יד אפרים/אורח חיים/תנא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תנא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


תנא במג"א ס"ק א' אבל בלוע בכלי אינו נראה ומצוי. ר"ל ולכך אין בו איסור משום לא יראה ולא ימצא:

בט"ז סק"א שמא ישכח פעם א' ויביא כלים וישתמש כו' כצ"ל. ובזה לא גזרו מחמת לא פלוג. צ"ע דמטעם זה היה לו להתיר גם להעמיד כלי חמץ בפסח במקום גבוה וכמ"ש המג"א ס"ק ב' ומדברי הט"ז משמע דבזה מודה להב"ח שאסור ולענ"ד דע"כ לא שייך לומר לא פלוג אלא בזמן האיסו' ממש כגון בהעמדת כלי חמץ בפסץ דבמקום נמוך ודאי אסור שמא ישתמש בהם ולפיכך גם במקום גבוה אסור משום דלא פלוג והוא דומה ממש לההיא דנר בשבת משא"כ אם מעמיד כלי' של פסח בכל השנה פשיטא דלא שייך לומר שיש איסור להעמידה דמה איסור יש בדבר אף בנמוך שהרי אין איסור חמץ עדיין רק לפי שהוא רוצה שיהא מותר להשתמש בהם בפסח ולכך הוא מעמידם במקום שאין היד שולטת שם לא שייך ע"ז לא פלוג רבנן כיון שלא שייך ע"ז שם איסור כלל רק עיקר החשש בפסח עצמו שנאמר כמו שאסור להשתמש בכלים העומדים במקום נמוך שמא ישכח וישתמש בהם כמו כן יהא אסור להשתמש אף בכלים העומדים במקום גבוה משום לא פלוג פשיטא שאין זה דומה לההיא דנר דכאן גם בכלים העומדים במקום נמוך עצמם אם הי' ברור לו שלא נשתמש בהם שום פעם בחמץ שרי להשתמש בהם בפסח ולפיכך העומדים במקום גבוה אין לאוסר' משום לא פלוג ואם באת לאסור אותם משום דאע"ג שעומדים בגובה מ"מ שמא שכח פעם א' ונשתמש חמץ לזה לא חיישינן כיון דהוא נט"ל ואינו אלא חומרא דפסח אף בנמוך ממילא בגובה יש להתיר וזה כוונת הט"ז דלשמא ישכח כו' אין לחוש דאינו רק חומרא ומשום לא פליג לא גזרו בזה שאין זה דומה להא דנר מטעם שכתבתי ואף אם אין זה כוונת הט"ז נלע"ד הדברים נכונים בטעמם ועוד נלע"ד טעם אחר לחלק בדבר דבכלי פסח העומדים בגובה צריך לחוש לשני שכחות שמא ישכח וישתמש בכלים עם חמץ ואח"כ ישכח ויחזור ויעמוד אותם על מקומם הגבוה למעלה ופשיטא דלהא לא חיישינן וכמו דלא חיישינן בפשיטות שמא ישכח ויקח כלים של חמץ ויעמיד אותם בגובה בין כלי פסח ומכ"ש כאן שנצטרך לחוש שיוריד אותם ואחר שישתמש בהם חמץ יחזור ויתן אותם בין כלי פסח העומדים שם ומלתא דמסתבר דלכולי האי לא חיישינן משא"כ בכלים של חמץ העומדים בפסח שפיר שייך חשש שמא ישכח ויוריד אותם וישתמש בהם כל ימי הפסח:

מ"א כס"ק ג' הוא כ"ש וכ"כ הרי"ף ר"ל שגם הרי"ף כתב כלשון הרמב"ם ומשתמש בכ"ש כגון קערות כו' שדי עלייהו רותחין כו' ור"ל ג"כ כתשמישן ע"י עירוי ומ"ש המג"א ובכ"ח כתב ג"כ כגון קערות ר"ל שהרמב"ם כ' בכ"ח ג"כ כגון קערות מיירי ומסתמא דומיא דקערות שכתוב בכלי מתכת דהיינו שנשתמשו בהם ע"י עירוי:

