מראי מקומות/בראשית/יח: הבדלים בין גרסאות בדף
(ביאור נפלא מובא בקהלת יצחק) |
(הוספה) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
=פסוק א= | =פסוק א= | ||
==וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם== | ==וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם== | ||
===וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ וגו' וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וגו' | ===וַיֵּרָא אֵלָיו ה'=== | ||
מה שאמר '''וירא אליו ה'''' ולא אמר וירא ה' אליו, פירש ב{{ממק|אור החיים}} כי כוונת הכתוב הוא שבא להודיע שהשרה ה' שכינתו עליו ונעשה מרכבה לשכינה, ותמצא שאמרו ז"ל {{ממ|בראשית רבה פרשה מז}} שהאבות מרכבה לשכינה, והוא אומרו וירא אליו ה', שגילה ה' שכינתו אליו, ולזה הקדים תיבת אליו להזכרת ה' לומר שנתגלית עליו השכינה מה שלא נשמע באומרו וירא ה' אליו וכו'. | |||
===וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ וגו' וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וגו'=== | |||
'''וירא אליו וגו' וישא עיניו וגו'.''' בחידושי הגרי"ז ביאר סמיכות וסדר הפסוקים ע"פ מה שפירש רש"י שבא אליו לביקור חולים ואחד המלאכים נשלח לרפאותו, ומאחר שלא שייך ביקור חולים אם כבר בא המלאך לרפאותו לכן הקדים קודם שבא אליו לבקרו בחוליו ורק אחר כך בא המלאך לרפאותו. | '''וירא אליו וגו' וישא עיניו וגו'.''' בחידושי הגרי"ז ביאר סמיכות וסדר הפסוקים ע"פ מה שפירש רש"י שבא אליו לביקור חולים ואחד המלאכים נשלח לרפאותו, ומאחר שלא שייך ביקור חולים אם כבר בא המלאך לרפאותו לכן הקדים קודם שבא אליו לבקרו בחוליו ורק אחר כך בא המלאך לרפאותו. | ||
| שורה 17: | שורה 20: | ||
ואיתא במסכת שבת קכז: אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה, נמצא דאברהם היה צריך לרוץ כל הדרך, אף חצי הראשון, וזאת כוונת הכתוב וירץ לקראתם מפתח האוהל, כלומר תיכף מתחילת הדרך שהוא מפתח האוהל היה רץ עד שבא אצלם. | ואיתא במסכת שבת קכז: אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה, נמצא דאברהם היה צריך לרוץ כל הדרך, אף חצי הראשון, וזאת כוונת הכתוב וירץ לקראתם מפתח האוהל, כלומר תיכף מתחילת הדרך שהוא מפתח האוהל היה רץ עד שבא אצלם. | ||
=פסוק ג= | |||
==וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ== | |||
=== אֲדֹנָ֗י === | |||
{{ממק|רש"י}} פירש שיכול להתפרש לשתי לשונות, חול או קודש. וביאר השל"ה, שאברהם אבינו נסתפק בהם אם מלאכים הם או ערביים, ולכן אמר בלשון המשתמעת לשתני לשונות, שיעלה הדבר לפי מה שהוא האמת, וזהו שאמר רש"י ושתי הלשונות בב"ר, כלומר שאינם חולקים זה על זה, אלא אפשר לקיים שניהם כאחת. | |||
=פסוק יב= | =פסוק יב= | ||
גרסה אחרונה מ־04:16, 28 בדצמבר 2022
פסוק א[עריכה]
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם[עריכה]
וַיֵּרָא אֵלָיו ה'[עריכה]
מה שאמר וירא אליו ה' ולא אמר וירא ה' אליו, פירש באור החיים כי כוונת הכתוב הוא שבא להודיע שהשרה ה' שכינתו עליו ונעשה מרכבה לשכינה, ותמצא שאמרו ז"ל (בראשית רבה פרשה מז) שהאבות מרכבה לשכינה, והוא אומרו וירא אליו ה', שגילה ה' שכינתו אליו, ולזה הקדים תיבת אליו להזכרת ה' לומר שנתגלית עליו השכינה מה שלא נשמע באומרו וירא ה' אליו וכו'.
