בכור שור/בראשית/יח

בכור שור בראשית יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וירא אליו ה'. כדמפרש ואזיל באיזה גלגול נגלה עליו הק"ב לאחר שבאו אליו האנשים כמו שהוא אומר בסוף וה' אמר המכסה אני מאברהם ולא כשסבורים בני אדם שנגלה לו ואח"כ האנשים:

כחום היום. והוא עת האוכל לעוברי דרכים:

ב

וירא והנה שלשה אנשים. לפי הפשט אנשים ממש כי לא מצינו מלאכים אוכלים ושותים ולנים בבית איש כמו שלנו בבית לוט כמו שאמר המלאך מנוח אם תעצרני לא אוכל בלחמך וגו' אך אין להשיב על דברי רבו' שאף הם כמלאכים לדעת אשר בארץ ומיהו אסור להורות שהיו מלאכים שהוא ראייה להם על תרפותם שאכל. מכאן תשובה למינין שאומרין שאילו ג' הם ג' חלקים של אלוה א"כ למה הוצרך החלק האחד ליכנס באשה הוא הנוצרי ליקח בשר הלא כאן היה להם בשר לשלשתם ואכלו ושתו ולא נכנסו במעי אשה [הג"ה]:

עליו. בסמוך לו וכן הוא עומד עליהם וכן (איוב א) להתייצב על ה' וגו':

וירא וירץ. שנצבו והבין שרצו לבוא אל ביתו והשתחוה להם לכבדם ובלכתם אמר והתפלל לפני הקב"ה שיתאכסנו עמו כי אנשים גדולים ונביאים וצדיקים היו וכה אמר בלכתם אל נא תעבר החבורה והשיירא של צדיקים הללו מעל עבדך תן בלבם שיבואו אל ביתי ועדיין לא נגלה עליו הק' ולכך אמר יוקח נא מעט מים לנקות רגליכם וגם טוב לעייפות רחיצת הרגליים:

ה

כי על כן עברתם על עבדכם. כל כי על כן במקרא כמו שכת' על כן כי עברתם וגו' כלו' ע"כ אני מחלה לכם זאת כי עברתם על עבדכם וכן כי על כן באו בצל קורתי כלו' על כן אני מחלה אתכם שלא תרעו להם כי באו בצל קורתי וכן כי ע"כ ידעת חנותינו במדבר ע"כ כי ידעת חנותינו אני מחלה אותך וכן כי ע"כ שבתם מאחרי ה' ע"כ כי שבתם מאחרי ה' לא יהיה עמכם וכן כולם:

כן תעשה כאשר דברת. כלו' כן תעשה תדיר כאשר דברת עתה זהו ווסתך הטוב שאתה מכניס אורחים ומשמשם, ר' עובדיה זצ"ל. ואנו מפרש' שהודו לו לעשות כמו שאמר ויאמרו כן תעשה כאשר דברת לתת לנו פת לחם ולא תטרח על סעודה אחרת והוא דרך ענוה והוא טרח ועשה סעודה גדולה אמר מעט ועשה הרבה:

ז

לעשות אותו. לתקן אותו כמו (ש"א כ"ה) חמש צאן עשויות:

ח

חמאה וחלב. ואח"כ בן הבקר שלא לאכול החלב אחר הבשר כי שומר מצות היה אברהם אבינו:

ט

ויאמרו אליו איה שרה אשתך. לפי שרצו לבשרה כי האחד בא לבשר את שרה:

י

כעת חיה. כמו דכת' כעת יולדה ילדה כי חיה היא יולדת היא נקראת חיה בהרבה מקומות בתלמוד כמו לחיה לחולה כי היולדת והמילדת שתיהן נקראו חיות וזהו לסוף תשעה או לז' חדשים. ויש לפ' כעת חיה כעת הזאת שתהיו חיין וכן תירגם אונקלוס:

פתח האוהל. והוא פתח האוהל היה אחרי הנביא כי הפך פניו אל הגן ואחוריו אל האוהל והיתה שרה קרובה משם ושמעה:

יב

אחרי בלותי. אחרי אשר זקנתי כמו (יחזקאל כ"ג) ואמר לבלה ניאופים שהוא לשון זקנה:

עדנה. לשון עדון שתתעדן בשרי וישוב לימי עלומי:

ואדוני זקן. כלו' אפי' הייתי יולדה הלא אדוני זקן:

