוציאו כהוגן במטות זהב וכסף: | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''סתם מי גיחון.''' מי שלוח בדברי הימים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/לב#|ב לב]]}} ולמה כדי שלא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות ולא זהו גיחון הנהר הגדול דההוא לאו בא"י הוא אלא מעין קטן הוא סמוך לירושלים שנאמר והורדתם אותו אל גיחון {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/א#|מ"א א]]}} ומתרגמינן ותחתון יתיה לשילוחא: | '''סתם מי גיחון.''' מי שלוח בדברי הימים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/לב#|ב לב]]}} ולמה כדי שלא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות ולא זהו גיחון הנהר הגדול דההוא לאו בא"י הוא אלא מעין קטן הוא סמוך לירושלים שנאמר והורדתם אותו אל גיחון {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/א#|מ"א א]]}} ומתרגמינן ותחתון יתיה לשילוחא: | ||
'''עבר ניסן בניסן.''' קס"ד משנתקדש החדש לשם ניסן נמלך לעבר את השנה ועשאו אדר כמו שנאמר בדברי הימים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/ל#|ב ל]]}} ויועץ המלך (חזקיהו) לעשות הפסח בחדש השני: | '''עבר ניסן בניסן.''' קס"ד משנתקדש החדש לשם ניסן נמלך לעבר את השנה ועשאו אדר <ref>ועשאו אדר, '''שלא עשו פסח עד חודש אחר''', שנאמר בד"ה ויועץ המלך חזקיהו לעשות פסח בחודש השני {{ממ|[[תשלום פירוש רש"י על מסכת ברכות#י ע"ב|תשלום פירוש רש"י]]}}.</ref>כמו שנאמר בדברי הימים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/ל#|ב ל]]}} ויועץ המלך (חזקיהו) לעשות הפסח בחדש השני: | ||
'''ביום שלשים של אדר.''' ואע"פ שלא נתקדש החדש שעדיין לא באו עדים: | '''ביום שלשים של אדר.''' ואע"פ שלא נתקדש החדש שעדיין לא באו עדים: | ||
'''התולה בזכות עצמו.''' שאומר בתפלתו עשה לי בזכותי כגון חזקיהו שאמר זכר נא את אשר התהלכתי לפניך וגו': | '''התולה בזכות עצמו.''' שאומר בתפלתו עשה לי בזכותי כגון חזקיהו שאמר זכר נא את אשר התהלכתי לפניך{{הערה|'''רש"י''' ד"ה '''התולה''' וכו', לפניך וגו'. הוא סוף דיבור ואח"כ מתחיל הדיבור '''מר הוא לו על שאמר לו למען דוד עבדי'''. הוא סוף דיבור {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} וגו': | ||
'''פרועה.''' מגולה שניטלה תקרה שלה: | '''פרועה.''' מגולה שניטלה{{הערה|'''ד"ה פרוע''' וכו', תקרה '''ומעזיבה''' שלה {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} תקרה שלה: | ||
'''הרוצה להנות.''' משל אחרים: | '''הרוצה להנות.''' משל אחרים: | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
'''ורגליהם רגל ישרה.''' נראין כרגל אחד: | '''ורגליהם רגל ישרה.''' נראין כרגל אחד: | ||
{{הערה|שייך לעיל [[בבלי/ברכות/ט/ב|ט:]] במתניתין. מסורת הש"ס.}}'''הקורא מכאן ואילך לא הפסיד.''' שהרי הוא כאדם שקורא אחת מכל הפרשיות שבתורה ואע"פ שלא יצא ידי ק"ש יש לו קבול שכר כעוסק בתורה: | {{הערה|שייך לעיל [[בבלי/ברכות/ט/ב|ט:]] במתניתין. מסורת הש"ס. ועי' {{ממק|צל"ח}} שיישב למה דברי רש"י שייכים רק לברייתא כאן ולא למתניתין.}}'''הקורא מכאן ואילך לא הפסיד.''' שהרי הוא כאדם שקורא אחת מכל הפרשיות שבתורה ואע"פ שלא יצא ידי ק"ש יש לו קבול שכר כעוסק בתורה: | ||
