קרית ספר/איסורי ביאה/טז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png איסורי ביאה TriangleArrow-Left.png טז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אזהרת קיב שלא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' שנאמר לא יבא פצוע דכא וגו' ואם נשאו בת ישראל ובעלו לוקין כדאמרינן לעיל דלא לקי לפי' הרב ז"ל על בעילה בלא קידושין ומותרין לישא גיורת ומשוחררת ואפילו היה כהן דלאו קהל איקרו כדאמרינן לעיל ואע"ג דאיתסרא לכהן משום זונה מדאוריתא האי לאו בקדושתיה קאי אבל אסור פצוע דכא בממזרת דלא ילפינן ממזרת שהוא לאו השוה בכל מגיורת לכהן דלא מפרש לאויה בהדיא בקרא ואין איסורו שוה בכל.

ג[עריכה]

אי זהו פצוע דכא כל שנפצעו הבצים שלו וכרות שפכה שנכרת הגיד שלו שלכך סמוכים ללא יבא ממזר ללמד מה להלן פיסולו על ידי מקום ביאה אף פצוע דכה וכרות שפכה פיסולן על ידי מקום ביאה וכן ג' איברים הגיד והביצים והשבילים שבהם מתבשל הזרע כל שנפצע או שנכרת או נדך אחד מג' איברים אלו פסול וכל שהו פסול בג' איברים אלו הוי משום דמעכבי תולדתו והוו בכלל פצוע דכא וכרות שפכה. ניקבה העטר' וחזרה ונסתמה הרי הוא חוזר להכשירו.

ט[עריכה]

וכל פיסול הנאמר בענין זה כשלא היו בידי שמים אלא בידי אדם שכרתו אדם או כלב או הכהו קוץ דקרינן פצוע ולא הפצוע דהוה משמע הפצוע מעיקרו כגון ממעי אמו ומדכתיב לא יבא פצוע דכא וכתיב לא יבא ממזר ילפינן נמי דמה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם.

י[עריכה]

אזהרת קיג שלא לסרס זכר אפילו בהמה וחיה ועוף אחד טמאים ואחד טהורים דכתיב ומעוך וכתות וסמיך ליה ובארצכם לא תעשו ואין לי אלא בהמה חיה ועוף מנין ת"ל בארצכם כל מה שבארצכם בין טמאים בין טהורים אין לי אלא בארץ בחוצה לארץ מנין ת"ל בארצכם לא תעשו ענין הכתוב שלא יעשה זאת בישראל בכל הארצות בין בגופן בין בגוף אחרים דאדם מרבינן מדכתיב בארצכם ולא כתיב בארץ או בארצך וכיון דכתיב לא תעשו תלה הענין בעשיה באי זה גוף שיהיה או באי זה מקום שיהיה שכך למדו מפי השמועה וכל המסרס לוקה מן התורה בכל מקום דדמיה אלאו דחסימה דסמיך או הפילו השופט והכהו ואפילו מסרס אחר מסרס לוקה אע"פ שלא סרס אלא מסורס דכתיב ומעוך וכתות ונתוק וכרות אם על כרות חייב על נתוק לא כ"ש אלא להביא נותק או כורת זה אחר זה שהוא חייב. ואין סירוס בנקבה מן התורה דמדכתיב כי משחתם בהם מום בם לאיסור הקרבה כדכתיב לא תקריבו אלה וכו' משמע דלית בהו איסור סירוס.

יב[עריכה]

המשקה עקרים לאדם או לשאר מינים כדי לסרסם הרי זה אסור שהרי מסתרס ונראה דאיסורו מן התורה משום דמפקד אפריה ורביה דכל היכא דלא נגע באיברים ממש לא מיחייב משום ובארצכם לא תעשו דהתם אמעוך וכתות קאי דהוי סירוס איברים ומשום הכי לא לקי ואשה דלא מפקדא אפריה ורביה מותרת לשתות כוס עקרין. בטל ממנו איברי תשמיש אינו לוקה עד שיסרס בידו דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו כדילפינן מלאו דחסימה דאית ביה מעשה ואסור לומר לגוי לסרס בהמה דבן נח מצווה על הסירוס ועובר משום ולפני עור לא תתן מכשול:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.