שערי תשובה/אורח חיים/תנא

שערי תשובה אורח חיים תנא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) קדרות. עבה"ט וכתב בשות ח"צ סי' ע"ח הורא' הלכה למעשה להתיר התבשיל שנתבשל בפסח בקדירות חמץ נקי שעברו עליו יב"ח אף לדידן דאסרינן נטל"פ מ"מ אחר יב"ח ליכא טעם כלל ומ"מ לא מלאני לבי להתיר לבשל בה לכתחלה והסכים עמו הגאון מוהר"ר נפתלי כ"ץ ז"ל בסי' ע"ו וע"ש סי' פ' שהשיב להגאון בעל פמ"א בזה וחיזק דבריו ע"ש ובשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח כתב שדברי הרשב"א בתשובה סי' תקע"ה דלא כהח"צ ששם כתב דלא מהני ישון רק לכלי היין וכתב שמעשה בא לידו בישראל שנשלח לו דורון כלים נחמדים מפאפורי פורצלאני ולא ניכר אם הנכרי השולח כבר נשתמש בהם ועברו שנתיים ימים והמה כלים יקרים וכתב שלכאורה אין להתיר לכתחלה כמ"ש הח"צ גופיה וגם דמדברי הרשב"א משמע דאפי' דיעבד אסור אך בזה דיש ס"ס שמא לא נשתמש ואת"ל נשתמש ספק להקל ועדיין צריך ישוב עכ"ל ונ"ל שאם אפשר להגעילן ברותחין ג' פעמים יש לעשות כן ואם הם כלים שאין דרך להשתמש בהם רותחין שהיס"ב יש להקל גם כן ועיין ביו"ד סי' קכ"ב מדינים אלו:

(ב) בתוך. עבה"ט ועיין בתשו' מהרשד"ם חלק א"ח סי' ך"א בענין היופקאש (עיין פר"ח שמפזרין קמח ע"פ החררה ואינו אלא מעט וברגע נאפית העיסה) שומר נפשו ירחק ממנה והפר"ח מתיר ובשמש צדקה סי' ט' כתב שאסור לזרוק בשעה שמרדדין העיסה להיות דקה מן הדקה ולאפות אותה בתנור ולבשל אותה אח"כ וחמיר טפי ממ"ש בש"ע בענין הוספת קמח בעיסה וע"ש הג"ה מבן המחבר שבדיעבד מותר:

(ג) בהגעלה. עבה"ט וכתב בהר הכרמל סי' ה' דרך הוא כשרוצים לבחון יי"ש כמה מים יש בו שופכין מן היי"ש על כלי בדיל ומדליקין היי"ש לראות כמה נשאר מים הכלי בדיל סגי ליה בהגעל' משו' שנעשה מיד שלהבת ואת"ל דהיי"ש הסמוך לאש ואכתי לא אתלי ביה נורא יבלע בכלי ז"א דשוב הוי כנבלע ע"י משקה וע"ש שכתב ראיה ממחבת שמטגנין בה שכתב הרא"ש דלא מיקרי ע"י האור מחמת לחלוחית המשקה ע"ש ואין ראיה דהתם האור מבחוץ סביב לקדירה והכא האור מבפנים והוא נבלע על ידו ולכן אם נשתמש הרבה פעמים בענין זה לבחון היי"ש יש להחמיר שלא להתיר על ידי הגעלה ומ"מ נראה להתיר בדיעבד אם נשתמש בו ע"י הגעלה שקרוב הדבר שטבע היי"ש להיות אחר האש ולהיות נדלק ממנו ולכן אינו נבלע בכלי דמיד שחום האש מגיע אליו הוא נמשך אחר השלהבת ונדלק וכל זמן שאינו מרגיש חום האש אין מי שיבליענו ואשכחן כה"ג גבי צלי דאמרינן נורא משאיב שאב ואף דאין ראיה דהתם הכי קים להו שטבע האש למשוך אליו ולא להבליע משא"כ הכא מאן לימא לן שהוא נמשך אחריו רק חומו שורף ומבליע גם כן כמו בחלב וכיוצא שהוא דולק ומבליע גם כן ומ"מ מסתבר קצת דביי"ש שטבעו לידלק מיד בהדיחו אש אין האש עושה ב' הפעולות יחד רק אם דרך לבחון בשיעור גדול מיי"ש עד שדולק כשיעור שהכלי מתחממת מחמת האור כשיעור שהיס"ב צ"ע דשמא כיון שהכלי היה חמה מחמת האור ממש כשבולעת מן האיסור שלא ע"י משקה אין מועיל הגעלה כ"א ליבון אך נראה דבכה"ג לא מיקרי תשמישו ע"י האור וכגון קדרה או קערה שעמדה על האור עד שהוחמה הרבה שהיס"ב והושם בה דבר איסור בלי משקה מ"מ אין דינו כנבלע ע"י האור ממש ובהגעלה סגי דאל"כ בקדרות של מתכות וכיוצא בה אם אירע איזה קלקלה שנאסר המאכל והקדרה הצריכין לקדרה הגעלה אע"פ שרוב פעמים שופכים המרק מהבשר והקדרה עדיין רותחת שהיס"ב מחמת חמימות האור ואעפ"כ אין מצריכין לה ליבון אע"כ כיון שאחר שפיכת המרק מרחיקין אותה מן האש מה שהיא רותחת בעצמה ששלק מכח האור אין זה עושה פעולת האש ממש להצריך ליבון אך יש לחלק כמ"ש הרא"ש לענין מחבת שאין להצריך ליבון אע"פ שלפעמים נשרף המשקה עד שנקדח בשולי הקדרה לית לן בה דמ"מ יש שם לחלוחית המשקה ע"ש ובזה י"ל דכ"ע מודים בקדרה ששופכין המרק מ"מ עדיין לחלוחית טופח וגם י"ל כיון דבשעת חמימות הקדרה ע"י האור היה משקה בתוכה לא שליט בה נורא כולי האי למשוי כחימום האש ממש אע"פ שעתה אין שם משקה והיא עומדת בחמימות' שהיס"ב וקצת יש ללמוד ענין זה אם תולדות האור כאור ממש או לא מפסחים דף ע"ה תנור שהסיקו וגרפו וצלה בו את הפסח אין זה צלי אש כו' וע"ש שתלוי בשני התירוצים דאי אמרינן גלי רחמנא צלי אש שני פעמים וילפינן מיני' אם כן י"ל דגם כאן דכתיב כל דבר אשר יבא באש היינו כח האש ממש אבל תולדות האור לא ולהך תירוצא דאמר התם אם לא גלי רחמנא ה"א אאש קפיד רחמנא ואפילו גרפו צלי אש הוא ופירש"י חום התנור תולדות אש הוא ואם תתן בו בגד נשרף ונעשה פחם ואש ע"ש אם כן כאן תלוי בשני התירוצים דאם נימר דילפינן מיניה ואם כן ה"נ דכתיב כל דבר אשר יבא באש היינו דוקא מה שנשתמש בו באור ממש אבל מה שקיבל מתולדות האור כגון תנור שגרפו לא ולכאורה ממשמעות לשון הש"ס שם דף ע"ו דקא' וקמטוי פסח מחמימותא דחרס ורחמנ' אמר צלי אש ולא צלי מחמת ד"א משמע כתירוץ קמא דכיון דגלי רחמנא צלי אש שני פעמים ממילא משמעותיה הוא דלא צלי מחמת ד"א דלתירוץ בתרא הול"ל ורחמנא אמר צלי אש שני פעמים דהא בעלמא דלא כתיב שני פעמים אפילו מחמת ד"א מיקרי צלי אש ומדנקט סתם משמע שתופס עיקר כתירוץ קמא בזה וע"ש בדף ע"ד דאמרי' שאין צולין הפסח בשפוד של מתכת איידי דחם מקצתו חם כולו וקא מטוי מחמת השפוד ורחמנא אמר צלי אש ולא צלי מחמת ד"א כו' ע"ש אך ממ"ש התוספות דף ע"ה ד"ה הא לא"ה כו' דהא דאיצטרך לשנויי התם לחלק בין גחלת של עץ ולא משני גלי רחמנא במכוה וגמרי מיניה היינו משום לשון אחרון דלעיל ע"ש ואם כן כיון דהש"ס שקיל וטרי אליבא דהך לישנא בתרא משמע קצת שלשון זה עיקר ולפי"ז יש לעיין בשפוד או מחבת וכיוצא שהוחמה באור הרבה והיא רותחת שיד סולדת בו והושם בהם בשר או איסור אחר בעין בלא משקה אם בעי ליבון או הגעלה כיון שאין הבליעה כתוכו ע"י האור ממש רק מחמת תולדות האור לבד ומההיא דפסחים דף ל' תנור שטחו באליה אין אופין בו עד שיסיק התנור ולחד תירוצא בשל מתכת מיידי ואם כן משמע שאפי' הטיחה בתנור לאחר גריפת האש ואפ"ה הסקה בעינן ולא מהני הגעלה אע"ג דלא בלע ע"י האור ממש רק מחמת תולדו' האור ואפשר דתנור שלפי גדלו א"א להכניסו ליורה להגעילו לכך נקט עד שיוסק התנור ואם היה אפשר בהגעלה הוי סגי ליה אך מלשון הש"ס שם משמע דדוקא הסקה גמורה וגם י"ל כיון דעכ"פ לא נבלע ע"י משקה לא מהני ליה הגעלה דלא שייך ביה כבולעו כך פולטו כיון שבליעתו לא היה ע"ד זה הלכך נראה להצריך ליבון אלא דבליבון קל סגי וא"צ עד שיהא ניצוצות ניתזין ממנו מיהו אם בשעה שנבלע בו האיסור היה הכלי או השפוד מלובן כ"כ עד שניצוצות ניתזין ממנו לית דין צריך בשש דזה הוה כנבלע ע"י האור ממש וצריך ליבון טוב שיהא ניצוצות ניתזין ממנו כנלע"ד והנה אין דין זה מקומו כאן רק ביו"ד סימן קך"ב אך הואיל ואגב גרסאי השתא רהיט לי הכא ונתחדשו לי דברים אלו קבעתים פה ויצרפו וילבנו עוד בהגיעי למקומם ב"נ בעזה"י:

(ד) טלאי, עבה"ט וע' בשו"ת מגיד מראשית סי' א' תשו' אחת ממהר"י טראני ז"ל במחופין בבדיל שצריך הגעלה והסכים עמו מהר"ח אלפנדרי ז"ל וע' לקמן ס"ק נו"ן וע' בספר בית אפרים על טרפות בק"ה סי' י"ט שכתבתי בענין זה באורך בדברי התוספות בכתובות ובע"ז ובדברי הפייט שהביא האגודה ושם בארתי כוונת הרא"מ בתשובה ליישב מה שהקשה עליו הפר"ח כאן ובענין טלאי ע' מח"ב שכתב בשם שו"ת זרע אמת יורה שיש בה טלאי ולא היו משתמשין בחמץ בעין רק להרתיח בתוכה כלים חמוצים באפר ומים שקורין לויג מותר להגעיל בתוכה קודם זמן איסורו ועל כל פנים בליבון קל במקום הטלאי שהקש נשרף עליו סגי ע"ש:

(ה) בנפה עבה"ט וכתב בגו"ר כלל ד' סי' יו"ד בריקד קודם פסח בנפה של חמץ אף על פי שיש היתר מדינא שיש ביטול קודם פסח מ"מ אסרו המורים לפי שאינם בני תורה ויבואו לזלזל באיסורין ובפרח שושן חלק ע"ז וכתב דמדינא אסור אם לא בשעת הדחק או הפ"מ יאפה קודם פסח וישליך מעט קודם הלישה גם לא יעשה ממנו תבשיל בפסח ע"ש וע' בשאלת יעבץ ח"ב סי' קנ"א קאפ"י שנקלה באבוב בלתי מוכשר יש להקל להשתמש ממנו בפסח ע"ש:

(ו) חדשה. עבה"ט ובק"א למח"ב כתב בשם שירי כנה"ג להתיר בדיעבד באינה ב"י ובשם מהר"מ גלאנטי כתב לאיסור ע"ש:

(ז) התנור עיין בה"ט ועיין בשו"ת חינוך ב"י סי' ט"ז שאין להגעיל גם ההע"ל טא"פ הדבוק בתנור שמאחר שדבוק בתנור התנור פולט חמצו בתוכו (ומ"ש שם היתר מטעם דהוי כב' קדירות נוגעים אין זה מועיל רק לענין דיעבד) וע"ש עוד טעם לפי שא"א לפלוט במקום שמחובר לתנור למעלה בשפה כו' ע"ש ומ"מ נראה שאין כ"ז רק בתנור שמבשלים לפעמים בתוכו או מעמידין ע"ג ולפעמים נשפך ממנו ונבלע בתוכו אבל בתנור בית החורף שאינו רק להסקה נראה דשפיר יכול להגעילו אע"ג ששואבין ממנו בכלי המץ אין לחוש דכבולעו כך פולטו:

(ח) זכוכית, עבה"ט ועיין בספר בית אפרים בק"ה סי' י"ט ליישב דברי הש"ע שדבריו סותרין ממ"ש כאן למ"ש בהל' יי"נ בין אבר וכין זכוכית ועיין שם מה שכתוב על דברי תרומת הדשן בכלי כסף מצויירין ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף