משאת המלך/ויקרא/יב
ו[עריכה]
ובמלאת ימי טהרה (יב ו)
הטור"א בחגיגה (ט'. ד"ה שאני), דקדק מדלא כתיב וביום מלאת וכיוצ"ב שכתוב בנזיר טמא ובזב וכן במצורע וביום השמיני וגו', ש"מ דאין יום המלאת דיולדת חלוק מימים שלאחריו, והיינו דבנזיר טמא ובזב ובמצורע דכתיב וביום השמיני, אמרינן בהו דיום השמיני הוא עיקר זמן החיוב, ושאר הימים שלאחריו ה"ה תשלומין לו, משא"כ ביולדת דלא כתיב ביום מלאת, להכי אמרינן דאין יום מלאת שלה עיקר זמן החיוב, אלא כל הימים מהמלאת שווים הם בחיובם ואין יום מסויים לעיקר החיוב, יעו"ש.
והעירני הגרמ"מ שולזינגר שליט"א ממש"כ רש"י ריש פ"ב דתמורה (י"ד.) על הא דתנן יש בקרבנות יחיד שאין בקרבנות הציבור וכו' קרבנות היחיד חייבין באחריותן וכו', ופרש"י ז"ל, כלומר יש מהן מאותן שקבוע להן זמן, שאפי' עבר זמנם חייבין להקריבן, כגון קרבן עולת יולדת, וקרבן מצורע אם עבר שמיני שלו כו', והרי להדיא דאף ליולדת יש זמן.
ונראה דיש לדייק למה נסיב רש"י לעולת יולדת ולא נסיב נמי לחטאת יולדת, וכבר עמד בזה הרש"ש, אולם יתכן דהגם דאין לה זמן דיום מלאת כמש"כ הטור"א, מ"מ ביום שמביאה חטאתה הוא זמן הבאת העולה, ולכן לא נקט חטאת דאמנם לחטאת אין זמן, ורק בעולה משכח"ל שזמן העולה הוא ביום הבאת החטאת לכן חשיב יום זה זמנה.
וביותר י"ל דזמן העולה והחטאת הוא לעולם ביום כפרתה, ולכן באמת אין להם זמן מסויים, אבל כיון שהחטאת היא המכפרת ומטהרת, נמצא דבעת הבאת החטאת ה"ז כבר זמנה אף לעולה דזהו זמן כפרתה, ולכך כתב רש"י לעולת יולדת בדוקא. אלא דלפי"ז באם היו עליה ה' לידות דתנן בכריתות (ח'.) דמביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים מיד והשאר עליה חובה, ובזה ע"י הקרבן אחד ה"ז כבר יום כפרתה לכל הה' לידות, וא"כ יום זה יהיה זמן גם לכל החטאות, ונמצא דמשכח"ל אף בחטאת שיהיה לה זמן קבוע, וצ"ע.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א