ספר הערכים/אחדות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר הערכים TriangleArrow-Left.png אחדות

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אחדות

יש שלשה מיני אחדות: א) אחדות הגופים, ב) אחדות השכלים, ג) אחדות הלבבות. אחדות הגופים - אם יתאחדו אנשים לעשות מפעל הטעון כוח גופני, כמו: לבנות, לנטוע, לשאת משא וכדומה. אחדות השכלים - אם יתאחדו אנשים להתבונן בדבר שכלי הטעון עיון וחקירה. אחדות הלבבות - אם יתאחדו אנשים ברגש וכל אחד משתתף ומרגיש בצערו ובשמחתו של חברו כמו בשלו.

והנה אחדות הגופים נעשית בשעה שיש איזה מפעל ומעשה הקשה מכפי כוחו של אחד ואז מתאחדים אנשים רבים לעשות את המפעל בכוחות משותפים. כגון שיש לשאת משא ממקום למקום והמשא כבד מאד, שרק עשרה אנשים יעצרו כוח לשאתו ולזאת מתאחדים עשרה אנשים ביחד לשאת את המשא. ואם כן האיחוד הוא אמצעי, שיהיה בכוחם לשאת את המשא, שאיש אחד אינו יכול לשאתו. וכמו כן היא אחדות השכלים. כשיש עניין קשה וחמור, אם דבר הלכה או מחקר, או עניין מדיני, הטעון עיון וחקירה, מתכנסים חכמים ונבונים לעיין בו, כי אינו דומה עיון שכלו של אחד לעיון שכלם של רבים. והואיל והדבר הוא חשוב ויש הרבה להיוועץ בו ולחקור ולדרוש אם כדאי לעשותו והיאך לעשותו אין לסמוך על שכלו של איש אחד. ולכן מתאספים כמה אנשי מדע ונושאים ונותנים, חוקרים ודורשים, כדי שהמסקנה תהיה מסקנה שכלית ברורה, כי הרבה בעלי מדע עסקו בדבר ויש לראות את שכליהם בשכל אחד שנתרבה ונתגדל.

והנה בעבודה חומרית וגופנית יש שעור לכוח האדם. ומעבודה שהיא קשה לאיש אחד אינה קשה לשני אנשים ומה שקשה לשני אנשים אינה קשה לשלשה אנשים, והשתתפות אנשים רבים לעבודה אחת היא השתתפות הכוחות ואחדותם עד שיש לראות את הכוחות המשותפים ככוח אחד גדול. נניח, כי יש שעור קבוע כמה כוח דרוש לנשיאת משא של אלף ליטרא וכוחו של איש רגיל הוא כרי לשאת מלה ליטרא. אבל אם ימצא איש מצוין, שכוחו פי עשרה מכח איש רגיל, בידו לשאת בעצמו משא של אלף ליטרא. כמו כן אם יתאחדו עשרה אנשים רגילים בידם לשאת משא של אלף ליטרא. כי עשר פעמים מאה הם אלף. ואחת היא אם כח זה הוא באדם אחד או בעשרה אנשים ובלבד שיהיה בו השיעור הדרוש למשא של אלף ליטרא. אולם באחדות השכלים, שהוא גם כן מעין אמצעי, שהדבר יתברר ע"י שכל גדול, יש מקום לחקור: מה יועיל האיחוד הזה? כי מושג עיוני כל מה שהוא יותר דק, קשה יותר להשיגו. והרי זה ממש כדבר המונח בבור, שכל מה שהבור יותר עמוק, קשה יותר להגיע אל הדבר ולהשיגו. ואם האדם יכול לרדת, למשל, עד כדי עשרים אמה בעומק והדבר מונח בעומק מאה אמה, אז אפילו אם יבואו אלפי אלפים אנשים לא יגיעו אל הדבר, אחרי שכל אחד ואחד מהם אינו יכול לרדת יותר מכפי יכלתו. ואם אחד מצטיין ויכול לרדת לעומק מאה אמה, מספיק הוא לבדו. כי יש הבדל גדול אם העדר היכולת הוא מצד העדר כוח היחיד, או מצד העדר הכוח האנושי. אם דבר אחד מונח בגובה כזה, שאין בכוח אנושי לטפס ולהגיע אליו אלא על ידי פריחה באויר, על זה נאמר, כי האדם אינו יכול להשיג את הדבר מצד העדר הכוח האנושי. אולם אם המשא הוא כבד כל כך, שאין בכוח האדם לשאתו, אין זה העדר הכוח האנושי. כי רק אדם אחד אינו יכול לשאתו, אבל אם יתאספו הרבה אנשים יעצרו כוח לשאת את המשא הכבד הזה. וכן הוא בשכל. נניח, כי יש שעור לדקות המושג, כמה יש ביד שכלו של האדם להשיג. כי כל מושג שהוא יותר דק, יש יותר להעמיק בשכל כאילו המושג הוא עמוק וקשה לראותו. כך אנו אומרים על מושג דק שהוא מושג עמוק ואין ביד השכל להשיגו. והרי זה העדר הכח האנושי ומה יועיל אחוד הכוחות? ואם יש אחד המחונן בשכל מצוין ובלתי רגיל, עד שבכוח שכלו להשיג גם את המושג הדק, הוא לבדו יכול להשיג בלי עזרת אחרים. אולם האמת היא, כי כל מושג עיוני הוא רב הגוונים ויש בו פנים לכאן ולכאן והרבה יש לחקור כדי להעמיד את החקירה על בסיס נכון ולהוציא את הכוונה האמיתית. ולפי שאין דעותיהם של בני אדם שוות, לכן אם יתרבו החוקרים יראה כל אחד מתוך מבט שכלו איזה צד מהצדדים המרובים וכל אחד ישתדל להעמיד על דעתו. וכדי שיהיה בכוחו לצדד בזכות דעתו יתאמץ לחקור ולעיין בדבר ועל ידי בואם יתבררו כל הספקות וכל חלקי העיון ותצא המסקנה ברורה כשמש. ולכן אחדות אנשים בנוגע לדבר שכלי הוא אמצעי כדי שיתברר ויתלבן הדבר. והבירור הנעשה על ידם הוא מצד הניגוד הטבעי, או אי השויון ,שיש בשכלי בני אדם. והתועלת היוצאת מאחדות השכלים היא לא מצד ההשגה, שרבים ישיגו מה שלא השיג היחיד, אלא מצד הבירור, כי על ידי האיחוד מתברר הדבר. אבל אם המושג הוא דק מאד שקשה להשיגו, לא תועיל האחדות. וזוהי כוונת המאמר: "בנוהג שבעולם משוי שקשה לאחד נוח לשנים, קשה לשנים נוח לארבעה, או שמא משוי שקשה לס' ריבוא נוח לאחד? כל ישראל עומדין לפני הר סיני ואומרים: 'אם יוספים אנחנו לשמוע' (דברים ה כב) ומשה שומע קול הדבור עצמו וחיה" (ויקרא רבה, א). כיוון שהיה בזה עומק המושג וקוצר המשיג לא הועיל גם האיחוד של ס' ריבוא. ורק משה, שהיה במעלה היותר עליונה, הוא לבדו יכול היה להשיג.

היוצא, כי שני מיני האחדות, אחדות הגופים ואחדות השכלים, הם אינם אלא אמצעים. אולם אחדות הלבבות בעצמה היא תכלית, כי איחוד הלבבות---[1]



שולי הגליון


  1. הערת המביא לדפוס: יותר לא נמצא מערך זה בכתב היד.
·
מעבר לתחילת הדף