פלתי/יורה דעה/טז

פלתי ‏ יורה דעה טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) שזה ספק דמספקא לן אי חוששין לזרע אב ויש לספק אי מותר לשחוט האב בין השמשות וגם זה ספקא כמ"ש בסעיף ד' וא"כ ה"ל ס"ס ספק לא חיישינן לזרע אב ואת"ל חיישינן דלמא יום שעבר או יום שלאחריו הוא. ועי' ר"ן סוכה משמע דבה"ש בפנות היום לאו ספיקא הוא דתלינן דהוא יום והדבר צ"ע ואין כאן מקומו והארכתי בו במ"א:

(ב) בו ביום לאכול האחרון. אם בשוגג מותר או אסור לא אתפרש ודעת הרבה מחברים אפי' בשבת לפסוק כר"מ דשוגג שרי וא"כ כאן אפשר כ"ע מודה. מיהו מהראי' שהביא הרא"ש לכה"ג דאמרינן אם קדם הא' ושחטו זריז דקעביד מצוה ונשכר דאכל בשרא ודייק הרא"ש הא העובר לא קאכיל בשרא. מזה משמע דבשוגג ג"כ אסור דאל"כ מה ענין דהראשון אוכל בשר הלא אפי' השני דעבר בשוגג אוכל הואיל ולא הזיד מכ"ש בראשון דלא נעשה דבר. א"ו דאף בשוגג אסור כמו בשבת ויש להחמיר:

(ג) היתה בת הצבי' וכו' הרב הש"ך בס"ק טו"ב כתב כמה קושי' שיש בדברי הרמב"ם הזה קושי' אחד דאיך יחייב מלקות הא פסק בהדי' דמספק' בדברי חכמים חוששין לזרע אב או אין חוששין כמבואר לעיל ס"ב ספק אי נוהג בזכרים וכו' וא"כ אי ספיקא היא איך יתכן מלקות והש"ך דוחה כל מה שכתבו בזה הפוסקים והעיקר קושי' דהא גמרא ערוכה דף פ' אמר ר"פ באותו ואת בנו בתייש הבא על צבי' לאיסורא רבנן ס"ל אסור ור"א מתיר וצבי הבא על תייש למלקות. ואיך יכתוב הרמב"ם נגד גמרא ועוד גבי מתנות פסק צבי הבא על תייש חייב חצי מתנות משום דמספקא ליה ותייש הבא על צבי פטור ממתנות דהמע"ה וכאן משוי' לי' לודאי דמחייב מלקות וגם בכסוי דם כתב הרמב"ם סתם הן תייש על צבי והן צבי על תייש מכסה ואין לברך ואין שוחטין ביו"ט וזהו מורה על ספיקא דאי ודאי דמחייב מלקות לברך ולכסה ביו"ט ע"ש שהאריך והניח בצ"ע: ובאמת כל קושי' שלו הם צ"ע וביתור שהם נגד דברי הגמ' ערוכ' דלית בהו מלקות וצ"ע. ולהיות כי הוא דבר שמצו' עלינו לטרוח וליישב דברי רבינו הגדול אשר ח"ו שטעה בדברי הגמ' ודברי עצמו יגעתי ומצאתי בחמלת ה' עלי מעט ישוב לדבריו. והמעיין בצדק וישקול בשכלו דברי לדעת ימצא מרגוע בפשוט. #א) והוא דהא הרמב"ם מפרש הא דאר"ח הכל מודי' בהיא צביי' ובנה תייש דפטור שה אמר רחמנא וכו' ומפרש הוא הואיל וקאמר פטור והא מותר ש"מ דס"ל פטור אבל אסור. וכן פסק פטור אבל אסור ויש לדייק מה קמ"ל ר"ח שפטור ממלקות וקאמר הטעם שה וכו' הלא בנה תייש גופי' אינו קרוי תייש דאם אין חוששין לזרע אב אינו תייש כלל. ואם שחט אותה ואת בנה אפי' מן התייש מ"מ ליכא מלקות דאולי אינו תייש כלל וא"כ מהכ"ת בשחט אותה ואת האם שהיא צביי' גמור' יחייב מלקות מאין יבא חיוב מלקות הן היא והן בתה שניהם אינן בגדר בהמה לחייב מלקות. ומזה סיוע לרמב"ם דבאמת הבת ובתה חייבין במלקות אף דהיא הבת נולד מתייש הבא על הצבי' אבל בשחט אותה ואמה דהיא צבי' פטור כמאמר ר"ח וא"ש: ועוד #ב) יש לרמב"ם הוכחה דס"ל כמ"ש התוס' שם דף ע"ט ד"ה מהו וכו' דהקשו לר"א למה חלבו אסור ותי' התוס' דס"ל לר' יוחנן דלא פליגי ר"א באו"ב רק למלקות אבל לאסור מודה דמספקא לי' אי צבי מקצת צבי ע"ש. לפ"ז בברייתא דקתני סתם ר"א אומר כוי אין אותו ובנו נוהג ע"כ מלקות אינו נוהג אבל איסור' איכא כמ"ש התוס' להדיא דלא פליג רק למלקות דהא מספקא לי' אי אמרי' צבי אפי' מקצת צבי. ולפ"ז רבנן דפליג בכוי סתם בכל כוי פליגי הן בתייש הבא על צבי' והן צבי הבא על תייש דהא ר"א בכל גווני ס"ל דאוסר ולית בי' מלקות אם כן אף רבנן דס"ל נוהג בכל גווני איירי דדוק' לומר ר"א איירי בכל גווני דלר"א לית הבדל בשניהם אסור ואין בו מלקות ורבנן דפליגי בסתם יפלגו רק בחד גווני צבי הבא על תייש ובאידך גוונא יסברו כרבי אליעזר דאין רק איסורא והוא. דוחק גדול בשמעתא וסתימת לשון הברייתא ולכך ס"ל לרמב"ם דבאמת לרבנן בכל גווני מלקות ובכל גווני פליגי. וטעמו של דבר נדחה דס"ל לרמב"ם כמ"ש תוס' גופי ובד"ה מודה וכו' דר' יוחנן ס"ל תייש הבא על צבי ואף למ"ד אין חוששין לזרע האב מ"מ רבי קרא מאו לחייב במתנות ע"ש וצריך להסביר דבריו של ר"י הלא חיה לגמרי היא וכי יתחייב חיה במתנות. וצ"ל דודאי כח אב הבהמה בו והגע עצמך כשר שבא על הטריפה והוליד' בת למ"ד זוז"ג מותר הבת מותר אף דאין חוששין לזרע וכן כלאי' בקדשי' פסול הא אין חוששין לזרע אב ואין כאן צד כלאי' אלא לא חיישינן אבל מ"מ כח וזרע אב פועל בו והרי הוא מקצת שה ולכך חייב' התורה במתנות דמ"מ כח אב שהיא בהמה בו ויפה התורה כחו של כהן ליטול מתנות וס"ל הואיל ויש בו עכ"פ זרע אב יהי' חיישינן או לא חיישינן זרע אב וכחו בו: וס"ל לרמב"ם דבר כזה גבי או"ב דאמרינן שה ואפי' מקצת שה ויש בזה ב' פירושים אי כך משפט לשון הקודש ומקצת שה קרוי שה או כך הי' המסורת וקבלה מיוחדת הל"מ דשה דכתיב אפי' מקצת שה ומוכר' מדנחלק ר"א ונסתפק בו כמש"ל ולא יחלקו ולא יסתפקו בטיב הלשון וחוקת משפט לשון עברי. א"ו דנחלקו במסורת ומכ"ש לפי דעת מחברים האומרים אף דאמרינן שה אפי' מקצת שהצבי אפי' מקצת צבי לא אמרינן ואי טיב הלשון מורה כך מה לי שה מה לי צבי וע"כ דכך הי' המסורת וי"ל בהך היה אבל לא בהך. ולפ"ז דמוחלט דהי' מסורת קשה אנן דמספקא לן אי חוששין לזרע וכו' למ"ד אין חוששין למה המסורת שה ואפי' מקצת שה הא אינו במציאות כלל אי תייש בא על צבי אין כאן שה ואפי' במקצת דאין חוששין וכו' ואי צבי בא על תיישה הרי כולו תייש לא מקצת שה דהא לזרע אב הצבי אין חוששין וצ"ל דגזרת הכתוב הוא לחייב אפי' אביו תייש ואף דאין חוששין לזרע אב מקצת שה עכ"פ אית בי' וחייב' התורה במלקות מקצתו ככולו כמו שחייבה התורה לדעת התוס' במתנות. ובזה נולד ספק אם למדין מהך דאו"ב לשארי דברים כה"ג כגון. כסוי. מתנות או היכי דגלי גלי. וקצת ראי' מדאצטריך כל לרבות החלב כוי ואלו ילפינן א"כ כל החלב כוי חייב מלקות. אלא דאין למדין זה מזה ויש לדחות. מ"מ ספק יש כאן אבל יש כאן קושי'. דבמשנה דבכורים פ"ב חשיב לכמה דרכים שוה כוי לחי' ולכמה דרכים לבהמה ואיסור או"ב לא קחשיב דשוה לבהמה. ובפשוט י"ל דכבר קתני בחלב דאסור כמו בהמה וה"ה לאיסור או"ב דמ"ש הך איסור מהך איסור ולא רצה התנא לפרוט והולך כל האיסורים וזהו אם שוה לחלב אבל