רש"י/פסחים/צט/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
ערב פסחים סמוך למנחה. קודם למנחה מעט:
לא יאכל. כדי שיאכל מצה של מצוה לתיאבון משום הידור מצוה:
ואפילו עני שבישראל לא יאכל. בלילי פסחים עד שיסב כדרך בני חורין[1] זכר לחירות במטה ועל השלחן:
ארבע כוסות. כנגד ארבעה לשוני גאולה האמורים בגלות מצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם בפרשת וארא:
ואפי'. מתפרנס מתמחוי של צדקה דהיינו עני שבעניים דתנן במסכת פאה (פ"ח מ"ז) מי שיש לו מזון ב' סעודות לא יטול מן התמחוי:
גמ' כשהוא תאוה. ולא תבא סעודת שבת על השובע:
לא צריכא. דקתני ערב פסחים לא יאכל עד שתחשך אלא לרבי יוסי דאמר הולך ואוכל עד שתחשך:
אפילו תימא. מתני' נמי רבי יהודה היא ובדין הוא דליתני ערבי פסחים לרבויי סמוך למנחה:
מתשע שעות. היינו סמוך למנחה:
- ↑ בני חורין במטה ועל השלחן זכר לחירות. הוא סוף דיבור (הגהות הב"ח).