ספר הערכים/אהבה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר הערכים TriangleArrow-Left.png אהבה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אהבה
אהבת ה', אהבת הארץ, אהבת ישראל.

האהבה מקומה בלב, שימלא הלב אהבה לדבר הנאהב. אולם אחרי שכל הפעולות החיצוניות הן תולדות הכוחות הפנימיים, לכן כל אהבה אמתית מחייבת איזו פעולה. ועל זה אמר: "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" וכו' (דברים, ו, ה). היינו שתאהב את הקב"ה, אבל לא באהבה מופשטת תצא ידי חובתך, רק אם תראה את האהבה בפועל "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך". וכן: "אהבתי אתכם אמר ה'. ואמרתם במה אהבתנו?" (מלאכי א, ב). הלא בהשקפה הראשונה נראה לעין ההפך מאהבה. כי כל העמים יושבים שלוים ושקטים על אדמתם ובני ישראל מפוזרים ומפורדים, אין מלך ואין שר, נבזים בעיני כל ומורדפים בלי חשד, ועל זה הוא משיב תשובה נמרצה: "הלא אח עשו ליעקב".

כי יש דברים שהם בולטים וגלויים עד שהעין והאוזן יראום וישמעום. ויש דברים הדורשים התבוננות ושימת לב. העניינים המוחשיים נראים גלויים ואינם דורשים כל התבוננות. לא כן העניינים הבלתי מוחשיים, שאינם גלוים וצריך להתבונן בהם. אולם אחרי ההתבוננות יש לראותם בעיניים בהירות. אך כל עוד שאין לאיש הנחה ברורה שתגיעהו ותכריחהו להתבוננות הזאת לא יתעורר כלל להתבונן. ועל כן יש לו למצוא איזו הנחה שתוכיח לו אמיתת הדבר ומתוך כך יבוא לידי התבוננות. [וזהו הענין: "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" (ר"ה ל, ע"א ובכ"מ), שהעשיה, אף שהיא באה מתחלה מתוך כפיה, מכל מקום מעוררת אותו לשים לבו בדרישה וחקירה ולהווכח באמתותו של דבר וסופו שהוא עושה את המעשה מתוך רצון גמור. והארכתי בזה לבאר שזהו יסוד האמונה. מתחלה יאמין בדבר כמו שהוא ואחר כך ישיג גם את טעם הדבר].

והנה אהבת האדם לבנו או לאחיו יש שהיא תעוור את העיניים, או שאדם יאהב את בנו יותר מכפי שיאהב איש זר אף אם האחרון הוא כליל השלמות. אולם אם יש לאדם שני בנים, אז אין ספק שיאהב את הבן הראוי לאהבה בגלל מעלותיו הרוחניות או הגשמיות. כי האהבה הטבעית אין הבדל במובנה בין שיהיו לה מניעים גשמיים, כמו היופי וחמדת הגוף, או מניעים רוחניים, כמו השלמות המדעית וחמדת הנפש. אהבת אב לבנו היא אהבה מוחשית וטבעית. אהבת אדם לתלמיד חכם היא אהבה שכלית, רוחנית. ועפ"י רוב אנו רואים, כי האהבה המוחשית והטבעית היא חזקה יותר הרבה ופועלת ביתר עז מהאהבה הרוחנית והמוסרית. האב אוהב את בנו, גם בעת שהבן הולך שובב בדרך לבו, יותר מכפי שהוא אוהב את האיש השלם, כי זו היא אהבה טבעית וזו היא אהבה מוסרית. אולם אם מצד האהבה הטבעית שניהם שווים, אז אין ספק שאהבתו תגדל למי שקנה יותר שלמות במעלות הרוח.

ועל זה אמר: "הלא אח עשו ליעקב נאום ה'", שניהם שווים מצד האהבה הטבעית, ובכל זאת "ואוהב את יעקב", וזה האות כי יעקב עולה במעלותיו.

·
מעבר לתחילת הדף