דרישה/יורה דעה/כט

דרישה ‏ יורה דעה כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כתיב ובשר בשדה טריפה לא תאכלו כו' דא"כ הו"ל נבילה ר"ל וא"כ לשתוק קרא מיניה דהא הו"ל בכלל כל נבילה וטריפה לא תאכלו וא"ל דהול"ל דא"כ היה בכלל איסור שאינה זבוחה דזה לאו קושיא דא"כ גם אמ"ש נבילה לא תאכלו תקשה הכי א"נ ה"ק א"כ הו"ל נבילה ולמה קראה הכתוב טריפה:

ב

דהא כתיב לכלב תשליכון אותו א"ל דלמא גם זה שיוכל להחיות אסרה עלינו רחמנא מ"ה צוה עלינו להשליכו לכלב ושלא לאכלו דא"כ לא הצריכה התורה לכתוב לכלב תשליכון אותו אלא הול"ל בשר בשדה טריפה לא תאכלו ולשתוק אלא ודאי אתא ללמדינו דלא איירי אלא בנטרפה עד שאינה ראויה אלא לכלב מפני שאינה יכולה לחיות. אבל אין הקושיא (ר"ל מה שדייק רבינו וכתב דהא כתיב לכלב תשליכון אותו ולא אמר שימכרנה לנכרי כו' עכ"ה) למה כתב רחמנא לכלב תשליכון ולא אמר שימכרנה לנכרי דא"כ לא מתורץ במ"ש דאינה ראויה לחיות אכתי קשה הא בנבילה כתיב או ימכרנה לנכרי וק"ל. וכ"ז הוא מדברי הרמב"ם בפ"ד מהלכות מ"א ואע"פ שבגמרא לא נלמד מלכלב תשליכון אותו אלא נלמד מזאת החיה אשר תאכלו חיה אכול שאינה חיה לא תאכל כבר כתב הרב המגיד וז"ל דברי רבינו כו' הם דברי אמתיים בנוים על המדרש האמור במכילתא ע"כ וכתב עוד שם ה"ה ומ"ש בגמרא טריפות הלכה למשה מסיני העניין כך הוא שמן התורה למדנו שהטריפה אינה חיה לפי שהעניין הכתוב הוא בשר שנטרף ועדיין הוא חי אלא שסופו למות מחמת טריפותו אבל לא נתבארו בכתובים הדברים הטורפים ומביאים לידי מיתה ונאמרו הלכה למשה מסיני נמצא שעיקר הדבר מפורש בתורה ופי' פרטיו הל"מ עכ"ל ולכן כתב רבינו ויש מיני חלאים שהל"מ דייק לומר מיני חלאים כו' שאין הטריפות הל"מ אלא מיני חלאים. ורבינו והרמב"ם קאי אליבא דמ"ד דטריפה אינה חיה דבהכי קי"ל אמנם מ"ד טריפה חיה יליף מקרא דזאת החיה כו' ודייק ממילת ואת ר"ל סתם בהמות שהן חיות אכול מכלל דאיכא חיה שאינה נאכלת וסובר שמיני הטריפות הם הל"מ אע"פ שיכולה לחיות וכן איתא בהדיא ר"פ א"ט ע"ש:

ג

דכי היכי דגבי נבילה אין חלוק ר"ל בטריפה איכא למימר שיש חילוק משום דפירוש טריפה מורה על הטריפה ע"י אחר משא"כ בשם נבילה ששניהן שוים בשם פי' נבילה ומדכתב רחמנא נבילה וטריפה לא תאכלו והקדים נבילה לטריפה ש"מ שדימה טריפה לנבילה להיות גם בטריפה שוים וק"ל:

