רש"י/ברכות/י/א
פתח באשרי וסיים באשרי. אלמא חדא היא דאשרי כל חוסי בו סיומא דלמה רגשו גוים הוא:
בריוני. פריצים:
חטאים כתיב. קרי ביה חטאים שיכלה יצר הרע:
שפיל. השפיל עצמך לסוף[1] המקרא כל דבר שהוא בסוף קרוי שפילו של דבר:
סמוכים לעד לעולם. בדברי תורה כתיב [אחרי] נאמנים כל פקודיו סמוכים[2] סמיכת כל פקודיו עשוים[3] באמת וישר ולצורך ולא דבר רק:
כלום יש עבד שמורד ברבו. ויבא להכחיש את דברי הנביא:
אמור לו כלום יש בן כו'. והא חזינן הכא דהוה:
הכא נמי הוה. סופיה להיות[4]:
ואמר שירה. כנגד כולם אמר שירה לכששרתה רוח הקודש עליו:
וכל קרבי. על שם קרבי אמו שדר בתוכן:
מאי משמע. דעל יום המיתה נאמר:
בא וראה וכו'. הוא סבר דהכי בעי מאי שנא קרבים דנקט:
חמשה ברכי נפשי. לעיל חשיב להו:
מאי דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. משום דאיירי בסופה בסמיכת גאולה לתפלה נקט ליה[5]:
דאשכחן דאזל אליהו לגבי אחאב. דכתיב וילך אליהו להראות אל אחאב:
יהורם אזל לגבי אלישע. כשהלכו על מואב הוא ויהושפט (במלכים ב ג) דמתוך שלא היו הולכים זה אצל זה לא היה מוכיחו על שלא נשא אשה:
כבשי דרחמנא. סתרים דהקב"ה כמו רישא בכבשא (חולין ד' צג:) בהטמנת האפר:
נגזרה גזרה. שתמות:
מקובלני מבית אבי אבא. דוד שראה את המלאך וחרבו שלופה בידו בסוף ספר שמואל (ב כד) ולא מנע עצמו מן הרחמים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |