נחל קדומים/שמות/כא

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כא

פרשת משפטים

א[edit]

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. כבר רז"ל דרשו ואפשר כי יש בכל מצוה וכל אות מהתורה סודות עליונות ויחודים הפלא ופלא והכל למד משה רבינו ע"ה מפי הגבורה אמנם ברז"י כס"ף לאו כל מוחא ומוחא סביל דא. לכך אמר ואלה המשפטים בוי"ו כלומר ואלה הנוספים על הסודות אשר ידעת אלה המשפטים אשר תשים לפניהם להמון ישראל המשפטים פשטי הדינין בכל חלקי הפשט. אמנם הסודות לא תגלה להמון רק לאיזה יחידי סגולה קדושי עליונין יחוה דעת מאשר ולא כל אשר:

ב[edit]

כי תקנה וגו'. תקנה גימטריא הנ"ך כי ך' מספרה ת"ק ואותיות הנך אין להם זוג באלפא ביתא דאטב"ח גזד"ו והם מעידות על הקב"ה שהוא יחיד ואין לו שני או זוג שנאמר הנך יפה דודי כלומר והלך זה ומכר עצמו לעבד ולא זכר שהקב"ה יחיד ואין זולתו. רבינו אפרים ז"ל. ובזה יומתק מאז"ל בסוכה. מפנק מנוער עבדו ארשב"ן אר"י יצה"ר מסיתו ומעיד עליו מנון באטב"ח דרבי חייא סהדה ע"ש דאמאי בא הרמז באטב"ח ועל פי האמור ניחא דכבר מילתיה אמורה בתורה כי תקנה על המוכר עצמו שפגם בזה כי ה' אחד ונאמר עליו הנך יפה יחיד ומיוחד. ולכן תקנה הנך כמדובר וזה שנעשה עבד ליצה"ר הוא מעיד עליו ומקטרג על תקנ"ה שהוא הנך ויצא מרשות הגבוה וע"כ נרמ"ז באטב"ח. ובדרושים אני בעניי הרחבתי הדיבור בס"ד:

כי תקנה עבד עברי. יש לדקדק דהול"ל כי תקנה עברי לעבד. אמנם הכונה כי תקנה עבד מי שהוא עברי שעבר על לא תגנוב. וקרוב לזה פירוש עברי אנכי ואת אלהי השמים אני ירא כלומר תמיד מחשבתי עברי אנכי שאני עובר ארח בעה"ז דרך עראי וע"י כן את אלהי השמים אני ירא שתמיד נסתכלתי שהעה"ז הבל ודרך העברה עראי הוא האדם וזהו עברי אנכי. רבינו מהרח"ו ז"ל בדרשותיו כ"י:

שש שנים יעבד. במלכו של עולם הכתוב מדבר לפי שישראל קנינו של הקב"ה וזהו כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד גימטריא ועד ששים שנים שהם חיותו ותקפו של אדם ובשביעית יצא לחפשי כלומר לאחר ע' שנה נעשה חפשי מהמצות. אם בגפו יבא אם הלך ובא האדם בעה"ז בלא תורה ומצות בגפו יצא בלא זכות. אם בעל אשה הוא אם עסק בתורה שנמשלה לאשה אילת אהבים ויעלת חן דבש גי' אשה וכתיב בתורה צוף דבש אמרי נועם ומתוקים מדבש וגו' ויצאה אשתו עמו התורה מלוהו בפטירתו כמשז"ל. אם אדוניו יתן לו אשה אם זכה לתורה וילדה לו בנים שזכה להעמיד תלמידים שהם בנים כמשז"ל ואם כוונתו בכל זה ליטול עטרה האשה וילדיה תהיה לאדוניה שהתורה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו כלומר שלא היה קורא לשמה לכך נקראת תורת ה' ואם הוגה לשמה נקראת על שמו שנאמר ובתורתו יהגה יומם ולילה והוא יצא בגפו אם לא למד לשמה שנעשית לו סם המות. ואם אמור יאמר העבד בעולם הזה אהבתי את אדוני ואני עוסק בתורה מאהבתו של הקב"ה ואת אשתי ומאהבת התורה ואת בני ומאהבת התלמידים לא אצא חפשי אפילו בקבר שנאמר בשכבך תשמור עליך בקבר וכתיב ירננו על משכבותם וכן אמרו רז"ל ת"ח אין להם מנוחה אפי' בעה"ב שנא' ילכו מחיל אל חיל והגישו אדוניו אל האלהים זוכה לראות פני שכינה שנא' יראה אל אלהים בציון והגישו אל הדלת זה השער לה' צדיקים יבואו בו ז"ש לשמור מזוזות פתחי ורצע אדוניו את אזנו שלא יסור עוד מלשמוע ד"ת ועבדו לעולם לתחיית המתים שהוא עולם שאינו כלה. רבינו אפרים ז"ל:

ז[edit]

וכי ימכור איש את בתו לאמה. וכי ימכור איש את ס"ת תשרי דיבר הכתוב בהוה כי אז דרך בני אדם להשכיר שפחות למלאכת הפשתן ניפוץ סירוק וטויה וכל אשה חכמת לב בידיה טוו גימטריא תשרי עם האותיות. וגם גבי עבד כתיב אם בגפו יבא בגפו ר"ת אביב כי רגילין אז להשכיר עבדים לחרישה זריעה דישה קצירה ואסיפת פירות. רבינו אפרים ז"ל:

יג[edit]

ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה. פירש רבינו האר"י זצ"ל דרמז למשה רבינו ע"ה שהרג את המצרי וז"ש ושמתי ל"ך דייקא אשר ינוס שמ"ה אותיות משה ע"ש באורך. ואפשר לרמוז לפי זה והאלהים אנה לידו במ"ש מדרש שמואל בשם מהרח"ו ז"ל דאם לא נמצא עדים בהריגה ודאי הוא מן השמים דלא נפיק מיניה זרעא מעליא ע"ש וז"ש אנה לידו דכתיב ויפן כה וכה וירא כי אין איש. גם אמרו רז"ל דמשה רבינו נמלך במלאכי השרת והסכימו עמו שיהרגהו. ולכן אתה פטור אך מאחר דחסיד גדול אתה ושמתי ל"ך דייקא כמ"ש רבינו האר"י זלה"ה:

יד[edit]

וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות ומכה אביו וגו'. פירשו רבני אשכנז כי הנה הרוצח היה מקום לפוטרו דילמא היה טריפה וגברא קטילא קטל אמנם אין זה פיטור דאזלינן בתר רובא והראיה עולה דנשרפת לגבוה ודילמא היא טריפה גם אב שחייב עליו ודילמא אינו בנו אלא מוכרח דאזלינן בתר רובא וכמ"ש פ"ק דחולין (דף י"א) וז"ש וכי יזיד איש על רעהו להורגו בערמה לא תימא דיש לחוש שמא היה טריפה לא היא דאזלינן בתר רובא והראיה מעולה וז"ש מעם מזבחי מדין המזבח שמקריבין עולה כליל ואזלינן בתר רובא מזה תקחנו למות וזה טעם מכה אביו וגו' דאזלינן בתר רובא ודוק היטב:

טו[edit]

ומכה אביו ואמו מות יומת. קא פסיק ותני מות יומת דהוא בעדים והתראה ומשקבל התראה אינו יכול למחול. פענח רזא. ונעלם ממנו דברי הגאון בשאלתות על הסדר דאינו יכול למחול על הכאתו וקללתו ודוקא כבודו הוא שיכול למחול. ועוד הארכתי בעניותי בקונט' שיורי ברכה י"ד סי' ר"ם עש"ב:

כא[edit]

אך אם יום או יומים יעמוד לא יקם כי כספו הוא. פירש הרב מהר"י מפוזנן כי יוה"כ ור"ה עומדים ישראל בתשובה ולא סגי כי זהו מיראת העניות שלא יגזרו עליו. ודעתיה אפרוטה ליכתב בספר פרנסה טובה. וזה רמז אך אם יום הכפורים או יומים ר"ה יעמוד בתשובה ותפלה לא יוקם אין לו קיום כי כספו הוא כי העיקר בעבור הכסף שיהיה לו פרנסה:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.