קרית ספר/אישות/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png אישות TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני אהובה
חידושי רבנו חיים הלוי
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבי אינה מקודשת עד שירצה האב שיאמר אין. על מנת שלא ימחה מקודשת עד שימחה. הרי את מקודשת לי על מנת שיש לי כך וכך אם יש עדים שיש לו מקודשת ואם לאו הוי ספק. על מנת שאראך כך וכך אינה מקודשת עד שיראה לה הוא משלו. על מנת שיש לי בית כור עפר אינה מקודשת עד שיהיה ראוי לזריעה דמשמעות אלו הלשונות הם כך.

ו[עריכה]

על מנת שאין עליך נדרים ונמצאו עליה אחד משלשה נדרים אינה מקודשת דבהני תלתא קפדי אינשי והוה ליה כאלו התנה בפירוש. ואם אמר על מנת שלא יהא עליך כל נדר אפילו נמצאת שנדרה שלא תאכל חרובים אינה מקודשת שהוא הקפיד יותר משאר האנשים בשאמר כל נדר והות ליה כאלו התנה בפי'. וכן על מנת שאין לה מומין כל המומין הפוסלים בכהנים פוסלים בה ויותר עליהם שמנה מומין דכיון דקפדי אינשי בכל אלו המומין הוו כאלו התנה בפירוש. ואם קדש סתם ונמצאו לה אחד מאלו השלשה נדרים או אחד מהמומין הוי ספק מקודשת דהוי ספק על סתם אדם אי איפשי באשה נדרנית אם לאו. קדשה על מנת שאין עליה נדרים או מומין והיו עליה והלכה אצל חכם והתי' לה מקודשת דחכם עוקר את הנדר מעיקרו שהרי פותח לו ומדכתיב לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו משמע דמעיקרא הוא דנעקר נדרו ודברו. על מנת שאין עליה מומין ונתרפאת אינה מקודשת דעד עכשיו היו עליה נמצא שבשעת הקידושין הטעתו והאיש שהתנה עליו אפילו במומין ונרפאו מקודשת שאין האשה מקפדת על האיש על זאת.

י[עריכה]

הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז מכאן ועד שלשים יום אם עברו שלשים יום ולא נתן לה אינה מקודשת. הרי את מקודשת לי בזוזים אלו לאחר שלשים יום אף על פי שנתאכלו המעות תוך שלשים מקודשת לאחר שלשים דלאו מלוה נינהו דע"מ שתתקדש בהן נתנן ולהכי כי אכלה דידה אכלה ולכי מטא זימנא מקדש ואם חזר בו הוא או היא תוך שלשים יום אינה מקודשת דאתי דיבור ומבטל דיבור כיון שלא גמרו הקידושין עד שלשים יום. בא שני וקדשה תוך שלשים מקודשת לשני לעולם לפי שעתה לא היתה מקודשת ותפשו בה קדושי שני ונעשה אשת איש ואינם חלים קידושי ראשון לאחר שלשים יום ואם אמר מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה בתוך שלשים מקודשת לשניהם מספק דמספקא לן האי ולאחר שלשים אי תנאה הוי אם לא אחזיר בו תוך שלשים יהא קידושין מעכשיו והרי לא חזר ולא תפסי קידושי שני או דילמא חזרה הוי ממה דאמר מעכשיו וקאמר אינו אומר מעכשיו אלא לאחר שלשים יום ואם כן תפסי קידושי שני תוך שלשים יום וכן קדשה אחר בזה הלשון לימים מועטין ממה שקדשה הראשון צריכה גט מספק מכולן.

יג[עריכה]

הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני כלומר שלא תאסר עליו מקודשת מספק דאף על גב דבגט אינו גט אם אמר חוץ מפלוני דבעינן כריתות וליכא אפילו הכי מספקא לן בקידושין אי קנין כל דהו סגי או דילמא כתיב ויצאה והיתה דאיתקש הויה ליציאה. הרי את מקודשת לי על מנת שתהיה מותרת לפלוני מקודשת ואסורה עליו שהתנה בדבר שאי איפשר לקיימו וילפינן מתנאי בני גד וראובן דבעינן איפשר ואי לאו איפשר כי הכא תנאי בטל ומעשה קיים.

יד[עריכה]

נתן לאשה שתי פרוטות ואמר תהיו מקודשת לי היום באחת ובאחת לאחר שאגרשיך כשיגרשנה תהיה מקודשת לו פעם שניה מפרוטה שניה דאף על גב דמקדש את אשתו לא חיילי בה קידושין דהרי היא מקודשת ועומדת הכא חיילי כיון דבידו לקדשה עכשיו לאחר זמן אבל היכא דאין בידו עכשיו לקדשה אינה מקודשת דהוי כדבר דלא בא לעולם דאין מקנה משום דלא סמכה דעתיה ואפילו לאחר שאתגייר נמי הוי כדבר שלא בא לעולם דלאו בידו הוא כיון דגר צריך שלשה ישראלים שנזקקין לו להטבילו להודיעו מקצת מצות קלות וחמורות דכתיב ביה משפט אחד יהיה לכם ולגר הגר כאזרח ומשפט לא הוי בפחות משלשה. ואם קדש ליבמה לאחר שיחלץ לה יבם מקודשת הואיל אם קדשה מעכשיו הוי ספק מקודשת כדילפינן לעיל. אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי בזה אם היכר העובר הוי מקודשת דהוי דבר שבא לעולם.

יז[עריכה]

האומר לאשה הרי את מקודשת לי במאה דינרין ונתן לה אפילו דינר אחד מקודשת משלקחה אותו דהוי כעל מנת שאתן לך מאתים זוז שמקודשת מעכשיו והיינו במאה דינרים סתם אבל אמר באלו מאה דינרים והתחיל למנות שניהם יכולים לחזור בהן עד דינר האחרון וכן אם היה חסר דינר או נמצא דינר נחשת אינה מקודשת נמצא דינר רע אם יוכל להוציאו על ידי הדחק יחליפנו ואם לאו אינה מקודשת כיון שאמר במאה דינרין אלו ולא היו שלמים כיון שהיו בתוכן של נחושת או רע ולא קיים תנאו.

יח[עריכה]

הרי את מקודשת לי בבגדים אלו ששוים חמשים זוז והיו שוין הרי זו מקודשת משעת לקיחה דשוה כסף ככסף דכתיב ישיב גאולתו גבי עבד עברי והוי קרא יתרה דמצי למכתב לפיהן גאולתו לרבות שוה כסף לפדיון וכיון דאיפרוק בשוה כסף מקנה נמי מקני ביה דכתיב גאולתו מכסף מקנתו וילפינן לכסף דכתיב בקידושין מהכא דשוה כסף ככסף ואם אינם שוים אינה מקודשת דהרי אינם שוים מה שאמר ולא נתרצת. איש ואשה שהיו חלוקין על סכום המעות שיקדשנה ואחר כך תבעו זה את זה וקדשו סתם יעשה כדברי מי שנתבע מהאחד שלא נתרצה אלא במה שאמר תחלה.

כ[עריכה]

שליח שקדש על תנאי שלא נאמר לו או שנאמר לו לקדש על תנאי וקדשה סתם אינה מקודשת כיון ששינה מדברי משלחו אף על גב דילפינן משלח ושלחה דמשוו שליח בגיטין וקידושין והוי כאיהו גופיה היינו בשלא שנה אבל שנה בדבר דקפדי אינשי כי הא לא. קדשה לי במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת דדוקא קאמר ליה במקום פלוני שיש לו אוהבים ואם בא אדם לומר רע עליו ימחו אבל אמר הרי היא במקום פלוני לא הוי קפידה אלא מראה מקום הוא וכן בשליח האשה.

כב[עריכה]

המקדש את האשה וחזר בו מיד הוא או היא בתוך כדי דבור אין חזרתה כלום והרי היא מקודשת דאין אדם מקדש ומגרש אלא בהסכמה גמורה ומשום הכי לא מהני חזרה אפילו תוך כדי דיבור ולהרמב"ן ז"ל תוך כדי דיבור כדיבור הוי תקנתה דרבנן משום תלמוד הלוקח מקח ופגע בו רבו שיכול ליתן שלום והשוו מדותיהם בכל מילי בר מהני קידושין וגרושין ומגדף וע"ז אבל קידושין על תנאי ובטל התנאי מי שתתנה אותו האיש או האשה אפילו אחר כמה ימים אפילו בינו לבינה מבוטל התנאי והרי היא מקודשת סתם שהרי הם מרוצים בקידושין שקדש ובלא תנאי לפיכך המקדש על תנאי או בעל סתם צריכה גט שמא ביטל התנאי וכן מקדש בפחות משוה פרוטה או במלוה וחזר ובעל סתם בפני עדים צריכה גט דעל בעילה זו סמך דחזקה אין אדם מישראל עושה בעילתו בעילת זנות וחזקה הוי מדאוריתא כדילפינן לעיל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.