רש"ש/פסחים/צט/ב
פרק י רשב"ם ד"ה לא יאכל. כדי כו' לתיאבון משום הד"מ. (וכ"כ הרע"ב) ותימה שלא פירש כהאמור בגמרא לקמן (קז ב) דילמא אתי למיכל למצה אכילה גסה ופירש בעצמו ואינה אכילה ואולי דלמאי שפירש שם דלהכי נקיט מצה דלגבה הוי אכ"ג באכילה מועטת ואכ"ג כזו אינה אלא כמו שלא לתיאבון ויוצא בה וכדמחלק ר"ת בתוספות שם. והר"ן פירש כאן משום אכילה גסה כנכון:
תוספות ד"ה ואפילו עני. וי"מ כו' אפילו עני שלא אכל כ"י כו'. ולנל"פ עד"ז דאפי' עני דאף שיאכל סמוך למנחה מ"מ יאכל מצה לתיאבון כשתחשך כדאמר אביי (מגילה ז ב) כי נפקא מבי מר הוה שבענא כו' כפין עניא ולא ידע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |