תולדות יצחק/בראשית/מו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק בראשית מו

א

ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק יש להקשות קודם שנסע היה לו לזבוח ועוד מה צורך כי לגוי גדול אשימך שם שהוא לא פחד מגוי קטן. תשובה להראשון לפי שבאר שבע הוא קצה ארץ ישראל זבח שם שאולי לא יתן לו השם רשות לצאת חוצה לארץ כמו ליצחק וזהו אמרו ויזבח זבחים למי שעכב ליצחק לצאת חוצה לארץ לשני לפי שאברהם לא זכה לבנים חוצה לארץ וגם יצחק לז"א אתה תהיה היפך אבותיך שלהם אמרתי שילכו לא"י ויזכו לבנים ולך אני אומר כי לגוי גדול אשימך שם:

ג

אנכי האל אלהי אביך שמנעתיו לירד למצרים ועכשיו אתה יורד אל תירא מרדה מצרימה ואנכי אעלך גם עלה מלשון כעלות גדיש בעתו לומר מיתתך לא תהיה על ידי מלאך אלא על ידי בנשיקה ולזה סמך לו ויוסף ישית ידו על עיניך שכן דרך הבנים לשים היד על עיני האב כשמת:

י

ושאול בן הכנענית אמר ר"א לעד שנשי השבטים היו אדומיות מצריות ארמיות והזכיר זו לבדה בעבור שעשה שמעון שלא כהוגן שלקח כנענית:

טו

שלשים ושלש ובפרטן אי אתה מוצא אלא ל"ב אלא זו יוכבד שנולדה בכניסתן לעיר שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים. ור' אברהם השיב שזה תימה א"כ למה לא הזכיר הכתוב זה הפלא שהולידה למשה בת ק"ל שנה ולמה הזכיר דבר שרה שהיתה בת צ' דרך הגדה או דברי יחיד ע"כ וכתב הרמב"ן ופן יהיה חכם בעיניו בסתירת רז"ל אענה אותו ואומר שעכ"פ יהיה ביוכבד פלא גדול מנסים נסתרים שהם יסוד התורה שהיא בת לוי עצמו שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים וכתיב את יוכבד דודתו ואם נאמר שהולידה בבחרותו כאשר הוליד כל בניו והיתה לידתה אחרי רדתו למצרים מעט הנה היא בלדת משה זקנה מאד כמנין שאמרו ז"ל ואם נולדה אחרי שבתו במצרים ימים רבים ונחשוב שהולידה אחרי רדתו למצרים נ"ז שנה והוא יהיה בן ק' שברדתו היה בן מ"ג ויהיה ב' פלאים שהוא זקן כאברהם שנאמר הלבן מאה שנה יולד ותהיה היא זקנה בלדתה משה בת ע"ג ואם נאחר עוד לידתה לסוף ימי לוי יהיה פלא גדול משל אברהם אבל אומר לך אמת שהנסים הנעשים על פי נביא שיתנבא כן מתחלה או במלאך יזכירם הכתוב והנעשים מאיליהן לעזור צדיק או להכרית רשע לא יזכרו בתורה ובנביאים וזהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו בענין פנחס וזולתו במקומות הרבה ולמה יזכירם הכתוב וכל יסודות התורה בנסים נסתרים היא ועם התורה אין בכל ענייננו רק נסים לא טבע שיעודי התורה כלם מופתים לא ימות בטבע הבא על ערוה והאוכל חלב ולא השמים כברזל מפני זורענו בשנה הז' וכל תפלות דוד ותפלותינו נסים ונפלאות אלא שאין בהם שינוי מפורסם בטבעו של עולם. כתב רש"י ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר שמתו קודם ירידתן למצרים שהרי לא נמנו כאן ואין צורך לזה שהרי אמרו ר' יהודה אומר לאחיותיהם נשאו השבטים והנה היו אלו התאומות נשי בניו והכתוב אמר מלבד נשי בני יעקב ור' יהודה מזה הכתוב אמר כן כי מה טעם לומר מלבד נשי בני יעקב הכנעניות אחר שאמר יוצאי ירכו רק בעבור שנשי בניו ג"כ יוצאי ירכו:

ל

אמותה הפעם פרש"י פשוטו כתרגומו אלו הוה מאות זימנא הדא מתנחם אנא בתר דחזיתינון לאפך ומדרשו סבור הייתי למות ב' מיתות בעולם הזה ובעולם הבא שנסתלקה שכינה ממני והייתי אומר שיתבעני השם מיתתך עכשו שעודך חי לא אמות אלא פעם אחת. והנכון בעיני שאמר אם לא הייתי רואה פניך לא הייתי מת כשאפטר מן העולם לפי שלא הייתי מרגיש המיתה שכשאמרו לי הכר נא הכתונת בנך היא נפשי יצאה בדברו ואז היתה מיתתי אבל עתה שראיתי פניך חזרה נשמתי בי ואם כן בשעת פטירתי מן העולם אמות ושיעורו הפעם אמותה כלומר עתה אני אומר שאמות:

לד

כי תועבת מצרים כל רועה צאן אמר ר"א לאות שהמצריים לא היו אוכלים בשר ולא יעזבו אדם שיזבח צאן כאשר עושים בהודו ורועה צאן תועבה ששותים החלב ואנשי הודו לא יאכלו ולא ישתו כל אשר יצא מחי מרגיש עד היום:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.