'''<big>מתני'</big> יטה.''' על צדו: | '''<big>מתני'</big> <ref>'''יטו''', על '''צדיהן''' דרך שכיבה: '''יעמדו''', דכתיב ובקומך: '''כדרכן'''. או בשכיבה או בעמידה '''או בהליכה''' {{ממ|[[תשלום פירוש רש"י על מסכת ברכות#י ע"ב|תשלום פירוש רש"י]]}}.</ref>יטה.''' על צדו: | ||
'''בשכבך.''' דרך שכיבה: | '''בשכבך.''' דרך שכיבה: | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
'''כדרכו.''' או בקימה או בשכיבה או בישיבה או מהלך: | '''כדרכו.''' או בקימה או בשכיבה או בישיבה או מהלך: | ||
{{שומר דף בבלי|גמ'}} | {{שומר דף בבלי|גמ'}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:רש"י: ברכות]] | [[קטגוריה:רש"י: ברכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:25, 16 בנובמבר 2023
אבי אבא שחפה את ההיכל. [1]שלמה:
שגנז ספר רפואות. כדי שיבקשו רחמים[2]:
גירר עצמות אביו. לפי שהיה רשע בזהו ולא נהג בו כבוד בקבורתו להוציאו כהוגן במטות זהב וכסף:
סתם מי גיחון. מי שלוח בדברי הימים (ב לב) ולמה כדי שלא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות ולא זהו גיחון הנהר הגדול דההוא לאו בא"י הוא אלא מעין קטן הוא סמוך לירושלים שנאמר והורדתם אותו אל גיחון (מ"א א) ומתרגמינן ותחתון יתיה לשילוחא:
עבר ניסן בניסן. קס"ד משנתקדש החדש לשם ניסן נמלך לעבר את השנה ועשאו אדר [3]כמו שנאמר בדברי הימים (ב ל) ויועץ המלך (חזקיהו) לעשות הפסח בחדש השני:
ביום שלשים של אדר. ואע"פ שלא נתקדש החדש שעדיין לא באו עדים:
התולה בזכות עצמו. שאומר בתפלתו עשה לי בזכותי כגון חזקיהו שאמר זכר נא את אשר התהלכתי לפניך[4] וגו':
פרועה. מגולה שניטלה[5] תקרה שלה:
הרוצה להנות. משל אחרים:
יהנה. ואין איסור בדבר:
כאלישע. כמו שמצינו באלישע שנהנה:
והרוצה שלא להנות. משל אחרים:
אל יהנה. ואין בדבר לא משום גסות רוח ולא משום שנאה:
כשמואל הרמתי. כמו שמצינו בשמואל הרמתי שלא רצה להנות:
כי שם ביתו. לעיל מיניה כתיב והיה מדי שנה בשנה וסבב בית אל והמצפה ושפט את ישראל וסמיך ליה ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וכי איני יודע ששם ביתו אלא אכולהו מקומות דקרא דלעיל מיניה קאי שכל מקום שהיה הולך שם היה נושא כל כלי תשמישי בית עמו ואהל חנייתו שלא להנות מן אחרים:
בהוד יפיה. בדדיה:
תפלה לעני. דרך עניות:
יכוין את רגליו. זו אצל זו:
ורגליהם רגל ישרה. נראין כרגל אחד:
[6]הקורא מכאן ואילך לא הפסיד. שהרי הוא כאדם שקורא אחת מכל הפרשיות שבתורה ואע"פ שלא יצא ידי ק"ש יש לו קבול שכר כעוסק בתורה:
מתני' [7]יטה. על צדו:
בשכבך. דרך שכיבה:
יעמוד. דכתיב ובקומך:
כדרכו. או בקימה או בשכיבה או בישיבה או מהלך:
- ↑ דהיינו שלמה (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ שגנז ספר רפואות. שלא היה אדם מבקש רחמים, אלא מסתכל בספר רפואות ומתרפא, והוא גנזו (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ ועשאו אדר, שלא עשו פסח עד חודש אחר, שנאמר בד"ה ויועץ המלך חזקיהו לעשות פסח בחודש השני (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ רש"י ד"ה התולה וכו', לפניך וגו'. הוא סוף דיבור ואח"כ מתחיל הדיבור מר הוא לו על שאמר לו למען דוד עבדי. הוא סוף דיבור (הגהות הב"ח).
- ↑ ד"ה פרוע וכו', תקרה ומעזיבה שלה (הגהות הב"ח).
- ↑ שייך לעיל ט: במתניתין. מסורת הש"ס. ועי' צל"ח שיישב למה דברי רש"י שייכים רק לברייתא כאן ולא למתניתין.
- ↑ יטו, על צדיהן דרך שכיבה: יעמדו, דכתיב ובקומך: כדרכן. או בשכיבה או בעמידה או בהליכה (תשלום פירוש רש"י).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |