אדרת אליהו/ויקרא/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אדרת אליהו TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

בני ישראל. ולא נכרים. אשה. לרבות גיורת וש"מ ואינה משוחררת. כי תזריע. ממקו' שמזרעת פרט ליוצא דופן. וילדה. פרט לשילדה לפני הדיבור יכול להוציא את שעיברה לפני הדיבור. ת"ל תלד אין הדבר תלוי אלא בלידה. וילדה. לרבות אפי' לא כלו לו חדשיו:

סנדל ושפיר מרוחם ושליא ויוצא מחותך מניין ת"ל תזריע וילדה כל זרע שתלד. זכר. לרבות את המת. יכול אף המפלת כמין דגים חגבים שקצים ורמשים ת"ל זכר מה זה מיוחד שיש בו מצורת אדם כו'. וטמאה. ולא הולד טמא יכול המפלת גוף שאינו חתוך ושיש לו ב' גבין וב' שדראות יהא אמו טמאה לידה ת"ל וטמאה כו'. וביום השמיני. מה זה מיוחד שראוי לברית שמונה יצא כו'. [בת"כ איתא לבריית נשמה אולם בגמרא נדה דף כ"ד ע"ב הגירסא כמו כאן ועיין בק"א] וילדה כו'. וטמאה כו'. שתספור שבעה לולד אחרון. שבעת ימים יכול מפוזרין. ת"ל כימי נדתה מה שם סמוכין אף כאן סמוכים ומה ימי נדתה שאין ראויין לזיבה אין ספיר' ז' עולין לה אף ימי לידת' כו'. תטמא. לרבות את בועלה ולרבות את הלילות ולרבות את היולדת בזוב שצריכה ז' נקיים:

ג[עריכה]

וביום השמיני ימול בשר ערלתו. וביום ולא בלילה. וביום. כל היום כשר למילה אלא שזריזין כו'. אין לי אלא הנימול לשמיני. לתשיעי כו' ושאר כל הנימולין מניין שיהא ביום ת"ל וביום וביום אפי' בשבת. ימול בשר. אפילו יש שם בהרת יקוץ. ערלתו. ודאי דוח' שבת ולא ספק ואנדרוגינו' ונולד בה"ש. ונולד מהול. שבש"א צריך להטיף כו':

ד[עריכה]

ושלשים. יכול מפוזרין ת"ל יום מה יום כלו כא' כו'. ושלש' יכול אפי' מפוזרין ת"ל ושלשים מה שלשים סמוכים אף כו'. תשב. להביא המקשה בתוך י"א יום שהיא טהורה יכול אף בימי נדה ת"ל דותה תטמא. בכל קדש. יכול אף מעשר ת"ל ואל המקד' מה מקד' שיש בו נטיל' נשמ' כו' יכול מה מקדש שחייב כרת יצא תרומ' ת"ל בכל קדש. יכול מה קדש בנגיעה אף מקדש דוקא בנגיעה ת"ל לא תבא. (אינו בת"כ רק הוא דעת ר"ל דלוקה על הנגיעה והוא ביבמות דף ע"ה ע"א זבחים ל"ג ע"ב. מכות י"ד ע"ב) בכל קדש כו' ואל המקדש. מה מקדש שיש בו נטילת נשמה אף קדש ואיזה זה אכילה ואפקיה רחמנא בלשון נגיעה לחייב ל"ת על נגיעה. ואל המקדש לפי שנאמר והזרתם כו' בטמאם את משכני. יכול אפי' מאחוריו ת"ל ואל המקדש לא תבא. אין לי אלא יולדת הקלה שאר טמאי' מניין ת"ל למעלה בני ישראל הרי בני ישראל כיולדת שאין מטמאין אלא מתוכו:

עד מלאת ימי טהרה. לרבות שמונים של נקבה. ואם נקבה. אין לי אלא נקבה טומטום ואנדרוגינוס מניין ת"ל ואם נקבה תלד אין הדבר תלוי אלא בלידה (אינו בת"כ רק בכריתות ז' ע"ב) רש"א תלד לרבות לידה אחרת ומה היא יוצא דופן כו' ורבנן כו'. (נדה מ"ס ע"א) שבועים ב' שבועות:

ה[עריכה]

תשב. לרבות המקשה בתוך שמוני' של נקבה שכל דמיה טהורים עד שתצא הולד ור"א מטמא כו'. ובמלאת כו' תביא. אינה מביאה בתוך מלאות ואם הביאה לא יצאה יכול לא תביא על ולדות הראשונות ת"ל תביא. לבן. על כל בן. לבת. על כל בת (אינו בת"כ רק בנדה דף מ"ם ע"א) ורש"א לבן מכל מקום. לבת מכ"מ אפי' טומטו' וארדרוגינוס. או לבת. להביא המפלת אור לשמונים ואחד שבש"א כו'. בן שנתו. שנתו שלו ולא שנה של מנין עולם. או תר. או זה או זה ולא בהמה. אל פתח אהל מועד אל הכהן. מלמד שמטפל כו'. והקריבו. אחד לבד מעכב ואיזה ת"ל וכפר מה מכפר בכ"מ חטאת שנא' למטה א' לחטאת וכפר. וטהרה. לאכול בזבחים ממקר. שכל דמים אינו אלא מן המקור. דמיה דמים הרבה האדו' והשחור כו'. זאת תורת היולדת (עד אבל בחד עבורא. אינו בת"כ רק בנדה מ"ם ע"א) מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה. יכול תביא על לידה שלפני מלאת ועל לידה שלאחר מלאת כאחת ת"ל זאת ורבנן אי מזאת סד"א ה"מ בתרי עיבורי אבל בחד עיבורא בחד קרבן סגי ת"ל לבן או לבת:

ח[עריכה]

אחד. לפי שנאמ' האחד חטאת שאם הביאה חטאתה תחילה תביא עולתה ממין חטאתה מניין שאם הביאה עולתה תחלה שתביא חטאתה ממין עולתה ת"ל א' לעולה. א' לעולה וא' לחטאת לא הקדימה כו'. עיין רש"י ז"ל. ולקחה (אינו בת"כ רק ביומא מ"א ע"א) ולהלן הוא אומר ועשה הכהן מלמד שהקינין מתפרשת בלקיחת בעלי' או בעשיית הכהן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.