תרגום יונתן/דברים/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס
תרגום יונתן


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תרגום יונתן TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png יט

תרגום יונתן - דברים - יט

(א) [כי יכרית] אֲרוּם יְשֵׁיצֵי יְיָ אֱלָהַכוֹן יַת עַמְמַיָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יְהִיב לְכוֹן יַת אַרְעֲהוֹן וְתֵירְתּוּנוּן וְתֵּיתְבוּן בְּקִירְוֵיהוֹן וּבְבָתֵּיהוֹן:

(ב) [שלש] תְּלַת קִרְוִין תַּפְרְשׁוּן לְכוֹן בְּגוֹ אַרְעֲכוֹן דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהִיב לְכוֹן לְמֵירְתָּהּ:

(ג) [תכין] תְּכַוְונוּן לְכוֹן אָרְחָא וּתְתַּלְתִּין יַת תְּחוּם אַרְעֲכוֹן דִּיְחַסְנְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן וִיהֵי לְמֵעֲרוֹק לְתַּמָּן [כָּל] קָטוֹלָא:

(ד) [וזה] וְדֵין הִילְכַת קָטִילָא דְיַעֲרוֹק לְתַּמָּן וְיֵיחִי דְּיִקְטוֹל יַת אָחֵיהּ בְּלָא מִתְכַוֵון לֵיהּ וְהוּא לָא נָטַר לֵיהּ סְנָא מֵאִתְמְלֵי וּמִדְקָמוֹי[1]:

(ה) [ואשר] וּמַאן דְעָלִיל עִם חַבְרֵיהּ בְּחוּרְשָׁא לְמִקְטַע קֵיסִין וְתִּדְחַף אִידֵּיהּ בְּסִיקוֹרְיָא לְמִקְטַע קֵיסָא וְיִשְׁמוֹט פַרְזְלָא מִן קַתָּא וְיַשְׁכַּח יַת חַבְרֵיהּ וִימוּת הוּא יְעִירוֹק לַחֲדָא מִן קִרְוַיָּא מְזַמְנַיָא הָאִלֵּין וְיֵיחֵי:

(ו) [פן] דִּלְמָא יִרְדוֹף תָּבַע אִדְמָא בָתַר קָטוֹלָא אֲרוּם יִרְתַח עֲלוֹי לִבֵּיהּ בְּעַקְתֵיהּ וְיַדְבְּקֵיהּ אֲרוּם תַסְגֵי אָרְחָא וְיִקְטְלִינֵיהּ נְפַשׁ וְלֵיהּ לָא אִית חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל אֲרוּם לָא סָנִי הוּא לֵיהּ מֵאִתְמְלֵי וּמִדְקָמוֹי[2]:

(ז) [על כן] בְּגִין כֵּן אֲנָא מְפַקִּיד לְכוֹן יוֹמָא דֵין תְּלַת קִירְוִין תִּפְרְשׁוּן לְכוֹן:

(ח) [ואם ירחיב] וְאִין יַפְתֵּי יְיָ אֱלָהָכוֹן יַת תְּחוּמְכוֹן הֵיכְמָא דְקַיֵּים לְאַבְהַתְכוֹן וְיִתֵּן לְכוֹן יַת כָּל אַרְעָא דְקַיֵּים [לְמִתַּן] לְאַבְהַתְכוֹן:

(ט) [כי] אֲרוּם תִּנְטְרוּן יַת כָּל תַּפְקֵדְתָּא הֲדָא לְמֵיעֲבְדָהּ דַּאֲנָא מְפַקְדְּכוֹן יוֹמָא דֵין לְמִרְחַם יַת יְיָ אֱלָהָכוֹן וְלִמְהַךְ בְּאָרְחַן דְּתַקְנָן קָדָמוֹי כָּל יוֹמַיָא וְתוֹסִפוּן לְכוֹן תוּב תְּלַת קִירְוִין עַל תְּלַת אִילְיֵין:

(י) [ולא] וְלָא יִתְשַׁד אֲדַם זְכַּאי בְּאַרְעֲכוֹן דַּיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהִיב לְכוֹן אַחְסָנָא וִיהֵי עֲלֵיכוֹן חוֹבַת דִּין קָטוֹלָא:

(יא) [וכי יהיה איש] וַאֲרוּם יְהֵי גְּבַר סָנֵי לְחַבְרֵיהּ וְיִכְמוֹן עֲלֵיהּ בְּטוּמְרָא וִיקוּם עֲלוֹי וְיִקְטְלִינֵיהּ נְפַשׁ וִימוּת וְיֵעִירוֹק לְחַדָא מִן קִרְוַיָא הָאִלֵּין:

(יב) [ושלחו] וִישַׁדְרוּן חֲכִּימֵי קַרְתֵּיהּ וְיַדְבְרוּן יָתֵיהּ מִתַּמָּן וְיִמְסְרוּן יָתֵיהּ בְּיַד תְּבַע אִדְמָא וְיִתְקְטַל:

(יג) [לא] לָא תֵיחוֹס עֵינֵיכוֹן עֲלוֹי וּתְפַלּוּן שַׁדְיֵי דַם זַכַּאי מְיִשְׂרָאֵל וְיֵיטַב לְכוֹן:

(יד) [לא תסיג] לָא תִשְׁנוּן תְּחוּם חֲבֵירֵיכוֹן דְּאִתְחִימוּ קַמָּאֵי בְּאַחְסַנְתְּכוֹן דְּתַחְסְנוּן בְּאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן לְמֵירְתָּהּ:

(טו) [לא יקום] לָא יִתְקִיַּים סַהֲדוּ דְּחַד בִּגְבַר לְכָל סָרְחַן נְפַשׁ וּלְכָל חוֹב מָמוֹן וּלְכָל חֵט דְּיֶחְטֵי בְּרַם עַל מֵימְרָא דַיְיָ לְמִתְפּרְעָא עַל טוּמְרַיָא עַל מַיָּא[3] סָהִיד חַד יוֹמֵי לְמִיכְפוֹר יַת מַה דְּמַסְהִיד עֲלוֹי וְעַל מֵימַר תְּרֵין סַהֲדִין אוֹ תְּלָתָא סַהֲדִין יִתְקַיֵּים פִּתְגָמָא:

(טז) [כי יקום] אֲרוּם יְקוּמוּן סַהֲדִין שַׁקְרִין בְּבַר נַשׁ לְאַסְהָדָא בֵּיהּ סַטְיָא:

(יז) [ועמדו] וִיקוּמוּן תְּרֵין גוּבְרִין דִּלְהוֹן תִיגְרָא קֳדָם יְיָ קֳדָם כַּהֲנַיָא וְדַיָּינַיָּיא דִיְהוֹן בְּיוֹמַיָּא הָאִינוּן:

(יח) [ודרשו] וְיִתְבְּעוּן דַּיָינַיָּיא לְסַהֲדִין דְּמַזְמִין יַתְהוֹן טָבְאות וְהָא סַהֲדוּ דִשְׁקַר בְּפוּם סַהֲדִין שִׁיקְרָא אַסְהִידוּ בְּאַחוּהוֹן:

(יט) [ועשיתם] וְתַעֲבְדוּן לְהוֹן הֵיכְמָא דְחַשִׁיבוּ לְמֶעֱבַד לַאֲחוּהוֹן וּתְפַלוּן עַבְדֵי דְבִישׁ מִבֵּינֵיכוֹן:

(כ) [והנשארים] וְרַשִׁיעַיָּא דְמִשְׁתַּיְירִין יִשְׁמְעוּן וִידַחֲלוּן וְלָא יוֹסְפוּן לְמֶעֱבַד תוּב כְּפִתְגָמָא בִּישָׁא הָדֵין בֵּינֵיכוֹן:

(כא) [ולא] וְלָא תֵיחוֹס עֵינֵיכוֹן נַפְשָׁא חֲלוּפֵי נַפְשָׁא דְמֵי עֵינָא חוֹלַף עֵינָא דְמֵי שִׁינָא חוֹלַף שִׁינָא דְמֵי יְדָא חוֹלַף יְדָא דְמֵי רִיגְלָא חוֹלַף רִיגְלָא:



שולי הגליון


  1. בחלק מהדפוסים: מִדְקֳדָמוֹי.
  2. בחלק מהדפוסים: מִדְקֳדָמוֹי.
  3. תיבת מיא לכאורה אין לה מובן. ובדפוסים חדשים תקנו לפי כת"י: "עַל מֵימַר סָהִיד חָד יוֹמֵי", ופירושו: על פי עד אחד ישבע כו'.
    ובהקדמת פרי מגדים לאורח חיים ביאר הגירסא שלפנינו וז"ל: ולענ"ד י"ל כי יש פסיק בין "על פי", ובין "שני עדים". והכוונה, לא יקום עד אחד א"א לחייב מיתה או ממון, והא פליגי ר"א ור"י בריש סוטה לר"א משקה על פי עד אחד בסתירה וכשזינתה בדקו אותה המים ומתה, הרי עד אחד מביא אותה לידי סורחן נפש, מיתה. וכן נסכא דרבי אבא משלם על פי עד אחד, לזה אמר, אין זה על פי עד אחד רק על פי ה'. למתפרעא, לגלות כמו פרע אהרן כו', גם אלו לא רצתה לא היתה שותה, ובנסכא דרבי אבא אלו רצה להכחיש מה שהעד אחד אומר היה נשבע ופטור, עתה שהודה לעד אחד 'אין חטפתי' הרי כשנים על פי הודאת עצמו ומשום הכי משלם, וז"ש על טומריא, סתירה, על מיא, המאררים, סהיד חד יומי, שבועה, למכפור מה דסהיד. כנ"ל הפירוש. עכ"ל.
·
מעבר לתחילת הדף