עמר נקא/ויקרא/יב

עמר נקא ויקרא יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

אשה כי תזריע אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו של אדם וכו' כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף. קשה שאם היה מהלך על סדר מעשה בראשית היה לו לפרש תורת טומאת אדם קודם טומאת האשה. וי"ל דעקר פרשה זו לא בא אלא בשביל פסוק וביום השמיני ימול שהוא דיני אדם ואח"כ פירש טומאת צרעת השוה בשניהם ואח"כ פירש טומאת נדה וזבה שאינה אלא באשה כמו שאשה נבראת באחרונה לכל שאר היצירות של מעשה בראשית ולכך פירש אחר זה כי תזריע לרבות שאפי' ילדתו מחוי וכו' כלו' שהיה לו לכתוב כי יולד זכר וטמאה אמו ז' ימים וביום השמיני וכו' אלא שתפש לשון כי תזריע לרבות שאפי' ילדתו מחוי וכו' ואין בפרש' זו פי' תחלת טומאת היולדת זכר קודם טומאת היולדת נקבה כדפרשינן:

כימי נדת דותה כסדר כל טומאה וכו' ואפילו נפתח הקבר בלא דם. דותה לשון דבר הזב מגופה. קשה א"כ מנא תיתי לן אפי' נפתח הקבר בלא דם. וי"ל מיתורא דנדת דהוה סגי למכתב כימי דוותה תטמא אלא שכתב כימי נדת דמשמע כימי נדתה ודוותה אפי' זה בלא זה תטמא. ואח"כ פי' ד"א דוותה לשון מדוה וחולי. וקשה מאי ד"א י"ל דלפי פי' הראשון קשה קצת אמאי איצטריך למכתביה לכך פי' לשון חולי לאשמעינן שלכך הכתם הנמצא טהור מן התורה אפי' מזמן ווסתה לפי שאין אשה רואה דם שלא תחלה ראשה ואבריה כבדים עליה ולכך יש לנו לומר שלא ראתה:

ג

וביום השמיני ימול בשר ערלתו. בפרק ארבע מיתות אמר דלהכי חזר וכתב פרשת מילה לאשמועינן דמילה דוחה שבת כדדרשינן ליה מהכא ביום השמיני ימול ואפי' בשבת וכדאיתא התם. מהר"ר:

ד

בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל וכו'. יליף ליה דומיא דואלה מקדש לא יבא מה התם דבר שיש בו חיוב מיתה שהנכנס במקדש בטומאה חייב כרת כדכתיב את מקדש ה' טמא ונכרתה אף בכל קדש לא תגע דבר שיש בו חיוב מיתה ובנגיעת הקדשים בטומאה ליכא חיוב מיתה דבכל מקום כתיב אכילה. ולכך פי' רש"י בכל קדש לרבות את התרומה אחר שפירש לא תגע המאוחר אחריו בפסוק משום שאם היינו אומ' לא תגע אזהרה לנוגע הייתי מפרש בכל קדש בקדשים אבל השתא דמפרשינן לא תגע אזהרה לאכילה איני יכול לפרש בקדשים משום דסבירא ליה לרש"י דאזהרת אכילת קדשים נפקא לן מגזרה שוה דטומאתו טומאתו ממטמא מקדש וכדיליף ליה ר' יוחנן בפרק הערל ולכך דריש ליה לאכילת תרומה ואין להקשות בתרומה נמי אמאי אצטריך הא שמעינן ליה מדכתי' בפרש' אמור בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר דמוקמינן לים בתרומה בפרק הערל משום דלא הוה שמעינן בטבולת יום ארוך שיהא בו אזהרה אבל בקדשים דנפקא לן מטומאתו טומאתו שמעינן כל טומאה. ועוד נראה לפרש דלכך פירש בתרומה משום דכתי' בכל קדש לא תגע עד מלאת ימי טהרה דמשמע הא במלאת ימי טהרה יכולה לאכול וזה אינו בקדשים שהרי היא מחוסרת כפורים ומחוסר כפורים אינו אוכל בקדשים כדכתי' וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל דעד השתא היא טמאה ולפחות הוא לענין קדשים והכי תנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים:

ח

אחד לעולה ואחד לחטאת לא הקדימה הכתו' אלא למקראה פירו' שיש לה לקרות שם לאותו של עולה קודם של חטאת והטעם מפרש בת"כ מפני שבא תמורת העולה שלא השיגה ידה לכבש של עולה אבל במקומות אחרים שבאים תמורת החטאת כדכתיב בפרש' קרבן עולה ויורד בפ' ויקרא אף למקראה חטאת קודמת לעולה. מהר"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.