רש"י/במדבר/ט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
בחדש הראשון. פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד איר, למדת שאין סדר מקדם ומאחר בתורה, ולמה[1] לא פתח בזו מפני שהיא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זו בלבד (ספרי. תוספתא קידושין ל"ח):
ב[עריכה]
במועדו. אף בשבת, במועדו, אף בטמאה (ספרי):
ג[עריכה]
ככל חקתיו. אלו מצות שבגופו, שה תמים זכר בן שנה:
וככל משפטיו. אלו מצות שעל גופו ממקום אחר, כגון שבעת ימים למצה ולבעור חמץ (מצות שבגופו, שה תמים זכר בן שנה. שעל גופו, צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו. שחוץ לגופו, מצה ובעור חמץ):
ד[עריכה]
וידבר משה וגו'. מה ת"ל והלא נאמר וידבר משה את מעדי ה', אלא כששמע פרשת מועדים מסיני אמר להם, וחזר והזהירם בשעת מעשה (ספרי):
ו[עריכה]
לפני משה ולפני אהרן. כששניהן יושבין בבית המדרש באו ושאלום, ולא יתכן לומר זה אחר זה, שאם משה לא היה יודע אהרן מנין לו (ספרי. בבא בתרא קי"ט):
ז[עריכה]
למה נגרע. אמר להם אין קדשים קרבים בטמאה, אמרו לו יזרק הדם עלינו בכהנים טהורים ויאכל הבשר לטהורים, אמר להם עמדו ואשמעה, כתלמיד המבטח לשמע מפי רבו. אשרי ילוד אשה שכך מבטח, שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עם השכינה. וראויה היתה פרשה זו לאמר ע"י משה כשאר כל התורה כלה, אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות ע"י זכאי (שם):
י[עריכה]
או בדרך רחקה. נקוד עליו, לומר, לא שרחוקה ודאי, אלא שהיה חוץ לאסקפת העזרה כל זמן שחיטה (פסח' צ"ג). פסח שני מצה וחמץ עמו בבית, ואין שם יום טוב, ואין אסור חמץ אלא עמו באכילתו (שם צ"ה):
יד[עריכה]
וכי יגור אתכם גר ועשה פסח. יכול כל המתגיר יעשה פסח מיד, ת"ל חקה אחת וגו', אלא כך משמעו, וכי יגור אתכם גר ובא לעשות פסח עם חבריו, כחקת הפסח וכמשפטו יעשה (ספרי):
טו[עריכה]
המשכן לאהל העדת. המשכן העשוי להיות אהל ללוחות העדות:
יהיה על המשכן. כמו הוה על המשכן, וכן לשון כל הפרשה:
יז[עריכה]
העלות הענן. כתרגומו אסתלקות, וכן ונעלה הענן, ולא יתכן לכתב ולפי עלות הענן, ועלה הענן, שאין זה לשון סלוק אלא צמוח ועליה, כמו הנה עב קטנה ככף איש עלה מים (מלכים א י"ח):
יח[עריכה]
על פי ה' יסעו. שנינו במלאכת המשכן: כיון שהיו ישראל נוסעים, היה עמוד הענן מתקפל ונמשך על גבי בני יהודה כמין קורה, תקעו והריעו ותקעו, לא היה מהלך עד שמשה אומר קומה ה', זו בספרי, ונסע דגל מחנה יהודה:
ועל פי ה' יחנו. כיון שהיה ישראל חונים עמוד הענן היה מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סכה, ולא היה נפרש עד שמשה אומר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, הוי אומר ע"פ ה' וביד משה (ברייתא דמל"ה פי"ג):
כ[עריכה]
ויש. כלומר, ופעמים:
ימים מספר. ימים מועטים:
כב[עריכה]
או ימים. שנה, כמו ימים תהיה גאלתו (ויקרא כה):
- ↑ קשה, הלא בכל מקום שכתב רש"י שאין מוקדם ומאוחר בתורה לא כתב כלל טעם בזה, רק זאת לבד שאין מוקדם ומאוחר, ר"ל שהתורה לא שמרה הסדר, וכאן כתב טעם על זה. וביאר הגר"ח מוואלאזין שתיבת "ולמה" שכתב רש"י הוא ר"ת "ולפי מדרש הגדה", והם שני טעמים, דטעם שאין מוקדם ומאוחר הוא במסכת פסחים (ו, ב) וטעם מפני שהוא גנותן של ישראל הוא בספרים. (העקוב למישור (נדפס תשנ"ג) במבוא, בשם קהלת יצחק (לר' יצחק ב"ר ניסן מווילנא, נדפס בווילנא תר"ס) עמ' סב).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |