פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/כט

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שמונה כו'. עיין ט"ז הביא לשון הטור בשם הר"מ ז"ל בפ"ה מה"ש ה"ג אע"פ שכולם הלמ"מ אין לך בפירוש אלא דרוסה ע"כ החמירו בה פי' דה"ק דאף בס"ס החמירו בה ואלו בשאר איסורין ס"ס להקל ואף דבספק עאל נמי מקילין בס"ס בסי' נ"ז התם כיון דספק אם היה שם הדורס שמקילין הא כל שנתחזק הדורס שם מחמירין אף בס"ס ומלשון הר"מ דכתב החמירו בה יראה דחז"ל החמירו בה לא מן התורה דמן התורה אף בספק דרוסה יש להתיר היכא די"ל ס"ס ובסי' נ"ז אבאר באורך עוד תי' הט"ז דהתוס' הוקשה להם מ"ש דרוסה דלא אמרינן נשחטה הותרה ותירץ דשאני דרוסה דשכיח לאיסור ולזה נתכוין הר"מ ז"ל וירצה בזה דהר"ם לא סובר כהתוס' אלא דרוסה הוה ספק השקול והא דהוא שותק והן מקרקרים אסור היינו מספיקא והוא והן שותקים איכא הוכחה להיתר' או הוא והן צווחים כמו שיתבאר בסי' נ"ז וא"כ י"ל תו מש"ה תי' דרוסה הוא בפירוש החמירו חז"ל ולא רצו לסמוך על החזקה וכן תי' הב"ח ז"ל יעויין שם כנ"ל דברי הט"ז בכאן. ודע דהמחבר כתב בסי' נ"ז דספק אם הן שותקין או מקרקרים שרי ואלו היה סובר כדעת הר"מ ז"ל דספק השקול בדרוסה להחמיר ודוקא בהוא והן שותקים או צווחים דיש הוכחה להתיר א"כ אי לא ידעינן אי שתקי אסור לא היה שותק להביא דעת הר"מ ז"ל אלא דהוא לשיטתיה שהניח בצ"ע דברי הר"מ שלא מצא לחלק בין דרוסה לשאר טריפות וסובר כתי' התוס' בחולין מ"ג ב' דרוסה שכיח לאיסור מש"ה לא הביא שם דעת החולק ושם יבואר:

עוד הביא דברי הר"מ ז"ל בפ"ד מהמ"א הי"ז והטור שינה קצת מלשון הר"מ וזה לשון הטור דא"א לומר טריפה היינו מתה דא"כ הוה נבילה ומה לי ע"י עצמה או ע"י אחרים ואי אפשר לומר שהוכתה מכה כ"ש דהא כתיב לכלב שאין ראויה כ"א לכלב וכיון שידענו דבאינו ראויה לחיות מיירי ה"ה בנטרפה ע"י עצמה וכי היכי דגבי נבילה כו' עכ"ל הטור וביש ספרים בטור הגי' דכי היכי דגבי נבילה אין חילוק והקשה הט"ז על הטור אמאי לא מייתי לימוד הגמרא זאת החיה דטריפה דקרא מיירי באין יכול לחיות ועל הגמרא קשה ל"ל מזאת החיה תיפוק מלכלב כו' ועוד מאי האי דכי היכי כו' הא בנבילה אין לנו לימוד אלא מסברא ה"ה בטריפה ידעינן זה מסברא ותי' דצריכי תרי קראי דוודאי לשון טריפה מורה גרירה בעלמא וקרא כתיב זאת החיה אלמא בחיות תליא והייתי מוכרח לומר דיש חילוק בין ע"י ארי אפי' גרירה בעלמא או ע"י עצמו מש"ה כתיב לכלב היינו דטריפה דקרא מחמת שאין יכולה לחיות ואי לכלב לחוד ה"א דמסוכנת נמי והאי מסוכנת יש לעיין ביה דאדרבה הגמרא חולין ל"ז א' מזאת החיה היה רוצה לומר מסוכנת אסורה ומביא התם מקרא דמסוכנת שריא יע"ש ואולי דרוצה לומר דה"א דטריפה היינו אף שדרסה בכותל עד שמסוכן היא דדרך לתת לכלב קמ"ל קרא דזאת החיה דווקא שאין יכולה לחיות וכיון שכן אית לומר מהיקשא דאין חילוק בין ע"י עצמו או ארי כיון דל"ק קראי אהדדי דע"כ הא דמשמע מפשטא דקרא גרירה בעלמא ליתא ואית לן ללמוד מהיקשא כמו נבילה דמתה משמע כולל בין ע"י עצמה או ע"י אדם ה"ה טריפה:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.