ד

והם שמנה עי' בב"י שכתב ומתמה על רבינו שהרי זה מימרא דעולא הוא בפ' א"ט דף מ"ג ואמרינן בגמרא דעולא בא למעט לקות הכוליא שאינה מכלל אלו הח' ולדידיה כשירה היא וא"כ אנן דקי"ל לקות הכוליא טריפה כמש"ר לקמן סימן מ"ז וא"כ ט' מיני טריפות הן ואמאי קאמר ח' והרשב"א מנה ט' עם לקות הכוליא וי"ל דס"ל לרבינו דלקות הכוליא הם בכלל חסירה או נטולה ואע"ג דעולא מפיק לה שאינה בכלל אלו אנן כיון דקי"ל דטריפה הוא בכלל ג"כ בכלל נטולה או חסירה. וד"מ ישבו בע"א רחוק ודחוק ע"ש שהקשה הלא דרוסה דאורייתא היא ולמה מנאה בכלל הח' שהם הל"מ אלא ודאי אינו ר"ל דרוסה ממש אלא רמז אלקות הכוליא כו' ע"ש והוא דחוק (ונראה דקשיא לפי הד"מ הלא כתב רבינו בשם הרמב"ם דבדרוסה החמירו שהוא בפירוש בתורה ושאר מיני ז' טריפות כו' ולפי הד"מ הם ח' מיני טריפות וק"ל עכ"ה) ואעיקר קושייתו שהקשה הלא דרוסה דאורייתא היא נראה דאם אין הל"מ ה"א דבשר בשדה טריפה ר"ל שנטרפה ונתלש בשר מהבהמה שע"י אינה יכולה לחיות וכמו שתרגם אונקלוס ובשר דתליש מן חיותא ולא הוה מוקמינן לה אדריסה שהוא משום הטלת ארס אבל השתא דנלמד מהל"מ דבהמה נטרפת מהטלת ארס מוקמינן לקרא דבשר בשדה ג"כ אזה:

