ספר הערכים/אגדה והלכה
|
< הקודם · הבא > |
בין ההבדלים הרבים, שבין ההלכה והאגדה, יש גם ההבדל הזה: ההלכה נאמרה רק לשם הידיעה, אולם האגדה נאמרה גם לשם הרושם והפעולה. מי שאומר דבר הלכה - כל מגמתו ותכליתו לפעול על השומעים פעולות הידיעה, לקבוע בליבם את ההלכה על בוריה. לא כן באגדה. מלבד הידיעה יש לה עוד מטרה מיוחדת - מטרת הרושם והפעולה, כי רובן של האגדות נאמרו לתכלית הישרה המידות והדעות. ולכן דרשו מלבד הידיעה גם את הרושם והפעולה, שיתפעלו ויתרשמו מהן לבות השומעים. ומההבדל העיקרי הזה יוצאים עוד כמה הבדלים שיש בסגנונם ובייחוסם של שני המקצועות האלה.
ומה נאמנים דברי הרמב"ם, כי האגדה היא שפת הרגש, עניין שירי, לפעול על כוחות הנפש, לעוררם מתרדמתם לעבודה ולמעשה. וההלכה היא שפת השכל והמדע. שפת הרגש בסופה וסערה דרכה, כי מטרתה להניע את הלבבות ולחממם באש קודש, בשלהבת יה, שכן התנועה מולידה חום ואור. והנה כל מניע יש לו להעריך את פעולתו לפי ערך העצם המתנועע, ואם העצם המתנועע הוא כבד ורחוק בטבעו מן התנועה, על המניע להגדיל ולהאדיר את פעולות התנועה במידה מרובה. אי לזאת שפת האגדה שונה משפת ההלכה מן הקצה אל הקצה. כי ההלכה, שתכליתה רק השרשת הידיעה, כל מלותיה ואותיותיה מכונות אל מול פני המטרה הזאת, מטרת הבירור והלימוד וכל דבריה ברורים ומפורשים. אולם האגדה, שהיא קול שופר גדול של הרגש, בלשון אחרת ובמבטאים אחרים תדבר אל העם, כי כל מגמתה להעיר ולהניע, ולכן כל דבריה כגחלי אש, כי דרך השיר לה, גם תבחר לשון ערומים, משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם.
ההלכה היא מוגבלת ומצומצמת, מה שאין כן האגדה, שהיא בלי כל גבול. כי ההלכה עוסקת בדברים שבמעשה וכשם שהמעשה עצמו הוא מצומצם ומוגבל, כך היא ההלכה. אבל האגדה עוסקת בדברים שבמחשבה ולכן אין לה גבול וצמצום, כמו שאין גבול וצמצום להמחשבה.