רש"י/במדבר/ח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
בהעלתך. למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנכת הנשיאים חלשה אז דעתו, שלא היה עמהם בחנכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות (עי' תנחומא):
בהעלתך. על שם שהלהב עולה, כתוב בהדלקתן לשון עליה, שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה (שבת כ"א), ועוד דרשו רבותינו מכאן שמעלה היתה לפני המנורה, שעליה הכהן עומד ומטיב (ספרי):
אל מול פני המנורה. אל מול נר האמצעי, שאינו בקנים אלא בגוף של מנורה (עי' מנחות צ"ח):
יאירו שבעת הנרות. ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, הפתילות שבהן, וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי, ולמה כדי שלא יאמרו, לאורה הוא צריך (עי' תנחומא):
ג[עריכה]
ויעש כן אהרן. להגיד שבחו של אהרן שלא שנה (ספרי)[1]:
ד[עריכה]
וזה מעשה המנרה. שהראהו הקב"ה באצבע, לפי שנתקשה בה, לכך נאמר וזה:
מקשה. בטדי"ץ בלעז, לשון דא לדא נקשן (דניאל ה'), עשת של ככר זהב היתה, ומקיש בקרנס, וחותך בכשיל, לפשט אבריה כתקנן, ולא נעשית אברים אברים ע"י חבור (עי' ספרא):
עד ירכה. ירכה היא השדה שעל הרגלים, חלול, כדרך מנורות כסף שלפני השרים:
עד ירכה עד פרחה. כלומר גופה של מנורה כלה וכל התלוי בה:
עד ירכה. שהוא אבר גדול:
עד פרחה. שהוא מעשה דק שבה, הכל מקשה. ודרך עד לשמש בלשון זה, כמו מגדיש ועד קמה ועד כרם זית (שופטים ט"ו):
כמראה אשר הראה וגו'. כתבנית אשר הראהו בהר, כמו שנאמר (שמות כה), וראה ועשה בתבניתם וגו' (ספרי):
כן עשה את המנרה. מי שעשאה. ומדרש אגדה, על ידי הקב"ה נעשית מאליה (תנחומא):
ו[עריכה]
קח את הלוים. קחם בדברים, אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום:
ז[עריכה]
הזה עליהם מי חטאת. של אפר הפרה מפני טמאי מתים שבהם:
והעבירו תער. מצאתי בדברי רבי משה הדרשן לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו ע"ז, והיא קרויה זבחי מתים, והמצרע קרוי מת, הזקיקם תגלחת כמצורעים:
ח[עריכה]
ולקחו פר בן בקר. והוא עולה, כמו שכתוב ועשה כו' ואת האחד עלה, והוא קרבן צבור בע"ז:
ופר שני. מה ת"ל שני לומר לך מה עולה לא נאכלת, אף חטאת לא נאכלת. ובזו יש סמך לדבריו בת"כ. ואומר אני שהוראת שעה היתה, ששעיר היה להם להביא לחטאת ע"ז עם פר העולה:
ט[עריכה]
והקהלת את כל עדת. לפי שהלוים נתנים קרבן כפרה תחתיהם, יבאו ויעמדו על קרבנם ויסמכו את ידיהם עליהם:
יא[עריכה]
והניף אהרן את הלוים תנופה. כדרך שאשם מצרע טעון תנופה חי. שלש תנופות נאמרו בפרשה זו: הראשונה, לבני קהת, לכך נאמר בם והיו לעבד את עבדת ה', לפי שעבודת קדש הקדשים עליהם, הארון והשלחן וגו'. השניה, לבני גרשון, לכך נאמר בם תנופה לה', שאף עליהם היתה עבודת הקדש, יריעות וקרסים הנראות בבית קדש הקדשים, והשלישית, לבני מררי:
טז[עריכה]
נתנים נתנים. נתונים למשא, נתונים לשיר:
פטרת. פתיחת:
יז[עריכה]
כי לי כל בכור. שלי היו הבכורות בקו הדין, שהגנתי עליהם בין בכורי מצרים ולקחתי אותם לי, עד שטעו בעגל, ועכשו ואקח את הלוים:
יט[עריכה]
ואתנה וגו'. חמשה פעמים נאמרו בני ישראל במקרא זה, להודיע חבתן, שנכפל אזכרותיהן במקרא אחד כמנין חמשה חמשי תורה, וכך ראיתי בב"ר:
ולא יהיה בבני ישראל נגף. שלא יצטרכו לגשת אל הקדש, שאם יגשו יהיה נגף:
כ[עריכה]
ויעש משה ואהרן וכל עדת וגו'. משה העמידן ואהרן הניפן, וישראל סמכו את ידיהם:
כב[עריכה]
כאשר צוה ה' כו' כן עשו. להגיד שבח העושין והנעשה בהן, שאחד מהם לא עכב:
כד[עריכה]
זאת אשר ללוים. שנים פוסלים ואין המומין פוסלים בהם (ספרי. חולין כ"ד):
מבן חמש ועשרים. ובמקום אחר אומר מבן שלשים שנה (במדבר ד'), הא כיצד מבן כ"ה בא ללמד הלכות עבודה ולומד חמש שנים ובן שלשים עובד, מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו בחמש שנים שוב אינו רואה (ספרי. חולין כד.):
כה[עריכה]
ולא יעבד עוד. עבודת משא בכתף, אבל חוזר הוא לנעילת שערים ולשיר ולטען עגלות, וזהו ושרת את אחיו, עם אחוהי, כתרגומו:
כו[עריכה]
לשמר משמרת. לחנות סביב לאהל ולהקים ולהוריד בשעת המסעות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |