הרחב דבר/במדבר/ח

הרחב דבר במדבר ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ורש״י פי׳ בשם המדרש שבא הפרשה לכאן משום שחלשה דעת אהרן א״ל הקב״ה שלך גדולה משלהם כו׳. וכבר נתעורר הרמב״ן מה זה ביחוד ולא קטרת וכל הקרבנות. והביא הוא ז״ל בשם מדרש שהנרות הוא לדורות אפי׳ בזמן שאין בהמ״ק קיים ופי׳ שהיינו נרות חנוכה. ויש להתבונן מה זה ענין חנוכה לכאן אבל כבר ביארנו כ״פ שהקרבנות במשכן לא באו לתכלית פרנסה כמו שהיה בבית עולמים. אלא בשביל יעוד למשה ומש״ה משעה שנתנדו במעשה מרגלים ולא בא יעוד למשה פנים אל פנים כמש״כ התוס׳ ב״ב דקכ״א. לא הקריבו הצבור קרבנות כדאיתא בחגיגה ד״ו. אבל המנורה באה ביחוד בשביל פלפולה של תורה וזה היה גם לדורות וגם נרות חנוכה מועיל לזה כדאי׳ בשבת פרק ב׳ וע״ע מש״כ בהר״ד ס׳ שמות ל״ט:

ויש לדעת דכמו שנהגה התורה בלוים נושאי ארון ברית ה׳ וכל הטפל לו במדבר. כך נהגו חז״ל בבית שני שיהיו ת״ח מובדלים מע״ה. ואמרו בגדי ע״ה מדרס לפרושין והוא כדאי׳ ביבמות דפ״ו מתחלה לא היו מעמידין שוטרים אלא מן הלוים שנא׳ ושוטרים הלוים לפניכם ועכשיו אין מעמידין שוטרים אלא מישראל שנא׳ ושוטרים הרבים בראשיכם. ופי׳ הרבים מלשון רבי המלך היינו גדולי ישראל בתורה. וכמו שאז היו הלוים נושאי הארון והיו מרכבה לשכינה וגונדי דידה. כך ת״ח נושאים היום קדושת התורה ואופני קיומה לפי השעה. ובזה נעשים מרכבה לשכינה שתהא שרויה בישראל שהרי משחרב בית המקדש אין להקב״ה אלא ד״א של הלכה. וע׳ מש״כ בס׳ דברים י׳ ח׳ שהכתוב כינה את התלמוד בשם ארון ברית ה׳. ע״כ הזהירו חז״ל בבית שני שהיה כבר קדושת בהמ״ק כהה כידוע והיה יותר חלה אור הופעת ההשגחה ע״י התורה. וגם כי ידעו שבהמ״ק יהיה חרב כדאי׳ במס׳ נזיר דל״ב ב׳ דידעין להון דיחרב. ע״כ הכינו בזה מתחלה הליכות ישראל אחר החרבן שיהיו אך גדולי תורה בשם נושאי ארון ברית ה׳ במה שהבדילו אותם מע״ה. וגם היום שפסק עניני טהרה בישראל משום שאין אפר פרה לנו. מכ״מ מובדלים המה ת״ח מכל המון עם ה׳ וכדתניא בספרי ברכה פ׳ ב׳ אש דת למו מה אש כל המשתמש בה עושה בגופו רושם כך ב״א שעמלים בתורה ניכרים הם בין הבריות בהילוכם ובדיבורם ובעטיפתם בשוק. וכ״כ הרמב״ם הל׳ דעות רפ״ה כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם כך צריך שיהא ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו בבעילתו ובעשיית צרכיו ובדיבורו ובהילוכו ובמלבושו ובכלכול דבריו ובמשאו ומתנו כו׳ זהו בדרך כלל ועוד יבואר לפנינו.

וכבר הראנו לדעת דכ״ז הוא ג״כ בעסק התורה דהבא לקבל עול תורה מגביה לבו לדרכי ה׳. ומכ״מ נדרש להזהר שלא יהפך לרועץ כמש״כ להלן פ׳ חקת עה״פ ומבמות הגיא. וכשזכה להצלחת התורה ובזהירות כראוי היא סבה להגביה עוד את הדעת לאהבת ה׳ כדתניא בספרי פ׳ ואתחנן ואהבת את ה׳ וכי היאך אדם אוהב להקב״ה ת״ל והיו הדברים האלה וגו׳ שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והי׳ העולם. אבל כ״ז אם הוא משים לב להשיג ע״י זה אהבת ה׳. אבל מבלי משים תאבד זו התועלת ולא נשאר אלא מצות למוד בלבד שגם הוא ענין רם ונשא. אם אך לא נהפכה לו עוד לרועץ וכענין שאמרו ביומא דס״ד לא זכה נעשית לו סם המות. ועי׳ מש״כ בס׳ דברים ד׳ ט׳ וי״ד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.