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ וגו' וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וגו'[עריכה]
וירא אליו וגו' וישא עיניו וגו'. בחידושי הגרי"ז ביאר סמיכות וסדר הפסוקים ע"פ מה שפירש רש"י שבא אליו לביקור חולים ואחד המלאכים נשלח לרפאותו, ומאחר שלא שייך ביקור חולים אם כבר בא המלאך לרפאותו לכן הקדים קודם שבא אליו לבקרו בחוליו ורק אחר כך בא המלאך לרפאותו.
פסוק ב[עריכה]
וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה[עריכה]
וַיַּ֔רְא וגו' וַיַּ֗רְא וגו'[עריכה]
וירא וגו' וירא וגו'. בביאור כפל הלשון ביאר בחידושי הגרי"ז על פי דעת הרמב"ם במורה נבוכים [השלם מקור] שראה אברהם במעשה זה גם מראה נבואה, ולפיכך כפל הלשון 'וירא וירא' ראה במראה הנבואה וראה במציאות.
מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל[עריכה]
- הטעם שרץ מפתח האהל
בספר קהלת יצחק הביא מה ששמע בשם הרב הג' המפורסם מו"ה שילום מ"מ דק"ק פרוזינע, דהנה הדין דאחר עשיית מצוה אסור לרוץ, שלא יהא נראה שהיתה עליו כמשא ושמח ליפטר ממנה, כדמצינו בברכות ו: דהיוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה. ואיתא בשו"ע או"ח סי' צ' מצוה לרוץ כשהולך לבבית הכנסת, וכן לכל דבר מצוה. נמצא שההולך לעשות מצוה צריך לרוץ, והיוצא מדבר מצוה אסור לרוץ.
ויש לחקור כשיצא אדם מעשיית מצוה והולך לעשות מצוה אחרת, מה יעשה? אם ילך בנחת בשביל המצוה שעשה, הלא צריך לרוץ בשביל המצוה שהולך לעשות, ואם ירוץ בשביל המצוה שהולך לעשות, אסור לרוץ אחר עשיית המצוה. וצריך לראות, אם המצוה שעשה גדולה מהמצוה שהולך לעשות, צריך לילך בנחת, ואם המצוה שהולך לעשות גדולה ממה שעשה, צריך לרוץ, ואם ב' המצות שוותין, צריך לילך חצי הדרך הראשון בנחת וחציו השני במרוצה.
ואיתא במסכת שבת קכז: אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה, נמצא דאברהם היה צריך לרוץ כל הדרך, אף חצי הראשון, וזאת כוונת הכתוב וירץ לקראתם מפתח האוהל, כלומר תיכף מתחילת הדרך שהוא מפתח האוהל היה רץ עד שבא אצלם.
פסוק ג[עריכה]
וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ[עריכה]
אֲדֹנָ֗י[עריכה]
רש"י פירש שיכול להתפרש לשתי לשונות, חול או קודש. וביאר השל"ה, שאברהם אבינו נסתפק בהם אם מלאכים הם או ערביים, ולכן אמר בלשון המשתמעת לשתני לשונות, שיעלה הדבר לפי מה שהוא האמת, וזהו שאמר רש"י ושתי הלשונות בב"ר, כלומר שאינם חולקים זה על זה, אלא אפשר לקיים שניהם כאחת.
פסוק יב[עריכה]
וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן[עריכה]
אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן[עריכה]
אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן. בחידושי הגרי"ז ביאר ששונה הנס שנעשה לשרה מהנס שנעשה לאברהם, כי בשרה היה הנס במה שחזרה לנערותה והיה לה עדנה וכמו שנאמר (לעיל יז טז) על הפסוק 'וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן' ופרש"י ומה היא הברכה שחזרה לנערותה. אך עצם הלידה לא היה בה נס כיון שחזרה לנערותה. מה שאין כן אצל אברהם היה הנס במה שנולד לו בן בזקנותו וכלשון הפסוק כאן 'ואדני זקן' וכן כתיב להלן (כא ב) 'ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו' ועוד כתיב (שם ז) 'כי ילדתי בן לזקוניו'.