חתם סופר/פסחים/צט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
רשב"ם
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
גליון הש"ס
חתם סופר
רש"ש
שפת אמת
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png צט TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ערב פסחים. לקמן בעי אי סמוך למנחה גדולה ומשום פסח או סמוך למנחה קטנה ומשום מצה ונלע"ד דתלי' בב' תי' תו' במאי דתני פסחים אי אמרי' ערב ששוחטין בו פסחי' ע"כ עיקר טעמא משום שחיטת פסח וסמוך למ"ג אבל אי קאי אפסח ראשון ושני הא אתא לאשמעי' דאפי' האי גברא גופי' דעביד פ"ש מ"מ לא יאכל גם בראשון אע"ג דלא עביד בי' פסח וע"כ משום מצה ועבתו' שבמרדכי דרש"י לא גרם ערבי משום דלא שייך הכי כ"א בשבתות ועי"ט ותו' גרס לי' משום לישנא דקרא ושחטו אותו כל קהל עד"י בין הערבי' ע"ש ולהנ"ל זהו ליתא דא"כ ע"כ אשחיטת פסח קאי ולא משום מצה וק"ל:

סמוך למנחה. למ"ד בפ"ק דשבת דסמוך למ"ג לא יאכל עד שיתפלל ע"כ הכא סמוך למ"ק קאמר ובשהתפלל כמ"ש תו' דליכא למימר סמוך למ"ג ובהתפלל שהרי א"א להתפלל קודם למ"ג א"נ משכח"ל בסמוך למ"ג ובמקום שקורין לבה"כ דמשום תפלה מותר לאכול ומשום ע"פ אסור וזהו מוכרח קצת דאלת"ה ק' מאי ראו חכמים לקבוע זמן איסור אכילה בשבתות וי"ט ממנחה ולמעלה והלא אין כל הזמנים שוים דע"ש שבימות הקיץ ממנחה עד הלילה ו' שעות ובחורף ג' שעות וא"כ היה להם לקבוע שיעור כמה שעות דרך אדם להיות תאב לאכול אחר אכילתו מיהו למ"ד דבכל השבוע אסור לקבוע סעודה סמוך למ"ק משום תפלה איכא למימר דלא רצו לחדש זמן אחר בע"ש כ"א הניחו בסמוך למ"ק כיון דבלא"ה אסור בלא התפלל אסרוהו בע"ש וי"ט אפי' התפלל אבל למ"ד דמשום תפלה אסור סמוך למ"ג וא"כ בע"ש וי"ט וע"פ ע"כ סמוך למ"ק אסור כנ"ל ובהתפלל כנ"ל ק' שפיר מה ראו לקבוע זמן זה דוקא כיון שאינו קבוע בשום מקום אעכצ"ל דלדידי' בע"פ נמי סמוך למ"ג אסור ונ"מ במקום שקורי' לבה"כ כנ"ל. א"נ איכא למימר למאי דכ' תוס' לקמן בסמוך דבשבת וי"ט לא גרסי' עד שחשכה דמותר לאכול מבע"י משקבל עליו שבת איכא למימר דלעולם זמן א' קבוע לאכילת ב"א אחר מנחה בין בקיץ ובין בחורף ולק"מ ודוק:

לא יאכל אדם. בתוס' הק' האמרי' בציקות של נכרים ממלא כרסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה וצ"ע להבין קו' עי' לקמן סוף פרקין בתו' דמשמע מדבריהם דאיכא מצוה לאכול כזית קמא לתיאבון וגם כזית בתרא על השבע מיהו כי לית לי' אלא כזית מצוה טפי לאכלו על השובע מלאכלו בתחלה לתיאבון ולכן ממלא כרסו מבציקות של נכרי' וא"כ מאי ק' להו הכי דמתני' איירי מכל אדם שיש להם מצה כל צרכ' ואפי' לס"ד דלקמן דלא מיבעי' קאמר ע"ש מ"מ איכא למימר דעל השובע עם לתיאבון כי הדדי נינהו ולק"מ קו' תוס' וגם מה שהק' מרבא דחמרי גריר נמי לק"מ דמ"מ איך הותר לשאר ב"א לשתות בין הכוסות כיון שיש להם מצה לאכול לתיאבון נהי דבאותה סעודה משמר עצמו שלא יבא לאכילה גסה מ"מ לתיאבון א"א לאכול אי הוי חמרא מיסעד סעיד וצ"ע:

עד שתחשך. פרש"י ורשב"ם כדי שיאכל מצה לתיאבון משום הידור מצוה ובגמ' מסיק משום שלא ליכול למצה אכילה גסה ופרש"י ורשב"ם דאז לא יצא כלל ע"ש ונלע"ד דודאי לפי הה"א די בזה הטעם כי היכי דלאכול מצה לתיאבון אבל לבתר דמסיק דמתני' ר' יוסי היא ובע"פ מודה ע"כ צריכי' לחלק בין ע"ש ועי"ט לע"פ דהרי סעודת שבת וי"ט נמי דאורי' וצ"ל דלתיאבון לא חייש ר' יוסי ועיקר טעמי' משום דלא ליכול אכילה גסה ולא יצא י"ח כלל ולכן בשבת וי"ט א"נ לא י"ח בסעודת הלילה אפשר להשלימו ביום כמ"ש תו' לקמן ק"א א' ד"ה ובקדשא כו' משא"כ כזית מצה דליל א' של פסח אין לו תשלומין ולכן חייש ר"י וא"ש דהש"ס לקמן נקט טעמא למסקנא דאתי' מתני' כר' יוסי ורש"י ורשב"ם פי' בה"א משום לתיאבון ודו"ק:

שתחשך. נלע"ד דלאכילה דוקא קפדי' עד אבל מ"מ יכול לקדש משתשקע החמה כמו בכל שבת וי"ט ויאריך בסיפורי הגדה עד ואז יאכל דאל"ה ואפי' קידוש אסור עד מאי מקשה אפי' ע"ש וי"ט נמי דלמא אשמועי' דהכא אסור לקדש עד וא"ל כתי' תוס' מפ' איזהו מקומן שמעי' לי' ז"א דשם נאמר הפסח דוקא וה"ה למצה הנאכלת עמו אבל קידוש לא שמענו והכא אשמועינן אפי' קידוש אסור אע"כ דאה"נ דשרי לקדש משתשקע החמה וא"כ לקמן ק"ט א' תוד"ה חוץ כו' לא צריך לגרוס לילי פסחים דערבי פסחים נמי ניחא שמיהר לקדש משתשקע החמה בע"פ בשביל התינוקות ואין להאריך וק"ל:

ארבע כוסות. רש"י ורשב"ם פי' כאן כנגד ד' לשונות של גאולה ובמרדכי הק' א"כ יקחו ד' לחמי' כוסות מאן דכר שמי' ולקמן ק"ח א' פרש"י ג' כוסות כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק וכוס פרעה בידי וא' ברכת המזון ובמרדכי תי' נגד מנת חלקי וכוסי כוס ישועות אשא ישועות לשון רבים ה"ל תרי ולע"ד דלכן מרומז א' בהשנים דהיינו בה"מ דמצטרף לטובה ולא לרעה עי' לקמן ק"ט ב' ולע"ד ד' פעמים כוס גי' משה עה"כ שהוא הגואל דמצרים. כוס גי' פ"ו כמספר אלקים שהוא מה"ד וד' פעמים יין גי' פ"ר דיני אלקים להמתיקם ואין להאריך בזה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף