נחל קדומים/ויקרא/כו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

אם בחוקותי תלכו וגו'. מה כתיב למעלה את שבתותי תשמורו ומקדשי. אפשר לרמוז מ"ש הר"ן פרק אעפ"י דלא הוזכרה עונות ת"ח במשנה דזמנין דמשכחת גם בשבת יהיה מוכרח לעיין בתורה להוציא לאור דין הנצרך ופטור. ולפי דעתי אפשר רמז את שבתותי תשמורו ומקדשי ר"ת אשתו דעונתן של ת"ח בשבת. ועם כל זה לפעמים אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה כמ"ש בת"כ ולפי דעת הר"ן דאם יש לו לעסוק בתורה באור שבת פטור. אמנם אני ההדיוט כתבתי בעניותי דלפי הנראה מהזהר הקדוש צריך לקיים מצותו וזמן תורה לחוד וכן משמע מסתמות הפוסקים ומה שלא נשנה במשנה ה"ט כמ"ש מהר"ם שיף דהם זהירין בצניעות לכך לא זכר התנא עונתן. ולפי זה נאמר דלכך הקדים רמז זה והוא רמז בעלמא דאף במשנה לא נשנה משום צניעות ואח"כ כתיב אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה והוי על דרך שכתב רש"י פרשת ויקהל הקדים אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה את השבת ואף אנו בעניותנו נאמר דהקדים רמז זה ואח"כ אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה לומר שהתורה אינה דוחה את השבת לקיים מצותו. והנה ר"ת אם בחוקות תלכו ואת הוא אבות. ואפשר לרמוז במ"ש המפרשים דיש שבת גופני ושבת רוחני וזהו את שבתותי תשמורו גשמי ורוחני. והמשמר שבת גופני משפיעים לו בעוה"ז ורוחני לעוה"ב. כמ"ש הרב זב"ח פרשת עקב. וכי תימא מהו שמירת שבת רוחני לז"א אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה כלומר בשבת וזהו שמירת שבת רוחני עכ"ד. וידוע מ"ש בזהר הקדוש דהמחדש חידוש תורה בשבת גורם נחת רוח גדול לאביו בעוה"ב וזה הרמז אבות כלומר דבעסק התורה בשבת הוא גורם יקר וגדולה לאבות בעוה"ב:

ג[edit]

ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. אמרו רז"ל ועשיתם אותם א"ר חמא בר חנינא אם שמרתם הריני מעלה עליכם כאלו אתם עושים אותם כדכתיב ועשיתם אותם א"ר חנינא בר פפא אם שמרתם את התורה מעלה אני עליכם כאלו אתם עושים את עצמכם הה"ד ועשיתם אתם וצריך להבין מאמר ר' חמא אם שמרתם מעלה כאלו עשיתם והלא אם שמרום אינו בדרך העלאה כי שמרום בפועל. וגם מ"ש רבי חנינא בר פפא כאלו אתם עושים עצמכם יש בו חובת ביאו"ר ותו מאי בינייהו. ואפשר במאי דהוו בה קמאי כי הנה תרי"ג מצות כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים והם שיעור קומה והרי האדם אינו יכול לקיים הרבה מ"ע התלויים במקרה. גט פדיון יבום חליצה וכהנה רבות ומ"ע שבמקדש וכיוצא ובמה יזכה האדם לקיים המצות כלם. כי בין כלם הוא שיעור קומה. ורוח חכמים נוחה שאם האדם מקבל כל המצוות ומקיים מה שיש בידו לקיים וממתין לקיים כל מצוה שתבא לידו ורוצה הוא בקיומם. בוחן לבות וכליות ה' וידע טוב לבבו ורצונו ומעלה עליו כאלו קיימם כלם. ויש מי שכתב דבעסק התורה במצות חשוב כאלו קיימום וכמו שאמרו כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה. והנה השלמים האלה קשיא להו בהאי קרא אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם דכאשר ירדוף הקורא יסבו"ר ולא ידע למה לי דכתב רחמנא ועשיתם אותם דלכאורה נראה יתר. ולישב זה תרגמא ר' חמא בר חנינא דדבר גדול לימדנו הכתוב וקרא להכי הוא דאתא ליתובי דעתא איך יוכל האיש הישראלי לקיים כל רמ"ח מ"ע דכללותם הוא שיעור קומה וכי בצרי מינייהו הוליד את חסרו"ן. לז"א ואת מצותי תשמרו כלומר כי כאשר יקיים כל מ"ע שיוכל והוא מוכן וממתין לקיים כל מצוה הבאה לידו אהניא ליה כאלו קיים כל הרמ"ח דמצדו לא יבצר והיינו דקאמר ואת מצותי תשמרו מלשון ואביו שמר שתמתינו לקיימה הריני מעלה עליכם כאלו ועשיתם אותם וז"ש ר' חמא בר חנינא אם שמרתם כלומר אם המתנתם שתשמרו מתי יבא לידכם לקיימה הריני מעלה אני עליכם כאלו ועשיתם אותם הגם דלא תקיימום בפועל זה מגודל חסדיו וצדקותיו לעשות אינו ישנו וז"ש הריני מעלה עליכם דמחשבה טובה מצרפה למעשה אמנם ר"ח בר פפא סבר כטעם האחר דע"י עסקו בתורה בדיני המצות נחשב כאלו קיימם וז"ש אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה כמ"ש רש"י. עסק התורה הוא כאלו ואת מצותי תשמרו. ואייתר ליה ועשיתם אותם ולהכי דריש ועשיתם אתם כאלו עושים את עצמכם דרמ"ח מ"ע כנגד אבריו של אדם והמצות שלא קיים חסר"ו של אדם באבריו שכנגדם וע"י התורה אברים קודמין שלמים הם וז"ש כאלו עשיתם את עצמכם דנשלמתם בכל רמ"ח אברים וקיימתם כל המצות. ועוד אפשר לומר בסגנון אחר כי הנה שנו רבותינו עשה מצוה אחת קנה לו סניגור אחד דע"י מעשה המצות נבראים מלאכים קראו בשמותם כשם המצות כמשז"ל וז"ש ר' חמא בר חנינא אם שמרתם הריני מעלה עליכם כאלו אתם עושים למצות כלומר המלאכים שהם נבראים ע"י המצות ונקראים בשם המצות עצמם מעלה אני עליכם כאלו אתם עושים מלאכים הנבראים ע"י מעשה המצות. ור' חנינא בר פפי דריש קרא באנפא אחרינא דע"י התורה והמצות הוא מברר ניצוצי הקדושה השייכים לחלקי נר"ן שלו וברחמיו יתברך מעלה כאלו עשו את עצמם כיון דעל ידו נעשה הגם כי ממנו יתברך הכל. ובלשון אחר אפשר לומר כי הנה תכלית הבריאה לעשות החומר צורה ויהי הגש"ם הא ליכא קשיא יזדכך ע"י התורה והמצות בחשיקה ודביקה כאלו הוא נפש היאמר אומ"ר עמו אנכי בצור"ה בתוך צורה וז"ש מעלה אני עליכם כאלו אתם עושים את עצמכם כי הגש"ם חלף הלך לו זה חומ"ר בקדש נזדכך כי בנפשו הוא והוא בריה חדשה. ובליקוטים כ"י בחוקותי תלכו ואת מצותי ר"ת בתום לרמוז כי ההולך בדרכיו יתברך לשמור מצותיו צריך שיהיה בתום בלי שום פניה. כי אם לשמו יתברך ואם כה יעשה יזכה לשמור ולעשות וז"ש ואת מצתי תשמרו ועשיתם אותם:

ה[edit]

ואכלתם לחמכם לשבע. אפשר דכל כך יהיה הלחם עשו ומתוקן והעיקר שהארץ מוציאה החיטים מוטעמים ויפים וכל כך מוטעם כי אף האדם דכבר שבע יכול לאכול לחם לבדו על דרך רווחא לבסומי שכיח וז"ש ואכלתם לחמכם לשובע אף שתהיו שבעים וע"ד שפירשו כת הקודמין מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך ופסוק אשר לא במסכנות תאכל בה לחם:

ח[edit]

ורדפו מכם חמשה מאה. אמרו רז"ל אינו דומה מועטים העושים למרובים הטעם כי בתורה ס' רבוא אותיות ויש בהם ס' רבוא פרצופים וכל אחד מישראל נאחז באות א' של תורה ואותה האות משועבדת אליו כשעבוד אשה לבעלה. וכדמיון האיש זכר ואות נקבה נאסרת. ולכן מצוה לחלל שבת על כל איש ישראל כי התורה והאות ההיא מוכנת אליו לעבודתו אם יזכה וכבר ידעת כי שתי אבנים בונות שתי בתים ג' אבנים בונות ששה בתים ה' אבנים בונות ק"ך בתים ועל דרך זה הוא צירוף הצדיקים שמתרבה והולך והקב"ה קושר כתרים לאותיות לכל אות ואות כתר וכאשר מתחברים האותיות זה בזה ומקבלים דין מן דין לאין חקר כן הצדיקים בהצטרפם זה לזה מאירים ומתנוצצים לאין מספר לכן ה' מאה ומאה רבבה ירדופו כפי זכותם ברוב עם הדרת מלך מס' קדמון כ"י. ואפשר ז"ש עשה עמי אות לטובה שהאות של תורה אשר אני נאחז בה תתנוצץ ותאיר ותהיה אתי עמי ודוק והאריך:

