מראי מקומות/ויקרא/יב
פסוק ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד לעולה ואחד לחטאת[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל להקרבה חטאת קודם לעולה, כך שנינו בזבחים (צ.). ותמהו על כך התוס' (ד"ה למקראה), אדרבה יוקשה מה ענין יש שתהא נקראת חטאת לפני עולה, בעוד שסדר הקרבתן הפוך. ותירץ ה'חתם סופר', שלכאורה הלא היה צריך קרא להקדים בכל מקום פסוקי חטאת לפני פסוקי עולה, כפי שהוא סדר הקרבתן. שהרי הקורא בתורה פרשת קרבנות נחשב לו כאילו הקריב ממש (מנחות קי.), ואם כן גם הקורא צריך להקריב לפי הסדר. אולם בפרשת יולדת, שגבי זכרים לא שייך לומר עליהם 'כאילו הקריב קרבן יולדת', והרי תלמוד תורה הוא רק בזכרים (קידושין כט:), לכך שוב קריאת פרשה זו אינה אלא כקריאה בעלמא. זהו שדייק רש"י ואמר 'לא הקדימה הכתוב אלא למקראה'. היינו, שבמקום שאין הפסוק משמש במקום הקרבה, אלא רק למקרא בעלמא, בו הפך הכתוב מדרכו בכל מקום והקדים הכתוב עולה לחטאת, כפי סדר חשיבותן ולא כפי סדר הקרבתן.