רלב"ג/במדבר/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

פרשת בהעלותך

ואולם התועלות המגיעות מזאת הפרשה הם י"ט:

התועלת הראשון הוא ליסד ענין קדושת הלוי' והכפרה עליהם בזה האופן הנפלא קודם שיקרבו לעבודת אהל מועד כי זה ממה שייסד יותר בלבנו יראת המקדש והיה זה גם כן מעיר הלוים לנהוג בעניני אהל מועד בתכלית הקדושה והנה רצה בלוים שיהיו השנים פוסלים בהם מה שאין כן בכהנים לב' סבות האחת כי עבודת הנפסלים לה בהיותה למעלה מנ' שנה היא עובדת משא ולמעלה מנ' שנה אינם ראויין לזאת העבודה וכן לזאת הסבה גם כן אינן ראויין לה עד שלשים שנה כי אין האדם שלם בכח עד היותו בן שלשים שנה וזה מפורסם אמרו רז"ל בן שלשים לכח ועוד שאם לא היו שנים פוסלים בהם לא יתנו מעלה גדולה לנפש לזאת העבודה נכבדת שהיו עוברים באופן שיתנו לה מהמעלה בראותן שאין לוי ראוי עד היותו בן ל' שנה ואולם הכהנים מצד ראותם שהם בלתי יכולים לעבוד עבודתם אם לא בלבשם בגדי כהונה יתנו מעל גדולה בנפש לעבודה הזאת ולא נצטרך בהם שיהיו השנים פוסלין בהם והסבה השנית כי הלוים היו משוררים שיר כמו שהתבאר בעזרא ואין ראוי לכמו זה השיר מי שאינו שלם בדעותיו ולזה נבחר להם הזמן שיאות להם בו השלמות הראוי לזאת העבודה והנה זכר בעבודת הלוים שמירת המקדש כי זה ממה שיתן גדולה ומעלה בנפש למקדש רוצה לומר כשיהיו בו שומרים ושוערים:

התועלת השני הוא במצו' והוא מה שלמדנו בזה מעניין פסח שני לאשר נדחו לו מפני טומאה או מפני היותם בדרך רחוקה ביו' י"ד. והנה התועלת בעינו שזכרנו בעניין פסח ראשון:

התועלת השלישי הוא לפרסם עוצם נפלאות השם ית' על ידי משה נביאו שתכף שהוקם המשכן כסהו ענן הש' ית' ביום ועמוד אש לילה עד שירצה הש' ית' שיסעו ונסע אז הענן עמהם לנחותם הדרך וכאשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל ובזה האופן היו נוסעים וחונים על פי יי' והנה אמר בסוף זה העניין על פי יי' ביד משה לב' סבות האחת כי זה המופת עשה השם יתעלה על ידי משה נביאו והשני כי עם כל זה לא היו נוסעים כי אם על פי משה מפי הגבורה כאשר יצוה לתקוע בחצוצרות במסע המחנות:

התועלת הרביעי הוא להודיע שראוי למנהיג לסדר עניניו באופן שכאשר ירצה שיבאו לפניו ראשי העם או העם בכללו יסבב שירגישו יחד בעת אחת כדי שלא תפול קנאה ביניהם אם יקרא קצתם קודם קצת ושיוכלו להרגיש זה תכף שירצה וזה אמנם יהיה בכמו אלו הקולות החזקים שישמעום הרחוקים והקרובים בקריאה אחת במספר ואם היה לו לקרא פעם קצתם ופעם קצת אחר יבדיל בין שני הקריאות בדרך שירגישו הנקראים בזה הקול כי הם נקראים כי בזה מטוב הסדור מה שלא יעלם ולזה זכר שהיו תוקעים בחצוצרות אחת כשהיו קוראים הנשיאים ולא היתה שם תרועה ואולם בקראו כל העם היו תוקעים בשתי חצוצרות ומריעים:

התועלת הה' הוא להודיע שראוי למנהיג העם והצבא שתהיינה פעולותיו מסודרות באופן שלא תפול קטטה בין המונהגים מנו ולזה ראוי שיסדר עניין נסעם וחנותם ומי יסע תחלה ומי יסע שני ומי יסע שלישי כי בזה מטוב הסדור וההרחקה מהקטטה מה שלא יעלם:

התועלת הו' הוא במצות והוא לקרא השם יתעלה בעת הצרות להנצל מהרעות הנכונו' לבא כי קרוב השם יתע' לקוראיו אשר יקראוהו ולהעיר לבם לשוב לש' ית' בכל לבם צוה שבעת תפילתם על זה והתענותם יתקעו בחצוצרות להעיר לב הנרדמי' באופן שיכנעו לבם וישובו לה' ית' כי זה ממה שיישירם אל שתהיה תפילתם נשמעת ויהיו נזכרים לפני יי':

התועלת הז' הוא במצות והוא שיתקעו בחצוצרות על הקרבנות כדי שיתנו הכהנים לבם בדבר הקרבן ויבינו מה שהוא מעיר עליו ולזאת הסבה בעינה היו הלויי' משוררים אז בפה את שיר יי' כמו שנתבאר בעזרא ונמצא בתורה במה שאמר ושרת בשם אלהיו כי השירות בכמו זה השיר השלם הוא שירות בשם יתעלה כמו שאמרו רז"ל וידמה שיהיה זה הענין מצוה אחרת זולת ההרעה בחצוצרות על הצר הצורר ואמנם מה שהיו משתמשים בחצוצרות למקרא העדה ולמסע המחנות היה לפי שעה ושתי אלו המצות האחרונות היו לדורות והנה נפלא מהר"ם ז"ל שמנה כל זה מצוה אחת והנה יתבאר מהעיקרים שזכר בזה שהם שתי מצות ואין זה מקור החקירה בזה אבל החקירה תהיה בג"ה בספר המצות אשר לנו.

התועלת הח' הוא שראוי לכל שלם להישיר האנשים אל הטוב כפי היכולת ולזה מצאנו שלא היה מספיק למשה מה שידע מטוב לב חותנו והאמינו ביי' כי היה ירא שאם ישוב לארצו ישאירו בניו באמונת' הנפסד' ולזה בקש משה שישאר יתרו חותנו עמהם כדי שיבואו אליו בניו ויתנהגו כלם לפי משפטי התורה וכדי שיתפייס בזה יותר הבטיחו שיטיבו לו מהטוב אשר ייטיב ה' ית' לישראל ולא שמע יתרו לעצתו כי היה נשען שיעתיק בניו אל האמונה האמתית כמו שנגלה מעניינים לפי מה שספרנו:

התועלת הט' הוא לפרסם שהשם יתעל' יודע מחשבות האנשים ושופט אותם על כל נעלם לתת לאיש כדרכיו ולזה ספר שתכף שהיו העם מוצאים תונה רעה להסיר מעליהם עבודת השם יתעלה במה שהיו חושבים כי השם יתעלה לא יראה ולא ישמע אלו הדברים אשר בכאן שמע יי' והגיע להם ממנו עונש נפלא על זה ולפרסם זה העניין נקרא שם המקום ההוא תבערה.

התועלת הי' הוא להודיע שראוי להשמר מחבר רע וזה כי בהתחבר ישראל אל האספסוף אשר עלה עמהם נשלו כשנמשכו לחסרונתם והתאוו לאכילת הבשר עמה' עם היות להם הערב שבמזונות בזולת עמל וטורח וזהו אמרו והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו גם בני ישראל:

