רלב"ג - ביאור המילות/בראשית/מו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילות בראשית מו


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנכי ארד עמך מצרימה. ר"ל שהשגחתי תדבק בך שם ואנכי אעלך גם עלה ר"ל שמאתי יבא לעזר לעלות ממצרים לארץ כנען והנה אמר זה ה' יתע' על זרעו כי הוא העלה אותם מעוני מצרים באותות ובמופתים ובמוראים גדולים.

ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

יעקב ובניו. הנה זה לעד שיעקב היה במספר כל נפש בניו ובנותיו. הנה אמר ובנותיו בעבור דינה שהיא אחת לבד כמו ובני דן חושים. שלשים ושלש עם יעקב תמצאם כך. והנה מה שאמרו חז"ל זו יוכבד שנולדה בין החומות הוא על דרך דרש וזה שאם היה זה כן היה ראוי שתתפרסם בתורה זה המופת שהיה בלדתה משה ואהרן כמו שפרסמה זה בלדת שרה יצחק שהיה זה יותר נפלא מאד כי היא היתה בת מאה ושלשים שנה כשילדה משה ובת מאה ועשרים ושבע שנה כשילדה אהרן והנה מדרך התורה שתתפרסם עניין המופתים כי האמונה בהם הוא פנה גדולה מפנות התורה. והנה עם זה יש תועלת להמון בזה המאמר כמו שנבאר בג"ה בביאורינו דברי הדרשים האלה ודומיהם אם ירצה הש"י. וראוי שתדע שאין מה שאמר הכתוב אשר ילדה אותה ללוי במצרים עדות שלידתה לבד היתה במצרים לא הורתה כי כן אמר הכתוב על בני יוסף ובני יוסף אשר יולדו במצרים הנולדים לך בארץ מצרים ואין הרצון בזה שתהיה לידתם לבד במצרים.

כו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יוצאי ירכו. הנה לא מנה בזה המספר יעקב כי לא היה מיוצאי ירכו גם לא מנה יוסף ושני בניו כי לא היו באים אז למצרים אבל נמצאו שם וכאשר הוסיף על זה המספר הוא ויוסף ובניו היו מספרם שבעים.

כט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויאסור יוסף מרכבתו. ע"י שליח או אסרה בעצמו על צד הזריזות לכבוד אביו והראשון נראה יותר לפי הפשט.

ויבך על צואריו עוד. ר"ל יותר מהנהוג או ר"ל והוא הנכון שעוד שהיה בוכה על צואריו כשאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי והרצון בזה כי מרוב השמחה ימות האדם בלא עתו ובקלות כ"ש הזקן ולזה אמר אליו יעקב שהוא ימות בעת ההוא מרוב השמחה אחרי ראותו את פניו כי עודנו חי ואמר זה כדי שיסור יוסף ממנו ולא יבכה לפניו כדי שלא יתפעל לבו מזה ויפנה יעקב לבו לדברים אחרים כדי שלא ימות. ולזה לא זכר בכות יעקב על צוארי יוסף כי יעקב מנע עצמו מזה כדי שלא ימות מרוב הפעלות השמחה. ולזה תמצא שדבר אחר זה יוסף עם אחיו ועם כל בית אביו ולא היה שם יעקב כי כבר רצה יעקב שיסור ממנו יוסף כדי שלא ימות מרוב הפעלות.

לד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבור תשבו בארץ גושן. הנה סבב יוסף ישבו בארץ גושן לסבות ארבע. הא' מפני שהיא ארץ מרעה והיא נאותה להם. והשנית מפני היותה במיטב הארץ. והשלישית כי לא רצה שיהיו מפוזרים בארץ מצרים והושיבם מפני זה שם בכפר קטן שהיה במיטב ארץ גושן והיא רעמסס. ולזה נמצאו שם ישראל מקובצים עם רוביים כי היתה הארץ רחבת ידים ובנו בה וזה היה סבה אל שהיו מכאיבים אותם המצרים עם רוע מנהגם באופן מה שהיו מכאיבים יותר אם היו מעורבים עמהם ומפוזרים ביניהם. וידמה גם כן שמנהג הארץ ההיא לא היה רע כמנהג ארץ מצרים הלא תראה כי לא היו שם מתעבים כל רועי צאן כמו שהיו מתעבים אותו במצרים לפי שהמצריים היו עושים מהצאן אלוה וכבר יתבאר לך שלא היה זה המנהג בארץ גושן מזה שאמר יוסף בעבור תשבו בארץ גושן כי תוע' מצרי' כל רועה צאן ולזה בחר יוסף שישבו שם ותהיה אם כן זאת סבה רביעית והוא אפשר גם כן שהיה מנהג ארץ גושן כמנהג ארץ מצרים אבל היתה ארץ גושן רחבת ידים והיה מפני זה רבה בלתי מיושב אבל הושיבם שם במקום בלתי בנוי ונתן להם מקום לבנות והוא היותר נכון. והנה לזאת הסבה נמצאו ישראל בלתי מעורבים עם המצרים כלל ולזה אמרו ותמלא הארץ אותם ר"ל שהארץ הבלתי נושבת אשר שם נתמלאה מהם. והרביעית שאם היו ישראל מעורבים עם המצרים היו במעט מהזמן מתגאלים במנהגיהם הפחותים ולזה בחר יוסף שישבו במקום אחד בלתי מעורבים עם המצריים.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.