משתמש:עמד/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "<center>'''{{גופן|7||ספר הערכים}}''' ערכים ערוכים בדרך ההגיוני והמחקר הפילוסופי על האדם והטבע, על...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
<center>'''{{גופן|7||ספר הערכים}}'''
{{ניווט כללי עליון}}<center>'''{{גופן|7||ספר הערכים}}'''


ערכים ערוכים בדרך ההגיוני והמחקר הפילוסופי על האדם והטבע, על הדת והלאום על ישראל ותקוותיו, על ארץ ישראל ובניינה ועל כל העניינים העומדים ברום העולם האנושי והישראלי
ערכים ערוכים בדרך ההגיוני והמחקר הפילוסופי על האדם והטבע, על הדת והלאום על ישראל ותקוותיו, על ארץ ישראל ובניינה ועל כל העניינים העומדים ברום העולם האנושי והישראלי
שורה 15: שורה 15:
* '''אות א:''' <small>[[ספר הערכים/אגב|אגב]] • [[ספר הערכים/אגדה והלכה|אגדה והלכה]] • [[ספר הערכים/אדם|אדם]] • [[ספר הערכים/אדם וחיים|אדם וחיים]] • [[ספר הערכים/אדם ועולם|אדם ועולם]] • [[ספר הערכים/אדם ושכל|אדם ושכל]] • [[ספר הערכים/אהבה|אהבה]] • [[ספר הערכים/אהבה ויראה|אהבה ויראה (א-ב)]] • [[ספר הערכים/אהבת האמת ואהבת הבריות|אהבת האמת ואהבת הבריות]] • [[ספר הערכים/אהבת עצמו|אהבת עצמו]] • [[ספר הערכים/אותיות|אותיות]] • [[ספר הערכים/אזהרה וציווי|אזהרה וציווי]] • [[ספר הערכים/אחדות|אחדות]] • [[ספר הערכים/אחדות הפעולות והתנועות|אחדות הפעולות והתנועות]] • [[ספר הערכים/אחדות והתחלקות|אחדות והתחלקות]] • [[ספר הערכים/אחדות וחיים|אחדות וחיים]] • [[ספר הערכים/אחדות פשוטה ואחדות יחסית|אחדות פשוטה ואחדות יחסית]] • [[ספר הערכים/אי-יכולת טבעית ומוסרית|אי-יכולת טבעית ומוסרית]] • [[ספר הערכים/איתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא|איתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא]] • [[ספר הערכים/אמונה וחקירה|אמונה וחקירה]]</small>.
* '''אות א:''' <small>[[ספר הערכים/אגב|אגב]] • [[ספר הערכים/אגדה והלכה|אגדה והלכה]] • [[ספר הערכים/אדם|אדם]] • [[ספר הערכים/אדם וחיים|אדם וחיים]] • [[ספר הערכים/אדם ועולם|אדם ועולם]] • [[ספר הערכים/אדם ושכל|אדם ושכל]] • [[ספר הערכים/אהבה|אהבה]] • [[ספר הערכים/אהבה ויראה|אהבה ויראה (א-ב)]] • [[ספר הערכים/אהבת האמת ואהבת הבריות|אהבת האמת ואהבת הבריות]] • [[ספר הערכים/אהבת עצמו|אהבת עצמו]] • [[ספר הערכים/אותיות|אותיות]] • [[ספר הערכים/אזהרה וציווי|אזהרה וציווי]] • [[ספר הערכים/אחדות|אחדות]] • [[ספר הערכים/אחדות הפעולות והתנועות|אחדות הפעולות והתנועות]] • [[ספר הערכים/אחדות והתחלקות|אחדות והתחלקות]] • [[ספר הערכים/אחדות וחיים|אחדות וחיים]] • [[ספר הערכים/אחדות פשוטה ואחדות יחסית|אחדות פשוטה ואחדות יחסית]] • [[ספר הערכים/אי-יכולת טבעית ומוסרית|אי-יכולת טבעית ומוסרית]] • [[ספר הערכים/איתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא|איתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא]] • [[ספר הערכים/אמונה וחקירה|אמונה וחקירה]]</small>.
----
----
=אגב=
היחס של מאמרי חז"ל למקומותיהם הוא משני סוגים: א) יחס עיקרי ומקומי. ב) יחס גררי ואגבי. כי חז"ל שמרו מאד את הסדר וכל מאמריהם יש להם יחס ידוע אל המקומות שנאמרו שם בייחוד. כי הסדר הוא היחס ולכן יחס מאמרי חז"ל למקומותיהם הוא הסדר.
אולם הבדל גדול יש בין היחסים של מאמרי ההלכה להיחסים של מאמרי ההגדה. מאמרי ההלכה יש להם יחס עצמי ועיקרי, כי שם היחס הוא מצד עצם הדבר. כל הלכה והלכה מתבררת בעניינים השייכים לה בייחוד. לא כן היחסים של מאמרי האגדה שיש בהם נם יחסי אגב. כי האגדה ניתנה לא רק מצד הידיעה, כי אם גם מצד הפעולה והרושם. לכן בשעה שרצו לברר וללבן עניין של אגדה בארו בדרך אגב עוד עניינים השייכים לאותו עניין.
=אגדה והלכה=
בין ההבדלים הרבים, שבין ההלכה והאגדה, יש גם ההבדל הזה: ההלכה ‫נאמרה רק לשם הידיעה, אולם האגדה נאמרה גם לשם הרושם והפעולה. מי שאומר דבר הלכה - כל מגמתו ותכליתו לפעול על השומעים פעולות הידיעה, לקבוע בליבם את ההלכה על בוריה. לא כן באגדה. מלבד הידיעה יש לה עוד מטרה ‫מיוחדת - מטרת הרושם והפעולה, כי רובן של האגדות נאמרו לתכלית הישרה המידות והדעות. ולכן דרשו מלבד הידיעה גם את הרושם והפעולה, שיתפעלו ויתרשמו מהן לבות השומעים. ומההבדל העיקרי הזה יוצאים עוד כמה הבדלים שיש בסגנונם ובייחוסם של שני המקצועות האלה.
ומה נאמנים דברי הרמב"ם, כי האגדה היא שפת הרגש, עניין שירי, לפעול על כוחות הנפש, לעוררם מתרדמתם לעבודה ולמעשה. וההלכה היא שפת השכל והמדע. שפת הרגש בסופה וסערה דרכה, כי מטרתה להניע את הלבבות ולחממם באש קודש, בשלהבת יה, שכן התנועה מולידה חום ואור. והנה כל מניע יש לו להעריך את פעולתו לפי ערך העצם המתנועע, ואם העצם המתנועע הוא כבד ורחוק בטבעו מן התנועה, על המניע להגדיל ולהאדיר את פעולות התנועה במידה מרובה. אי לזאת שפת האגדה שונה משפת ההלכה מן הקצה אל הקצה. כי ההלכה, שתכליתה רק השרשת הידיעה, כל מלותיה ואותיותיה מכונות אל מול פני המטרה הזאת, מטרת הבירור והלימוד וכל דבריה ברורים ומפורשים. אולם האגדה, שהיא קול שופר גדול של הרגש, בלשון אחרת ובמבטאים אחרים תדבר אל העם, כי כל מגמתה להעיר ולהניע, ולכן כל דבריה כגחלי אש, כי דרך השיר לה, גם תבחר לשון ערומים, משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם.
ההלכה היא מוגבלת ומצומצמת, מה שאין כן האגדה, שהיא בלי כל גבול. כי ההלכה עוסקת בדברים שבמעשה וכשם שהמעשה עצמו הוא מצומצם ומוגבל, ‫כך היא ההלכה. אבל האגדה עוסקת בדברים שבמחשבה ולכן אין לה גבול וצמצום, כמו שאין גבול וצמצום להמחשבה.
[[קטגוריה:ספר הערכים|*]]
[[קטגוריה:ספר הערכים|*]]

גרסה מ־02:53, 14 במאי 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

עמד TriangleArrow-Left.png ארגז חול

ספר הערכים

ערכים ערוכים בדרך ההגיוני והמחקר הפילוסופי על האדם והטבע, על הדת והלאום על ישראל ותקוותיו, על ארץ ישראל ובניינה ועל כל העניינים העומדים ברום העולם האנושי והישראלי