למה זה צחקה וגו'. כבר פיר' למה הוכיח שרה יותר מאברהם:

ואני זקנתי. לא היה דרך הארץ לגלות לו שקראתו זקן פן יקפיד:

יד

היפלא מה' דבר. כלו' דבר הבא מה' היפלא בעיני שום בריה הלא ידוע לכל כי כל אשר יחפוץ יעשה:

טו

לא צחקתי כי יראה. למדנו ששרה אמנו אמתית היתה אך שבכאן שנתה כי יראה:

ויאמר. אברהם:

לא כמו שאת אומרת כי צחקת כי הקב"ה יותר נאמן ממך:

יז

וה' אמר המכסה. היינו וירא אליו ה' דקאמר לעיל, המכסה אני מאברהם כך דרכו של הק"ב לגלות לעבדיו מה שהוא עושה כדכתי' (עמוס ג') כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ואברהם עבדי ואוהבי ראוי שאגלה לו סודי כי ברוב חסידותיו יהיה לגוי גדול ועצום וגו' וכל זה בזכותו:

יט

כי ידעתיו וגו'. כי יודע אני בו שיצוה את בניו ואת ביתו לעשות צדקה וגו' ולכך יצוה עליהם כן למען הביא ה' כלו' שיביא ה' על אברהם על זרעו של אברהם את הטוב שדיבר עליו כמו ועשית את מצות ה' אלקיך למען תחיה וירשת' את הארץ וכן צוה אברהם את בניו שיעשו צדקה ומשפט כדי שיבא עליהם הטוב אשר דיבר הק"ב ובשביל כך נאמן אברהם לנביא לה' ולגלות לו סודי. גם נראה לפרש אברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום כלו' אני נתתי לאברהם הארץ הזאת ואני רוצה להשחית ערים הללו שהם שלו ואיך אכסה ממנו ואעשה בלא ידיעתו וא"ת אינו נפסד בכל כלום כי הארץ רחבת ידים לו ולזרעו ולכך אמ' ואברהם היה יהיה לגוי גדול ועצום וכל הארץ צריכה כי ידעתיו אשר יצוה ושמרו ותוך כך יתברכו וירבו ותהא כל הארץ צריכה ולכך אין לי להשחית בלא ידיעתו ולכך אמר המכסה אני מאברהם וגילה לו והודה לו שאם אין שם י' צדיקים שישחית וכן עשה ושוב אין אברהם יוכל להתרעם אע"פ שהארץ צריכה לזרעו על פיו נעשה [הג"ה]:

כ

זעקת סדום ועמורה כי רבה. רבים צועקים עליהם שהן גוזלים וחומסים ומריעים:

כא

הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה. שכן עשו כמו שהצועקים אומרים כלה אעשה בהם ואם לא אדעה ואם לא שלא עשו כ"כ אדעה מה אעשה להם לפי החטא הפירעון:

כג

האף תספה. כלו' אם הרשעים עשו ככל הצעקה הגם יספו צדיקים עמהם שאתה אומר שתעשה בהם כלה:

כד

ולא תשא למקום וגו'. כלו' ראוי וכבוד לפניך שתשא לרשעים מפני הצדיקים שזהו דרך חסד ורחמים ולא שתכלה הצדיקים בשביל הרשעים שאין זה משפט כי הצדיקים מה פשעו:

כה

השופט כל הארץ. הוא שופט ואדון לכל הארץ לא יעשה משפט בתמיה:

כז

ואנכי עפר ואפר. התחיל להקטין עצמו לפי שהיה רוצה להרבות דברים כלו' לא בשביל חשיבותי ארבה דברי לפניך כי אני כאין אך בענותנותי

כח

אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה. בתחלה שאל דבר מועט שלא יקשה בעיני הק' ולבסוף כשראה שעת רצון הוא התחיל לפחות עשרה עשרה כי אמר מאחר שהק' ניאות לי אם לא אתפלל עליהם ימותו בפשיעתו ומאחר שהעמידם על עשרה חשב בלבו אם יש שם פחות מעשרה זקנים יוציא מביניהם הצדיקים וימית את הרשעים כי הכיר כי אין הק"ב חפץ במיתתן של צדיקים אך רצה למחול לאחרים בשבילם ולא רצה לומר מחול להם הכל פן יקשה בעיני הק' שלא יהא רוצה שימחה על כבודו ועל קדושת שמו ועוד שאם כולם רשעים מדוע רשעים יחיו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.