מראי מקומות/בראשית/מו
פסוק כו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד נשי בני יעקב. נחלקו הראשונים מדוע לא מנה הכתוב את תאומות השבטים לדעת האומר שעם כל אחד מהשבטים נולדה תאומה. דעת רש"י שכיון שלא הוזכרו בפסוק על כרחך שמתו קודם לכן. ואילו הרמב"ן מבאר ע"פ דברי המדרש (ב"ר פד כא) שהשבטים נישאו לאחיותיהם, אם כן הפסוק מזכיר להדיא שמנין יוצאי ירך יעקב היה "מלבד נשי בני יעקב". והוסיף הרמב"ן שזה מקור דברי המדרש הנ"ל כי למה הוצרך הכתוב לומר מלבד נשי בני יעקב הרי כבר כתב במפורש שהמנין הוא של "יוצאי ירך יעקב" ועל כרחך שאף נשי בני יעקב היו יוצאי ירכו, כיון שהיו אלו תאומות השבטים שנישאו להם.
פסוק ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי. אפשר לבאר מדוע אחרי ראות הפנים דייקא אמותה, עפ"י המדרש על הפסוק 'טרף טרף יוסף' שנצטער יעקב על מה שנאבד יוסף ואמר שמא ח"ו יש פסול בבני, וביארו בזה על פי דברי הגמרא בסנהדרין (לח.) שאין החיה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לה כבהמה, וכיון שנטרף יוסף ע"כ שנראתה לו כבהמה שלא היה פרצוף פניו בקדושה שלמה וקלקל ח"ו צורתו. עפ"ז יש לבאר אומרו אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי, שעל פניך ניכר שצורתך שלמה בקדושה וטהרה וממילא אמותה הפעם. (אמרי יצחק בסו"ס אבן ישפה).