ס"ק ד' לא מהני לי' הסק' לשווי' ככלי חדש אבל כו' א"צ להיותו ככלי חדש דמיד כו' אך במהרי"ל כתב דלא מיקרי כו' ר"ל וא"כ גם היסק פנימי לא מהני אלא בכה"ג שהוסק ב' או ג' ימים דהא עיקר המעלה בחזרת כבשן מפני שהשלהבת עולה להם מכל צד ולא פקעי אבל מ"מ אין מפליט חום הכבשן יותר משאר היסק פנימי ולכן אם נימא דכבשן בעי היסק ב' וג' ימים לענין שיפליט האיסור מתוכו א"כ אף אם רוצה להכשיר תנור של חרס דלא שייך ביה דלמא פקע צריך ג"כ שיוסק ב' או ג' ימים שיפליט האיסור מתוכו בהיסק פנימי אמנם לכאורה אפשר לפמ"ש הרא"ש וכ"כ בש"ע כאן הטעם בחזרת כבשונות דכיון שמכניסין להיסק גדול כזה לא חייס א"כ י"ל דמהרי"ל ס"ל דדוקא בהיסק גדול של ב' וג' ימים לא שייך חייס אבל לענין הפליטה מודה מהרי"ל דסגי בסתם היסק וא"כ בתנור חרס דלא שייך חייס סגי בהיסק פנימי אע"פ שלא הוסק ב' וג' ימים אך לפי הלשון שכתב כאן בש"ע דכיון שמכניסין להיסק גדול כזה ודאי לא חייס א"כ י"ל דדוקא לענין זה כ' מהרי"ל דלא מיקרי כבשונות אלא כשהוסק ב' וג' ימים דאם אין ההיסק גדול כ"כ י"ל דשפיר חייס אבל בתנור חרס דבלא"ה לא שייך חייס י"ל דמודה מהרי"ל דכל שהוסק מבפנים כשיעור שיתלבן סגי בהכי:

'בט"ז ס"ק ח' היינו המרדכי לא כ"כ על שפודין כו' נראה שר"ל דהמרדכי שם מיירי במחבת שאופין פשטידא שהפשטיד' אינה בשר או חלב בעין אלא שיש בתוכ' ג"כ בשר או חלב וכיון שאין נבלע מן הבעין ממש ע"י האור שפיר מהני הך טעמא דהיתרא בלע שיהא די בליבון זה אבל אם הבלוע מבעין ממש ע"י האור כגון תנור שנאפה בו מבלי משקה או שפוד שצלו בו חמץ בעין לא מהני הך טעמא דהיתרא בלע לחוד להתירו בהגעלה ומדינא צריך ליבון גמור וקרוב הדבר שיש ט"ס וצריך להגיה בדברי הט"ז וכצ"ל אלא על כלים שאופין בהם דברים הבלועים מהיתר כו' ומ"מ דבריו צ"ע שהרי ראיי' המרדכי הוא מדברי דע"א דמחלק בין היתרא בלע והתם מיירי בשפודין ואסכלאות שצלו עליו בשר קדשים בעין ונעשה נותר ואפ"ה קאמר מגעילן משום דהיתירא בלע:

במנ"א ס"ק י"ג כגון קערות ב"י כו' הוא ר"ת בית יוסף ור"ל שהב"י הביא בשם הרי"ף והרא"ש על תשמישן בכ"ש כגון קערות כו' ומה שכתב המג"א ולאו קערות ממש כו' ר"ל דהש"ע כאן שכ' תשמישן בכ"ש אינו ר"ל קערות ממש כמו שהוא הפירוש בדברי הרי"ף והרמב"ם אלא כאן ר"ל דהקערות מיקרי כ"ש ואם תחבו כף כו':

שם ס"ק ך"ג אבל אם תחב אותו צד שלא נגעל אסור כו' דבריו תמוהין לענ"ד בזה שכתב ואם כף נתחב כו' הוא מדברי הגהות או"ה שבסוף הספ' ושם מבואר שלא כדבריו שהרי כתב שיש להגעיל לכתחלה הכף עוד פ"א ולהכניסו כולו ליור' אטו שאר פעמים שמגעיל ולא הוי כחוכא ואיטלולא שהמאכל מותר והכף צריך הגעלה מידי דהוי אנתבשל בקדרה שאינו ב"י עכ"ל ואם כדברי המג"א ל"ל טעמא משום אטו שאר פעמים וגם מה חשש חוכא שייך הכא שהרי צריך להגעילו שנית ולהכניסו כולו ליור' כדי שלא יבא לתחוב הצד השני שלא נגעל ויבא לידי איסור אלא ודאי שז"א דאין חילוק בדבר ואף בתוחב בהצד שלא נגעל כשר כיון שאותו צד לא נתחב באיסור כמ"ש בהגהת או"ה שם הטעם משום כבולעו כך פולטו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.