התועלת הי"א הוא להודיע שאין ראוי לאדם שיהיה רודף אחר התאוות הלא תראה מה שקרה לאלו בעבור רדפם אחר התאוות שמתו מהם רבים ואמנם רצה ה' יתע' למלאת שאלתם להראות לעם כי יד יי' לא תקצר כדי שיתחזק אמונתם בש' ית' ונגלה להם שהביא להם בשר לרוב לחדש ימים כי הממעיט אסף עשרה חמרים והנה לא ענשם הש' יתע' כששאלו בשר ולחם במדבר סין כי אז לא היה להם מן והיה ראוי שיבקשו לחם מזון ואולם עתה שהיה להם המן הורה זה על רדיפת התאוות או שהיתה כוונתם לנסות השם יתעלה אם יוכל לתת להם בשר בכמו זה הרבוי:

התועלת הי"ב הוא להודיע שכאשר יביא ההכרח לעשות מופת השתדל השם יתעלה שיהיה בו היותר מעט מן הזרות שאפשר ולזה אמר השם יתעלה למשה שיאסוף מזקני העדה שהם החכמים להגיע להם הנבואה ולזה גם כן רצה שיהיו שוטריו שיהיה להם כח להנהיג העם במנהגים המדיניים להיות עיני אלו הדברים מתנאי הנביא כי האנשים שזה דרכם יתכן יותר בהם שתגיע להם הנבואה ולזה לא היה מהזרות בהגעת הנבואה להם מה שהיה מהזרות בהגעת הנבואה אשר אינם חכמים ואם הוא מבואר שלא היו אלו ראויים לנבואה מצד עצמם לפי מה שנתבאר מזה הספור:

התועלת הי"ג הוא להודיע זה המופת הנפלא שהיה בהגעת הנבואה לשבעים זקנים ובנתינת השליו לישראל בזה הרבוי הנפלא כי זה כלו ממה שיישיר לקיום הפנות התוריות:

התועלת הי"ד הוא להודיע שהאיש השלם מאד לא יהיה תשוקתיו רק לעבודת השם יתע' ויניח כל העניינים הגופיי' לפי מה שאפשר וכ"ש המשגל שאיננו לאדם במה שהוא אדם ולזה ביאר שמשה פירש מן האשה מצד מה שגנוהו על זה מרים ואהרן ואמרו כי מצד הנבואה לא יצטרך לפרוש ממנה כי גם בהם דבר יי' עם התעסקם בצרכי החומר בעת הראוי:

התועלת הט"ו הוא להודיע שראוי לאדם שיתנהג במדת הענוה והשפלות בתכלית מה שאפשר הלא תראה כי משה עם שלמותו הנפלא והיותו מלך ונביא העיד עליו הכתוב שהיה עניו מכל האדם:

התועלת הי"ו הוא להודיע שאין ראוי לאדם שיתן אל לבו הדברים אשר ישמע שיאמרו כנגדו ואף על פי שיהיה אדון לאשר יאמרו הדברים נגדו הלא תראה כי משה לא התפעל כלל ממה שאמרו כנגדו מרים ואהרן אבל שתק ולזה סמך לזה העניין אמרו והאיש משה עניו מאד ויתבאר עוד שכבר ידע זה משה ממה שאמר לו אהרן אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו:

התועלת השבע עשרה הוא להודיע עוצם מעלת משה בנבואה מצד ההבדלים הנפלאי' שזכר השם יתעלה שיש בנבואת משה רבינו:

התועלת השמנה עשר' הוא להודיע שאין ראוי לשלם לנקום ולנטור על אשר יעליבהו ולא די לו בזה אבל ראוי שיעזור לאשר דבר כנגדו הלא תראה כי משה רבינו עליו השלום לא די שלא התפעל ממה שהטיחה מרים אחותו מהדברים כנגדו אבל עזר אותה בתפלה כפי היכולת:

התועלת התשע עשרה הוא להודיע מה שהשגיח השם יתעלה לכבוד משה שלא רצה שיסעו ישראל מחצרות עד האסף מרים כדי שלא תלך יחידה מחוץ לחנה במסע המחנות וישיגנה גנות רב על זה:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון