הרחב דבר/ויקרא/יב

הרחב דבר ויקרא יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וזהו עצם הטעם דאי׳ בנדה שם מפני מה א״ת מילה לשמונה שלא יהא כולם שמחים ואביו ואמו עצבין. והנה מקור הטעם למדו חז״ל מדכתיב דין מילה כאן בפ׳ טומאת יולדת והכי פי׳ בת״י וביומא תמינאה תשתרי וברא יתגזר כו׳. אבל עדיין ק׳ הא מילה לשמונה הי׳ מימות א״א שלא הי׳ עדיין טומאת יולדת ומכ״מ הי׳ מצות מילה בשמיני. אלא צ״ל כמש״כ דגם אז היו רחוקים זמ״ז איזה ימים אחר לידה. והיינו דכתיב כימי נדת דותה. לשון כאב. דעפ״י רוב בעת הוסת שהוא נדות יש לה כאב ברחם ואינה מקבלת תשמיש ברצון והיא גורמת הרחקה. וע׳ להלן ט״ו כ״ד:

והנה אי׳ עוד שם ד״ח דרשב״ג למד בשעה שנתייקרו קינין דאפי׳ על חמש לידות וחמש זיבות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה. והוא תמוה ונגד ההלכה דלמדנו מזה הכתוב דהשאר עליה חובה. וכבר הוו בה טובא רבותינו רש״י ותוס׳ בכריתות שם. ורשב״ם ותוס׳ במס׳ ב״ב פ׳ גט פשוט. וע׳ רמב״ם וראב״ד וכ״מ ול״מ הל׳ מח״כ פ״א. ובני הרה״ג מ׳ חיים ברלין נ״י העיר בסדר הפ׳ שהי׳ ראוי להקדים ואם לא תמצא ידה וגו׳ ולבסוף זאת תורת היולדת. וכמו בקרבנות מצורע כתיב תחלה פ׳ ואם דל הוא וגו׳ ואח״כ זאת תורת וגו׳. אלא למדנו מזה דרבוי׳ דהאי קרא זאת תורת היולדת אינו אלא בעשירה. אבל בעניה דלא מצי למיקם בהכי סגי בקרבן א׳ על לידות הרבה מש״ה קודם שנתייקרו הקינין גם רשב״ג מודה דהשאר עליה חובה אבל לאחר שנתייקרו הקינין אין השאר עליה חובה. ולפי״ז מה שאמר רשב״ג ואין השאר עליה חובה אינו בהחלט אלא אם תעשיר ישוב לחובה. ולא העלה רשב״ג אלא שלשעה זו אין בזה משום בל תאחר או בעשה דובאת שמה והבאתם שמה כדאי׳ במס׳ ר״ה פ״א מש״ה למד רשב״ג דבכה״ג לא חייבה הכתוב כלל. וזה פשוט שלמדים אנו חיוב דזבות מיולדת:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.