מאת

הגאון האמיתי, מאור הגולה, רבא דעמיה
ומדברנא דאומתיה ראשון לציון

מרן יצחק יעקב ריינעס זצ"ל


חלק ראשון


נוסח השער דפוס תרפ"ו


אגב

היחס של מאמרי חז"ל למקומותיהם הוא משני סוגים: א) יחס עיקרי ומקומי. ב) יחס גררי ואגבי. כי חז"ל שמרו מאד את הסדר וכל מאמריהם יש להם יחס ידוע אל המקומות שנאמרו שם בייחוד. כי הסדר הוא היחס ולכן יחס מאמרי חז"ל למקומותיהם הוא הסדר.

אולם הבדל גדול יש בין היחסים של מאמרי ההלכה להיחסים של מאמרי ההגדה. מאמרי ההלכה יש להם יחס עצמי ועיקרי, כי שם היחס הוא מצד עצם הדבר. כל הלכה והלכה מתבררת בעניינים השייכים לה בייחוד. לא כן היחסים של מאמרי האגדה שיש בהם נם יחסי אגב. כי האגדה ניתנה לא רק מצד הידיעה, כי אם גם מצד הפעולה והרושם. לכן בשעה שרצו לברר וללבן עניין של אגדה בארו בדרך אגב עוד עניינים השייכים לאותו עניין.

אגדה והלכה

בין ההבדלים הרבים, שבין ההלכה והאגדה, יש גם ההבדל הזה: ההלכה ‫נאמרה רק לשם הידיעה, אולם האגדה נאמרה גם לשם הרושם והפעולה. מי שאומר דבר הלכה - כל מגמתו ותכליתו לפעול על השומעים פעולות הידיעה, לקבוע בליבם את ההלכה על בוריה. לא כן באגדה. מלבד הידיעה יש לה עוד מטרה ‫מיוחדת - מטרת הרושם והפעולה, כי רובן של האגדות נאמרו לתכלית הישרה המידות והדעות. ולכן דרשו מלבד הידיעה גם את הרושם והפעולה, שיתפעלו ויתרשמו מהן לבות השומעים. ומההבדל העיקרי הזה יוצאים עוד כמה הבדלים שיש בסגנונם ובייחוסם של שני המקצועות האלה.

ומה נאמנים דברי הרמב"ם, כי האגדה היא שפת הרגש, עניין שירי, לפעול על כוחות הנפש, לעוררם מתרדמתם לעבודה ולמעשה. וההלכה היא שפת השכל והמדע. שפת הרגש בסופה וסערה דרכה, כי מטרתה להניע את הלבבות ולחממם באש קודש, בשלהבת יה, שכן התנועה מולידה חום ואור. והנה כל מניע יש לו להעריך את פעולתו לפי ערך העצם המתנועע, ואם העצם המתנועע הוא כבד ורחוק בטבעו מן התנועה, על המניע להגדיל ולהאדיר את פעולות התנועה במידה מרובה. אי לזאת שפת האגדה שונה משפת ההלכה מן הקצה אל הקצה. כי ההלכה, שתכליתה רק השרשת הידיעה, כל מלותיה ואותיותיה מכונות אל מול פני המטרה הזאת, מטרת הבירור והלימוד וכל דבריה ברורים ומפורשים. אולם האגדה, שהיא קול שופר גדול של הרגש, בלשון אחרת ובמבטאים אחרים תדבר אל העם, כי כל מגמתה להעיר ולהניע, ולכן כל דבריה כגחלי אש, כי דרך השיר לה, גם תבחר לשון ערומים, משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם.

ההלכה היא מוגבלת ומצומצמת, מה שאין כן האגדה, שהיא בלי כל גבול. כי ההלכה עוסקת בדברים שבמעשה וכשם שהמעשה עצמו הוא מצומצם ומוגבל, ‫כך היא ההלכה. אבל האגדה עוסקת בדברים שבמחשבה ולכן אין לה גבול וצמצום, כמו שאין גבול וצמצום להמחשבה.