לפי דהעלנו ברמב"ם או"ב יש מלקות ובחלב ליכא מלקות וא"כ קשה ליתני דשוה לבהמה דחייב מלקות באו"ב כמו בבהמה וזה לא איתא בחלב דאין בו מלקות ול"ל דסמיך על חלב. וא"כ לכאורה משמע דלא כרמב"ם: אמנם לפי מ"ש הרמב"ם גבי מתנות כהונה דחייב בצבי הבא על תייש חצי מתנות ובכוי שהוא בריה בפ"ע אשר לא הכריעו בו חכמים חייב בכל מתנות וכתב הר"ן דהרמב"ם מפרש הא דאר"י או לרבות מתנות בכוונתו על כוי כה"ג שהוא ברי' בפ"ע ומכרע לן האי מלתא מירושלמי דבכורים על הך בבא דקתני חייב בזרוע ולחיי' וכו' ור"א פוטר שהממע"ה כתב הירושלמי ר"א פוטר דאמר עכשיו נסתפק לו (הוא פטור פי' שאינו ברי' בפ"ע רק מחמת הרכבת צבי בתייש ונולד הספק וכן הוא בריש משנה ר"א אומר עז שעלה ע"ג צבי). ורבנן אמרי ברי' בפ"ע היא ולכך חייב עכ"ל והיינו דברי הרמב"ם דברי' בפ"ע ס"ל רבנן חייב דזהו גזירת הכתוב ופשוט. עכ"פ למדין מהך דמשנה דבכורות לא איירי רבנן מהך כוי צבי על תייש גרידא רק מן כוי ברי' בפ"ע נמי וכן חדית לן שם חולין דף פ' בתר דקאמר ר"פ מילתי' ר' יהוד' אמר כוי ברי' בפ"ע וכו' ע"ש תוס' ד"ה כוי דמפ' ר"י על משנה דאיירי בכוי כה"ג דברים בפ"ע ע"ש. ולפ"ז מיושב קושי' הנ"ל למה לא קתני במשנה דחייב במלקות על או"ב בבהמה דהא גם בכוי דברי' בפ"ע איירי משנה ובכה"ג ליכא מלקות לכ"ע וא"א למתני ומיושב קושי' הנ"ל: ובזה מיושבים דברי הרמב"ם דסוגי' בחולין דף הנ"ל וביחוד ר"פ לא ס"ל כס"ד דאיירי משנה בכוי ברי' בפ"ע: רק הכל מכוי בא מצבי ותייש כדפריך מהך דכוי אין שוחטין ביו"ט וא"כ קשי' לי' אם יש מלקות באו"ב א"כ לחשוב במשנה דשוה לבהמה כנ"ל ועכצ"ל דליכא מלקות וקשה שה אפי' מקצת שה ל"ל המסורת כנ"ל ועכצ"ל דבאמת לא היה מסורת רק הא דאמרו שה אפילו מקצת שה הוא טוב הלשון וא"כ ה"ה במתנות וצבי אפי' מקצת צבי בכסוי דשיי' ולכך אמר ר"פ למילתי' הלכך וכו' אבל לבתר דקאמר ר' יהודא דמשנה כוי אין שוחטין וכו' איירי בברי' בפ"ע וא"כ לק"מ למה לא קתני למלקות כהנ"ל והדרן לסברא דשה ואפי' מקצת שה מסורת וא"כ מוכח דלוקין באו"ב בכל גוונא: ובכסוי ומתנות ספק ולכך כסוי אין מכסין ביו"ט ובחול אין מברכין. וגבי מתנות דמחייב חצי מתנות אף דמספקא י"ל דס"ל לרמב"ם כדעת הרבה מחברים דבס"ס מוציאין מיד מוחזק כדעת התוס' פ"ק דכתובות. והארכתי בזה השרש בספרי כלל התפיסות על ספר תקפו כהן (ומכ"ש במתנות כהונה דבלא"ה ס"ל לרמב"ם תקפו כהן אין מוציאין וא"כ על פלגא יש לכהן ס"ס חדא דלמא אין חוששין לזרע אב והרי כולו שה: ואת"ל חוששין דלמא שה אפי' מקצת שה אמרי' ויש לו חצי ולכך חייב בחצי מתנות. ולגבי כסוי אף דהוה ס"ס מ"מ מהכ"ת למנוע ממצות כסוי #א) וכן צ"ל בתוס' דס"ל בדבור הנ"ל דר"א מספקא לי' אי צבי אפי' מקצת צבי למה לא פוטר ר"א מכסוי דהוה ס"ס כהצ"ל. א"ו למנוע ממצוה לא אמרינן ס"ס. וא"כ כל דברי רמב"ם נכונים דגבי או"ב לוקה ובכסוי יש ספק ובמתני' מוציאין החצי מיד מוחזק וא"ש ודו"ק היטב כי בשמי' סהדי שיגעתי עד מאוד ליישב דברי רמב"ם ולא עלתה בידי כי אם באופן הזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.