עמר נקא/ויקרא/כו

עמר נקא ויקרא כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואבן משכית וכו' ואסרה תורה לעשות כן חוץ מהמקדש. פי' ומהאי טעמא נהגו לפרוש בגד על הרצפה בבתי כנסיות בנפילת אפים:

אודך בעמים ה'

ככלותי סדר בהר סיני

גם תאיר עשתונותי

בבאורי אם בחקותי:

ג

אם בחקותי תלכו יכול זה קיום מצות וכו'. קשה מאי קא מהדר לפרושי קרא בקיום מצות. י"ל דלישנא דתלכו הכי משמע דלקיים המצות צריך אדם להיות יוצא אנה ואנה אבל לעמילת התורה לא שייך הליכה לכך היה נראה יותר לפרש דמיירי בקיום המצות לולא שכתוב אחר כן ועשיתם אותם והרי קיום מצות אמור:

ד

בעתם בשעה שאין דרך בני אדם לצאת כגון לילי שבתות. פי' מפני שאגרת בת מחלת שהיא מלכת המזיקין מהלכת בעולם בלילי רבעיות ובלילי שבתות ובני אדם נזהרין מלצאת ולא קא חשיב אלא לילי שבתות מפני שלמחרתו שבת ואין בטול מלאכה בכך כשהקרקע רטוב אין דרך לעשות בו מלאכה:

ו

ונתתי שלום שמא תאמרו וכו' עד וכן הוא אומר עושה שלום ובורא את הכל. אע"ג דאין זה פסוק במקרא הואיל וקבעוהו רבנן בתפלת יוצר חשיב ליה כמקרא מלא. וכן יש בדומה לזה בגמרא במקומות הרבה שמביא האמרים מספר בן סירא ומקומות אחרים:

ח

חמשה מאה ומאה רבבה וכו'. קשה דהא כתי' בפרשת האזינו איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה והאי קרא בפורענות הוא וקיימא לן מדה טובה מרובה על מדת פורענות ואיך אמר בכאן בטובה חמשה מאה ומאה רבבה ותו לא. וי"ל דהתם לא כתיב אלא ירדוף ולא כתב בהו מיתה אבל כאן כתיב ונפלו לפניכם לחרב. עוד י"ל דהכא כתיב מכם שפירושו מן החלשים שבכם והתם לא כתיב הכי:

יא

ולא תגעל נפשי אין רוחי קצה בכם וכו'. פי' דקשה לו מה זה שהבטיחם בעשותם רצונו שלא יגעל נפשו אותם הא אף בשעת הכעס כתב להם לא מאסתים געלתים. לכך פי' אין רוחי קצה בכם כלו' שדברי תורה כלשון בני אדם שדרך אדם האוהב את חבירו לפעמים אחר זמן קץ בו מפני הרגילות כדכתיב פן ישבעך ושנאך לכך אמר לא תגעל נפשי אתכם:

יד

לא תשמעו לי להיות עמלין בתורה כו' אם בחקותי תמאסו מואס באחרים העושין וכו' עד הרי ז' עברות לא למד ולא עשה וכו' קשה מה זה שדוחק רש"י את עצמו למצא שבע עברות דרך רמז שאינו במפורש. וי"ל משום דכתי' אחר כך והכתי אתכם שבע על חטאתיכם וכן ויספתי ליסרה אתכם שבע וכו' ואין לפרש והכתי אתכם שבע פעמים יותר מעונותיכם שאין זה מן הדין וחלילה כי לא על איש ישים עוד לכך כתב רש"י בכל אחד מהפרשיות האלה ודחק בהן עצמו למצוא שבע פורעניות בעבור חטאתיכם שהן שבע עברות ולכך הקדים בכאן לפרש ולמצוא בפסוק זה ז' עברות:

כה

נוקמת נקם ברית יש נקם שאינו בברית וזהו סמוי עינים של צדקיהו ד"א נוקמת בריתי שעברתם קשה מאי ד"א י"ל דלפי' ראשון קשה מה ענין חרב לסמוי עינים והיינו דפירש אחר כך כל הבאת חרב שבמקרא וכו' לכך פי' ד"א נוקמת בריתי וכו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.