ה

וכל הטריפות נכללין באלו הח' הרמב"ם בפ"י מה' שחיטה מנה ע' טריפות בפרטן וכלן נכללין בהני ח' ואפילו לקות הכוליא או הקטינה הם בכלל חסורה ונטולה. והא לך ע' טריפות שמנה הרמב"ם. א' דרוסה. ב' ניקב תורבץ הושט. ג' ניקב קרום של מוח. ד' נסמסמס המוח עצמו. ה' ניקב הלב עצמו לבית חללו. ו' ניקב קנה הלב. ז' ניקב המרה. ח' ניקבו קנה הרבד (ובזה לא קי"ל כותיה כמ"ש בסימן מ"א כ"א בקנה שהכבד תלוי בו כמ"ש בס"ס ל"ג). ט' ניקבה הקיבה. י' ניקב הכרס. י"א ניקב המסס. י"ב ניקב בית הכוסות. י"ג נקבו מעיה. י"ד יצאו המעים לחוץ ונהפכו. ט"ו ניקב הטחול בעביו. ט"ז חסרה המרה. י"ז נמצאו ב' מרות. י"ח חסרה הקיבה. י"ט נמצאו שני קיבות. כ' חסר הכרס. כ"א נמצאו ב' כרסים. כ"ב חסר המסס. כ"ג נמצאו ב' המססים. כ"ד חסר ביח הכוסות. כ"ה נמצאו ב' בית הכוסות. כ"ו חסר אחת מן המעים. כ"ז נמצאו ב' מעים. כ"ח נקבה הריאה. כ"ט ניקב הקנה למטה במקום שאינו ראויה לשחיטה. ל' ניקב סימפון מסימפוני הריאה אפילו לחבירו (עיין פי' מ"ו ע"ז סימן ל"ו). ל"א נאטם מקום מן הריאה. ל"ב נימוק סימפון מסימפוני הריאה. ל"ג נמצא ליחה סרוחה בריאה. ל"ד נמצאו בה מים סרוחים. ל"ה נמצאו בה מים עכורים. בג' דינים הללו ליחה סרוחה ומים סרוחים ומים עכורים פליגי עליה הרז"ה והרשב"א והר"ן ופסק רמ"א בסימן ל"ו ול"ז דקי"ל כותייהו במקום הפסד מרובה). ל"ו נתמסמסה הריאה. ל"ז נשתנו מראיה. ל"ח נהפך הושט במראיו. ל"ט חסרה הריאה ממניין האונות. מ' נתחלפו האונות. מ"א הותירו האונות מגבה. מ"ב נסמכה אונא לאונא שלא כסדרן. מ"ג נמצאת הריאה בלא חיתוך אזנים. מ"ד חסר מקצת הריאה (ע"ז פליג העיטור ורבינו ואנן מחלקין בין כ"ף פשוטה דכשירה לכ"ף כפופה ויכול להניח בתוכו אגודל לאחר הנפיחה דטריפה סימן ל"ו ע"ש בש"ע). מ"ה יבש מקצת הריאה. מ"ו נמצאת הריאה נפוחה ועומדת. מ"ז צמקה הריאה מפחד אדם. מ"ח חסר הרגל בין מתחילת ברייתו בין שנחתך. מ"ט או שהיתה יתירה רגל. נ' נטלה צומת הגידין. נ"א נטלה הכבד. נ"ב ניטל לחי העליון (עמ"ש הטור ר"ס ל"ג ע"ש). נ"ג כוליא שהקטינה ביותר עד כפול. נ"ד כוליא שלקתה. נ"ה כוליא שנמצאת בה ליחה. נ"ו שנמצאת בה מים עכורין אף על פי שאינם סרוחין. נ"ז כוליא שנמצאת בה מים סרוחים. נ"ג נפסק חוט השדרה. נ"ט נמרך מוח חוט השדרה ונתמסמס. ס' נקרע רוב הבשר החופה את הכרס. ס"א נגלד העור שעליה. ס"ב נתרסקו אברים מנפילה. ס"ג נדלדלו הסימנים. ס"ד נשתברו רוב צלעותיה. ס"ה נעקרו רוב צלעותיה. ס"ו נעקרה צלע א' בחלייתה. ס"ז נעקרה חוליא אחת. ס"ח נשמט הירך מעיקרו. ס"ט חסרה הגלגולת כסלע. ע' נחבס רוב הגלגולת ונתרוצץ:

ו

כתב הרמב"ם אע"פ שכולם כו' יש בהן ספק שמותרין ז"ל ב"י ואני לא מצאתי שום ספק טריפה שיהא מותר אלא גלודה לדעת הרמב"ם בפ"ט מה"ש ובסי' נ"ט אכתוב בס"ר דלא מכשר לה אלא מכח ספק ספיקא וכיון שכן צ"ע היכן מצינו ספק טריפה מותרת עכ"ל (וצ"ע דהא כתב הב"י בסימן ל"ב על הרמב"ם שמיקל גבי פרשה שלישית לפי שאזיל לטעמיה דאזלינן בז' מיני טריפות להקל עכ"ה). וא"ל ע"ז הרי בסימן ל"ו כתב דאם נמצא נקב בריאה ויש לתלות שתלשה הטבח בכח או שהעביר ידו בכח במיצר החזה או שנמצא עליו תולעים או שנטלם זאב והחזירם נקובים דכל אלו מכשירין מספיקא דשאני התם כיון שיש לנו במה לתלות ולהכשירם אין זה מקרי ספק דלא מקרי ספק אלא כשאין שום צד להיתר יותר מלאיסור ועמ"ש ב"י ס"ס נ"ה דומה לזה והשתא א"ש דלא תקשה הלא גם בדרוסה מצינו ספק לקולא כמו ההוא עופא דהוה צוארו מלוכלך בדם דאין חוששין לדרוסה וכמש"ר בסימן ל"ג אלא ודאי כה"ג לא מקרי ספק וק"ל ועי' מ"ש בפרישה לשון רשב"א שכתב על הרמב"ם איך שמתיר קצת ספק טריפות ומטריף קצתם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.