י[edit]

ואכלתם ישן נושן וגו' ונתתי משכני בתוככם וגו'. פירש רבינו האר"י זצ"ל דאמרו ז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ואמרו בזהר פקודי דמחרבן הבית לא יצאו נשמות חדשות כי כל נשמות הבאות ישנות מתגלגלות ובאות עד יושלם תקונם ואז יבא משיח ואח"כ יבואו נשמות חדשות וז"ש וישן מפני חדש תוציאו הם הנשמות ישנות שיצאו לעולם טרם החדשות ואחר שיושלמו בן דוד בא ונתתי משכני בתוככם. ויבנה בה"מ ואז יבואו נשמות חדשות ומשו"ה איחר ונתתי משכני בתוככם בסוף עכ"ד. ואפשר לפ"ז לרמוז כי תיבת נושן גימטריא נשמה ועוד י"א יתרים רמז לסמני הקטרת שיושלם בחי' הבירור ודוק היטב. ואפשר לרמוז וישן מפני חדש ס"ת ישן כי פעמים שלש עם גבר. ירמוז ג"כ וישן לומר ישן וישן ע"ד שאמרו רז"ל ויתן לך יתן ויחזור ויתן. ור"ת וישן מפני חדש תוציאו חותם כי הכל בחותמו יתברך. וגם אותיות חתום על דרך אין מלכות נוגעת בחבירתה אפילו כמלא נימא ודוק כי קצרתי:

יט[edit]

ושברתי את גאון עזכם. זו ירושלים את גאון גימטריא זה המקדש. לקוטים כתיבת יד בספר רבינו אפרים ז"ל:

לא[edit]

והשימותי את מקדשכם. רז"ל אמרו אפילו כשהם שוממים בקדושתן ואפשר ולא אריח בריח ניחחכם ולא אמר בריח ניחח רמז דאליהו מקריב שני תמידין בכל יום כמ"ש רז"ל והביאו הרמ"ע ז"ל במאמרות. ואפשר לרמוז את מקדשכם ולא ס"ת אמת שהיא התורה דהעוסק בתורה כאלו הקריב קרבנות. גם רמז שיעשו צדקה שנקראת אמת כמ"ש בתנא דבי אליהו וכמ"ש באבות דר' נתן שהיו בוכים ר"א ור' יהושע שראו בית המקדש חרב וא"ל ריב"ז יש לנו כפרה טובה דכתיב עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח וזה רמז אעפ"י כי והשימותי וגו' ולא אריח וגו' יש תקון ע"י התורה והצדקה וזה רמז עצ"ת ה' היא תקום ר"ת עבודה צדקה תורה ועי"ז היא הרמז לשכינה תקום קימה היתה לה ואותיות מתוק שיתמתקו הדינין וס"ת עצת ה' היא תקום האמת:

לג[edit]

ואתכם אזרה. האלף בסגול ולא בפתח ופירשו כת הקודמין ז"ל דכביכול השכינה עמהם והיינו ואתכם אזרה בסגול ודוק:

מב[edit]

וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק וגו'. כ' רש"י ולא נאמרה זכירה ביצחק שאפרו של יצחק צבור ומונח על גבי המזבח פירוש לפירושו כי מה שלא זכר לשון זכירה ביצחק הוא שכבר רמזה באומרו והארץ אזכור כלומר מה שבארץ והוא אפר אילו של יצחק הצבור ומונח בארץ אזכור. או רצה בזה שאין צריך זכירה באשר הוא צבור ומונח לפניו ופי' והארץ אזכור ברית נתינת הארץ לישראל. רבינו שלמה אסתרוק ז"ל. ורבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל כתב וזכרתי את בריתי יעקב ט"ו תיבות בפסוק כי האבות ראו זה את זה ט"ו שנים יחד עכ"ד. ואפשר דזה היה יסוד מוסד לתקן עוה"ז ועוה"ב שנבראו באותיות י"ה במספר שנים הללו וא"ש וזכרתי את בריתי יעקב וגו' שיש ט"ו תיבות כי ט"ו שנים הנז' הי' קיום העולם. וגם ג' ט"ו הם מ"ה גימטריא אדם שהיה תקון לאדה"ר שהאבות תקנוהו ובמקום אחר כתבתי אני בעניי בזה בס"ד:

מו[edit]

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.