תורה תמימה/במדבר/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תורה תמימה ‏ במדבר ח

ב

אל מול פני המנורה. מלמד שמצדד כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה . (מגילה כ"א ב').

ד

וזה מעשה המנורה. תנא דבי ר' ישמעאל, מעשה המנורה היה קשה לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, דכתיב וזה מעשה המנורה . (מנחות כ"ט ב׳).

ז

והעבירו תער. תניא, הלוים מגלחין ותגלחתן מצוה, דכתיב והעבירו תער על כל בשרם . (נזיר מ' א').

על כל בשרם. פרט לבית הסתרים [פסיקתא רבתי]

ח

ופר שני וגו׳. מה ת"ל שני, אם בא ללמד שהם שנים, הרי כבר נאמר (פ׳ י"ב) ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה, אלא שיכול יהא חטאת קודמת לכל מעשה עולה, ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת, אי פר שני יכול תהא עולה קודמת לכל מעשיה ת"ל ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה, הא כיצד, דם חטאת קודמת לדם עולה מפני שמרצה, אברי עולה קודמין לאימורי חטאת מפני שהם כליל לאישים, מכאן שכל המקודש מחבירו קודם לחבירו . (זבחים פ"ט ב׳).

ופר שני וגו׳. תניא, ר׳ שמעון אומר, מה ת"ל שני, אם ללמד שהם שנים והלא כבר נאמר (פ׳ י"ב) ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה, אלא שיכול תהא חטאת נאכלת ללוים, ת"ל ופר שני – שני לעולה, מה עולה לא נאכלת אף חטאת אינה נאכלת . (הוריות ה׳ ב׳).

יז

כי לי כל בכור. מכאן אתה אומר שקדשו ישראל בכורות במדבר . (בכורות ד׳ ב׳).

כי לי כל בכור וגו'. וכתיב (פ׳ בא) והכיתי כל בכור בארץ מצרים ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, מכאן שקודם שהוקם המשכן היתה עבודה בבכורים . (ירושלמי מגילה פ"א הי"א).

יט

ואתנה את הלוים וגו׳. תניא, ר׳ שמעון בן אלעזר אומר, כהנים ולוים וישראלים מעכבים את הקרבן , רבי תנחומא שמע לה מן הדא, ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל – אלו הלוים, לעבוד את עבודת בני ישראל באהל מועד – אלו הכהנים , ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקודש – אלו ישראל . (ירושלמי פסחים פ"ד ה"א).

ולכפר על בני ישראל. תניא, ר' אלעזר אומר, מניין שהשירה ביום, דכתיב ואתנה את הלוים לאהרן וגו׳, ולכפר על בני ישראל, מה כפרה ביום אף שירה ביום . (ערכין י"א א׳).

ולכפר על בני ישראל. תניא, מניין שהשיר קרוי כפרה, דכתיב ולכפר על בני ישראל. – זה השיר . (ירושלמי פסחים פ"ד ה"א).

כד

זאת אשר ללוים. תניא, יכול כשם שהלוים פסולין בשנים כך יהיו פסולין במומים, ת"ל זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה וגו', זאת ללוים ואין אחרת ללוים . (חולין כ"ד א׳).

זאת אשר ללוים. תניא, יכול כשם שהשנים פוסלין בלוים כך יהיו פוסלין בכהנים, ת"ל זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה וגו', זאת ללוים – ולא לכהנים . (שם שם).

מבן חמש ועשרים שנה. יכול אף בשילה ובבית עולמים כן, ת"ל (פ׳ במדבר) לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא, לא אמרתי אלא בזמן שהעבודה בכתף . (שם שם).

מבן חמש ועשרים שנה. הובא לעיל פ׳ במדבר (י׳, ג׳) בפסוק מבן שלשים שנה.

כה

ומבן חמשים שנה ישוב. תניא, א"ר אבא בשם ר׳ לוי, חנה ע"י שהרבתה בתפלה קצרה ימיו של שמואל, שאמרה [ש"א א׳] וישב שם עד עולם, והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה, דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה, הוא שהכתוב אומר (משלי י״ד:כ״ג) בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור . (ירושלמי ברכות פ"ד ה"א).

כו

ושרת את אחיו. תניא, יכול הואיל דכתיב ישוב מצבא העבודה – כל עבודה במשמע, ת"ל ושרת את אחיו באהל מועד, מלמד שחוזר הוא לנעילת שערים ולעבודת בני גרשון [ספרי].

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

ביאורי תורה תמימה

---

---

---

שולי הגליון

---

---