פלתי/יורה דעה/יז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי |
(א) ולמשוך עד אחר שחיטה כ"כ רי"ו לדעת רש"י וקצת אחרוני' פקפקו כי לא נמצא כן ברש"י והרב הש"ך הראה כמה מקומות ברש"י דמשמע דבעי חיותא לאחר שחיטה והפ"ח השיג וכ' דכוונת רש"י בסוף שחיטה דהיינו בגמר רוב סימני'. ובמחילה מכבודו רוח יתירה הי' בו בזה כי אלו אין משמע ברש"י כלל ורי"ו כתב בשם רש"י היה לנו לטרוח ליישב דברי רש"י שיעלה במכוון לדברי רי"ו ומכ"ש שברש"י משמע כרי"ו להדיא בכמה דוכתי וכי לנו לדחוק שיהי' סתירה נגד רי"ו אין זה דרך הישר והעיקר כי באמת בעינן שיהי' בסוף שחיטה חי בהחלט וא"כ אם פרכס בסוף שחיטה א"א לצמצם דאולי כלה פרכוס מעט קודם יציאת נפשה בשחיטת רוב סימנים ולכך בעינן פרכס לאחר שחיטה כדי שיהיה ברור בסוף שחיטה הוה חי וזה נכון ומה התמי' הלא אף כי בשחיטת הבהמה הלא עדיין הי' חי ולולי דהתורה עשהו כמת הרי זה מטמא טומאת אוכלין וא"כ הרי יש בו חיותא ולכן עיקר כש"ך:
(ב) בלילה הטור פסק כר"א דאם מצא כותלי בה"ש דם כשר ותמה הב"י למה פסק נגד ת"ק #ב) ונראה דס"ל דטעמא דחיישינן באמצע שחיטה בא הדם ולא לסוף. וא"כ ע"כ צ"ל רוב מסוכנת אינו בחזקת חיים ואינו מפרכסים בעת שחיטה דאל"כ למה לא נוקמי ארוב ונימא ודאי זינקה מתחילה ועד סוף בשלמא באין דם זהו ראיה אלו היה בה חיות היתה מזנק אף כי זה דוחק דהא בראי' אינו מזנקי': מ"מ הוי ריעותא אבל לומר ולאסור אפילו בנמצא כתלי בית השחיטה מלאים דם מספק דלמא הוה באמצע שחיטה. א"כ אתה מחזיק מסוכנת לאיסור א"כ איך מותר לשוחטו ביו"ט דמבואר במשנה דמותר לשוחטה וכי עדיף ממלבנין הרעפים ועוף נדרס מספקא לן אי מותר לשוחטו יו"ט או לא וזהו יותר גרע דהא הוא בחזקת נבלה כ"כ דלא איתברר בפרכס וכשבאין לשוחטו לא נודע אם מפרכס או לא ושחט ביו"ט שלא כדת והוא לענ"ד קושיא גדולה ומזה הוכיח הטור דסוגיא דהתם הלכתא כהך דספיקא דמסוכנת להקל ולהעמידו בחזקת היתר: וא"כ שוחטין אותה דודאי יזנק ויפרכס כראוי ולכך פסק כוותי' ולענ"ד ראוי' הדברים לאומרן.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |