פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/כט

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שמונה מיני טריפות. וכל הטריפות נכללין בהן ש"ך. ר"ל דהשמונה הם סוגים כוללים כמו שיבואר באות ב' וכלל הטריפות נאמר בתורה ופרטן נאמר למשה מסיני. ולא נאמר למשה שהע' טריפות אין ראוין להיות ומקרא דזאת החיה יודעין שהע' טריפות אין יכולין לחיות גם קרא דזאת החיה אצטריך לעשה:

ב

דרוסה. היינו שדרסה ארי וכה"ג ש"ך פי' ארי בגסה וזאב בדקה ושלל בזה פי' הד"מ שפי' דרוסה היינו לקתה הכולי' שז"א וגם הד"מ עצמו כתב שזה רחוק הוא וכ"ת א"כ ל"ל הלמ"מ כיון דדרוסה נאמר בקרא י"ל דמקרא הייתי אומר שהכה ארי בציפרניו וניקב הדקין וכדומה שאין יכול להיות ובא פי' המקובל שדרוסה היינו שהטיל ארס והאדים הבשר נגד במ"ע שורף וסופו לינקב ואפ"ה הוה דרוסה יותר בפירוש מן שאר טריפות ומש"ה החמירו בה כמ"ש הר"מ ז"ל בפ"ה מהמ"א ופ"ד מה"ש יע"ש:

ג

נקובה. עש"ך חשיב ניקב הוושט ותורבץ ובאות ח' פסוקת הגרגרת והנה ניקב הוושט במקום שחיטה הוה נבילה ופסוקת הגרגרת י"ל שלא במקום שחיטה וגם זה אינו דמשמע אף שלא במקום שחיטה הוה נבילה ועיין בתב"ש שהקשה כן על הש"ך אמנם הש"ך לשיטתיה בסימן ל"ג שהקשה על המחבר שם וסובר דנקובת הוושט לא הוה נבילה מחיים וה"ה פסוקת הגרגרת ומ"מ במחבר לא הוה לפרש כן. גם איני יודע למה מנה ט"ז נקובי והא יש יותר כמ"ש אח"כ והיה די לו לחשוב תרי ותלת ולכתוב וכיוצא בהן ולקמן אבאר המנין הראוי בזה:

ד

חסירה כו'. עש"ך דכל שניקב טריפה. ה"ה נברא חסר. ויש שניקב כשר ואפ"ה נברא חסר טריפה כמו שאפרש בסוף הסימן וגבי נטלה הכבד אכתוב עוד:

ה

נטולה כו'. וכל אבר שאם ניקב טריפה ה"ה ניטל ש"ך ויצא טחול מכלל שאם ניטל הטחול כולו כשר ואם ניקב בסומכיה ולא נשתייר כדינר זהב טריפה:

ו

קרוע. היינו נקרע רוב בשר החופה את הכרס וכיוצא בזה ש"ך ולקמן אבאר כל אחד כפי מנין הר"מ ז"ל וכמה דברים כולל סוג קרועה וכן בשאר מנינים:

ז

נפולה. היינו נפולה ממש המבואר בסי' נ"ח וכיוצא בזה ש"ך עיין לקמן:

ח

פסוקה. היינו חוט השדרה ופסוקת הגרגרת ש"ך כבר כתבנו בפסוקת הגרגרת שלא במקום שחיטה יש דיעות אי הוה רק טריפה או נבילה:

ט

שבורה. עש"ך ועיין לעיל סימן כ"ג לענין חלב ובצים בחיים יעויין שם:

והא לך הע' טריפות שמנה הר"מ ז"ל בפ"י מה"ש ה"ט עם פי' הכ"מ. תחת סוג נקובה מנה כ"ו טריפות. א' ניקב המוח. ב' נתמסמס המוח. ג' ניקב התורבץ. ד' נהפך הוושט במראה (הפנימי אדום ודחיצון לבן). ה' ניקב הלב. ו' ניקב קנה הלב. ז' ניקבה המרה. ח' ניקבו קני הכבד (בזה חלוקין עליו הפוסקים וסוברים דאין טריפות בקנה הכבד ונחשוב תחת זה קנה הגדול קודם שנכנס לבשר הכבד דטריפה). ט' ניקבה הקיבה. יו"ד ניקב הכרס (הפנימי). י"א ניקב ההמסס. י"ב ניקב בית הכוסות. י"ג ניקבו הדקין. י"ד יצאו ונהפכו בני מעיה. ט"ו. ניקב הטחול בסומכיה. ט"ז ניקב קנה הריאה במקום שאין ראוי לשחיטה דהיינו בין הכנפיים. י"ז ניקבה הריאה. י"ח סימפוני ריאה. י"ט נאטם מקום מהריאה. כ' נימוקי סימפוני הריאה. כ"א נמצא ליחה סרוחה בהריאה. כ"ב מים סרוחים בריאה (בהני תלת דהיינו ליחה סרוחה ומים סרוחים ומים עכורים חלוקין עליו עיין סי' ל"ז בהגהות רמ"א). כ"ג מים עכורים. כ"ד נתמסמס הריאה. כ"ה נשתנה מראיה (היינו מראות פסולות הא כשירות דרכה בכך). כ"ו נסרכה אונה לאונה (או דאין סירכא בלא נקב או דסופו להתפרק ויהיה נקב). ותחת סוג חסרה מנה כ"ג טריפות ואלו הן. א' חסרה המרה. ב' חסרה הקיבה. ג' חסר הכרס. ד' חסר ההמסס. ה' חסר בית הכוסות. ו' חסר א' מהמעים. ז' חסר מנין האונות. ח' נתחלפו האונות היינו של ימין לשל שמאל (ובצורות האונות עיין באחרונים ל"ה). ט' נמצאת בלא חיתוך אונות. יו"ד חסר מקצת הריאה (היינו ניכר החסרון מבחוץ וחולקים הפוסקים עליו ואפילו כ"ף כפופה לא הוה אלא חומרא בעלמא דאל"כ לישני או שחסרו היינו ניכר מבחוץ עי' סי' ל"ו ס"ח יע"ש בזה). י"א יבש מקצת גופה (אפילו כ"ש). י"ב צמקה הריאה מפחד אדם. י"ג ניטל הרגל או חסר. י"ד חסר הגולגולת כסלע. ט"ו ב' מרות. ט"ז ב' קיבות. י"ז ב' כרסים. י"ח ב' המססים. י"ט ב' ביה"כ. כ' ב' בני מעים. כ"א הותירו האונות מגבה. כ"ב נפוחה כחריות של דקל. כ"ג היתה יתירה רגל (והולך ע"ד הר"מ ז"ל כל יתר כחסר מתחלת ברייתה דמי לא כנטל ביד דאל"כ היה לחשוב תחת סוג נטולה אלא כדאמרן). ותחת סוג פסוקה פרט ב' טריפות א' נפסק חוט השדרה. ב' נמרח המוח של חוט ונתמסמס. ותחת סוג נטולה פרט ח' טריפות ואלו הן. א' ניטל צומת הגידין. ב' ניטל הכבד. ג' ניטל לחי העליון (בהא חלוקין עליו הפוסקים וסוברים דכשירה). ד' שהקטינה הכוליא. ה' שלקתה הכוליא. ו' שנמצא בה ליחה. ז' מים עכורים בכוליא. ח' מים סרוחים בכוליא. ותחת סוג שבורה פרט ששה טריפות. א' נשתברו רוב צלעותיה. ב' נעקרו רוב צלעותיה (מהחוליות). ג' נעקרה צלע וחוליא עמה (היינו חצי חוליא דאל"כ בלא"ה הוה חסרה החוליא). ד' נעקרה חוליא אחת. ה' נשמט הירך מעיקרו. ו' נחבס רוב הגולגלת. ותחת סוג קרועה ב' טריפות. א' נקרע רוב הכרס החיצונה. ב' גלודה. ותחת סוג נפולה ב'. א' נתרסקו האברים. ב' נדלדלו הסימנים. ודרוסה א' הרי לך שבעים טריפות בפרוטרוט. ואני מסתפק הרבה אם זה הוא מאמר מוחלט לומר שע' טריפות נאמרו למשה בסיני אין חולק בו או לאו. לפי שלא מצאתי מי שימנה הע' טריפות זולת הר"מ ז"ל ובגמרא אמרו ח' טריפות והם סוגים כוללים ובמשנה וברייתא דר' ישמעאל מנה ח"י טריפות ומה שהביאני לזה הוא שנמצא בקצת דברים ששאר פוסקים חלוקים עליו ואם באנו לסלק מחשבונו ה' דברים והם מים עכורים ומים סרוחים וליחה סרוחה וניטל לחי העליון וחסר הגולגלת לא מצינו כ"א ס"ה טריפות. ומיהו קנה הכבד אין לסלק דיחשוב תחת זה קנה הכבד קודם שנכנס לכבד. והנה י"ל דחשבון זה מכוון לכ"ע ונאמר דכל אבר אם ניטל טריפה ה"ה חסר מתחלת ברייתו טריפה. ונקובת הוושט במקום שחיטה ופסוקת הגרגרת הוה טריפה לא נבילה מחיים דלא כהר"מ ז"ל בפ"ג מהל' אלו וא"כ יש לנו ד' טריפות שלא חשבם רבינו ואלו הן. א' ניקב הוושט במקום שחיטה. ב' נפסק גרגרת במקום הראוי לשחיטה הוה טריפה. ג' חסר הכבד מתחלת ברייתה. ד' חסר חוליא מתחלת ברייתה. וה"א דניקב אין פוסל בהן קמ"ל חסר פסול נטולה פסול וצריך למנות בשתים דה"א חסר כשר כמו שעלה על דעת הר"מ ונטולה מחסר נמי לא הוה אתיא. והרשב"א אומר שיש להחמיר בחסרון הגולגלת כהר"מ ז"ל. ותורבץ הושט הם שנים כי תורבץ אינו דומה לוושט בשינוים שיש להם משא"כ גרגרת בין במקום שחיטה ושלא במקום שחיטה א' הוא וכאמור. נמצינו למדין דלכ"ע י"ל דמנין ע' טריפות מקובל מסיני. דומה למ"ש תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני עי' בשורש הא' ורמב"ן. ומה שלא מנו חסרים בכל הנקובים וכן נטולים דכ"ש הוא. אמנם חסר מניטל או להיפך אין ללמוד זה מזה ועיין בכ"מ שם. ומיהו ד' נבילות עשאה גיסטרא ונשברה מפרקת וקרעה מגבה וניטל הירך אף א"ת דחושבין נבילות בהדי טריפות אין למנות אלו דמפרקת כבר מנינו חוט השדרה ניטל הירך כבר מנינו בוקא דאטמא ומגבה י"ל ג"כ עם החוט וכבר מנינו ומיהו עשאה גיסטרא למטה מבין הפרשות יש להכניס במנין זה ועוד י"ל ניקב האם ושלחופית דטריפה לחד דעה עוד ראיתי מה שכתב הכ"מ שם ה' טריפות בעוף ניקב גגו של זפק ניקב קורקבן ניקב הגולגלת בעוף המים נפלה לאור ונחמרו בני מעיה ניטל הזפק ורבינו מנה ע' טריפות בהמה וחיה והם ימנו ה' טריפות של עוף ונשלם המנין ואין צורך לכל התירוצים ולר' יהודה דאמר ניטלה הנוצה טריפה בעוף (יסקל) [יסלק] א' מה' טריפות וימנה זה במקומו. ואיך שיהיה הש"ך ז"ל באות ג' פרט מקצת הנקובים והניח השאר למה לא מנה ניקב הלב וניקב גגו של זפק ושאר ואי סמך על מ"ש וכיוצא בזה לא היה לו למנות אלא אחת ושתים ועיין כה"ג האריך ג"כ בכאן יע"ש:

ודע דהכ"מ כתב שם דרבינו לא מגה נטולים וחסרים כ"א באברים שהם טרפה ולא באברים שאם ניטלו א"א להיות אפילו שעה א' ולא הוה טריפה אלא נבילה וכפי הנראה פרט אותם אח"כ והם המוח ולב קנה וושט שאם ניטלו א"א לחיות שעה א' ובחסר נמנעו מציאותם וזה שהר"מ ז"ל פרט כ"ו נקובים וכ"ג חסרים וחסר מוח לב וושט קנה לא זכר כלל כאן ולפ"ז ניטל הלב או מוח הוה נבילה ולא טריפה ונ"מ טובא כמ"ש לעיל. ויש לראות שהר"מ ז"ל בפ"ג מה"ש כשמנה ששה נבילות וכן בהל' שאר אבות הטומאה ובגמרא אמאי לא אמרו ניטל המוח והלב הוה נבילה ואפשר לענין טומאה אין מטמא אלא היה לוקה משום נבילה ועי' בשו"ת חכם צבי ז"ל במעשה דפתחו תרנגולת ולא נמצא בה לב יע"ש שהאריך וצ"ע:

והנה ממ"ש שמנה מיני טריפות הן ומנה נטולים וחסרים בשנים הוכיח הר"מ ז"ל דיש אברים שהן כשרים בחסר מתחלת ברייתה וטריפה בניטלו ביד והן כבד וצלעות וחוליות דניטלו טריפה וחסרו כשר לדעתו ז"ל וה"ה נחסר הטחול מתחלת ברייתה להר"מ כשר ולשאר פוסקים טריפה. ולפ"ז נטולה לא משכחת לה דהוצרך הלמ"מ שיהא טריפה אלא בצלעות וחוליא וכבד וטחול דאי באותן שהם נקובים טרפה פשיטא ואי באותן שחסרים טריפה נמי פשיטא אלא כדאמרן. אבל הרשב"א ז"ל אומר דלעולם כל שניטל טריפה ה"ה חסר ואי דלמה לן לאגמורין הלכתא נטולה לא הוה לומר כ"א חסר דלא יהא כח לבעל הדין לחלק ולומר אף דחסר טריפה אפ"ה ניטל כשר יע"ש בתה"א ויש לראות הא דהקשה הר"מ ז"ל אם חסר טריפה כ"ש ניטל הא אין דנין ק"ו מהלכה ה"ה הכי עיין תוס' חולין י"א מ"ש לר"א בר יעקב בעי לה ובמ"ש מהרש"א שם ה"ה כאן וי"ל כיון דעיקר טריפות הוא מקרא והלמ"מ בא לפרש הפרטים שפיר קא קשיא ליה אם חסר טריפה כ"ש ניטל:

ומ"ש הש"ך פסוקה היינו פסוקת החוט וגרגרת וכיוצא בהן היינו נמרך או נתמסמס כי כן כתב הכ"מ דפרט ב' טריפות בפסוקה נפסק או נמרך ונתמסמס ולא השיב פסוקת הגרגרת דהוה נבילה והש"ך סובר דהוה טריפה מחיים כדמוכח מהשוחט ל"ב ב' ומש"ה השיב פסוקת הגרגרת וכיוצא בהן היינו נמרך או נתמסמס ומ"ש עוד הש"ך קרועה היינו נקרע רוב הכרס שבסימן מ"ה וכיוצא בהן לא ידענא מהו הא הכ"מ כתב ופרט תהת סוג קרועה ב' טריפות א' נקרע רוב חיצונה ב' גלודה שנקרע העור מעליה וכיון שהש"ך באות ה' כתב דגלודה בכלל נטולה הוא כפרש"י בא"ט לא כמ"ש הכ"מ א"כ לית כאן כיוצא בזה ואולי האי וכיוצא בו נמוק או נתמסמס הבשר באורך רצועה קצרה וארוכה דרואין לאותו בשר כאילו אינו והוה בכלל נקרע רוב החיצונה ולפ"ז ה"ל למיחשב טפי משבעים בכל האברים שאם נקבו או ניטלו טריפה ה"ה נתמסמס הבשר טריפה וי"ל דרבינו לא מנה בשנים כי אם מה שמנה בגמ' בשנים ומ"מ צ"ע דא"כ הו"ל להש"ך לומר כן בכל הח' וכיוצא בהן גם יש לראות חסר כאיסר בגרגרת שלא במקום שחיטה מהו ואי טריפה ולא נבילה אמאי לא חשבה הר"מ ז"ל בע' טריפות גם נסדק הקנה לארכה אפשר דהוה בכלל קרועה לא בכלל פסוקה דפסוקה משמע לרחבו ואם כן י"ל מ"ש הש"ך וכיוצא בו ע"ז קאי וצ"ע בכל זה  :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.