מראי מקומות/ויקרא/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מראי מקומות ויקרא יב

פסוק ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד לעולה ואחד לחטאת[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל להקרבה חטאת קודם לעולה, כך שנינו בזבחים (צ.). ותמהו על כך התוס' (ד"ה למקראה), אדרבה יוקשה מה ענין יש שתהא נקראת חטאת לפני עולה, בעוד שסדר הקרבתן הפוך. ותירץ ה'חתם סופר', שלכאורה הלא היה צריך קרא להקדים בכל מקום פסוקי חטאת לפני פסוקי עולה, כפי שהוא סדר הקרבתן. שהרי הקורא בתורה פרשת קרבנות נחשב לו כאילו הקריב ממש (מנחות קי.), ואם כן גם הקורא צריך להקריב לפי הסדר. אולם בפרשת יולדת, שגבי זכרים לא שייך לומר עליהם 'כאילו הקריב קרבן יולדת', והרי תלמוד תורה הוא רק בזכרים (קידושין כט:), לכך שוב קריאת פרשה זו אינה אלא כקריאה בעלמא. זהו שדייק רש"י ואמר 'לא הקדימה הכתוב אלא למקראה'. היינו, שבמקום שאין הפסוק משמש במקום הקרבה, אלא רק למקרא בעלמא, בו הפך הכתוב מדרכו בכל מקום והקדים הכתוב עולה לחטאת, כפי סדר חשיבותן ולא כפי סדר הקרבתן.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף