נחל קדומים/ויקרא/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


נחל קדומים TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"

א[edit]

ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. אמרו בילקוט תהלים מזמור פ"ה א"ר יהודה בר' סימון יום שהוקם המשכן נכנס משה והיה שומע קול הדור קול נאה קול משובח אמר משה אשמעה מה ידבר האל ה' בדין הוא מדבר או ברחמים הוא מדבר א"ל הקב"ה שלום אני מדבר להם אין בלבי על בני שנאמר כי ידבר שלום אל עמו וגו' ע"ש ולא נאריך בדקדוקים. אך אפשר במ"ש הרמב"ם (פכ"א) דאבות האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכותיה בתוך ביתה פטורה ואין זה מן הדין אלא תקנה שאם אין אתה אומר כן אין שלום בתוך הבית. וכתבו האחרונים דאף אם אינו בעת מלאכותיה פטורה. והרב גינת ורדים חושן משפט כלל ג' סי' יח כתב דלכ"ע אם אבדה תכשיטיה חייבת והכא ע"י התורה נעשינו ישראל עם הקב"ה כדין אשה ובעלה כידוע. והתורה אמרה שיביא חוטא הקרבן ויתכפר כמ"ש בפסיקתא. ואפשר כיון דע"י התורה יש לנו דין אשה ובעלה ומפני התקנה פטורה האשה אם שברה כלים לכן אמרה תורה שיביא החוטא קרבן לעוררו שהוא חייב ומצד התקנה שיהיה שלום פטורה. אך אם ח"ו בלא"ה לא יש שלום אם שברה כלים חייבת. וכתבו המפרשים דמצד רחמיו יתברך להוכיח שטעותם היתה בעגל לאמצעי דוקא ציוה המשכן להשרות השכינה להורות שבינו לבין ישראל אין צורך לאמצעי. ומ"מ אפשר דכביכול הוא עדיין בכעס ח"ו על ישראל על שבאו לכלל זה. ומה גם שאבדו התכשיטין דחייבת לכ"ע וכתיב ויתנצלו בני ישראל את עדיים. וז"ש יום שהוקם המשכן דבזה נתגלה כי לא חטאו ישראל בע"ז אלא טעו באמצעי נכנס משה ושמע קול הדור וכו' דעידן חדוותא אך נסתפק אם הוא בדין מדבר וח"ו יש כעס ולא יש תקנה לזה אמר שלום אני מדבר להם ויש תקנה ופטורין. אך על התכשיטין שאבדו חייבין ומ"מ אין בלבי על בני שנאמר כי ידבר שלום. וזה רמז הפסוק ויקרא אל משה שראה שנסתפק אם מדבר בדין או רחמים. לכן וידבר ה' אליו במדת רחמים מאהל מועד שקבלו התורה והוי כאשה כביכול לאמר בעד אמירה אחת שאמרה תורה יביא קרבן ויתכפר להורות שיש שלום ופטורה מפני התקנה לכן אני אומר אדם כי יקריב וגו' ורבינו האר"י ז"ל כתב ויקרא אלף זעירא כי אחר עון העגל כשאמר לו לך רד נתמעטו ממנו תתקצ"ט חלקי אור שהיו בו ולא נשתייר רק חלק אחד מאלף חלקים שהיו לו וא' רבתי במילואה אלף ולא נשתייר אלא חלק אחד והיא א' זעירא. ובעון שגרמו ישראל למשה שחסרו ממנו אותם אלף חלקים וכשחסרו ממנו נחסרו ג"כ מהם לכן נכנסו ישראל בגלות זה האחרון הנקרא אלף שנים דגלותא כמ"ש בזהר פקודי ע"פ האלף לך שלמה שהם אלף שנין דגלותא עכ"ד ז"ל. ואפשר דזה טעם שאמרו בזהר חדש כי גאולה זו בזכות משה והוא תבע יקרא דאורייתא כי הגלות בא מסיבת חסר"ו של אדם מבחר המין אלף אורות ולכן הוא עצמו ככל צדקותיו מליץ על הגאולה ובזכותו נגאל אך תבע יקרא דאורייתא וזה אפשר רמז הפ' ויקרא אל משה והא' זעירא והיא סיבת גלות האחרון וידבר ה' אליו מאהל מועד שהיא התורה בזה תהיה הגאולה וזהו לאמר והוא רמז לאמר לאסורים צאו. ובגיליון רש"י כ"י כתב כשהקב"ה נגלה כביכול לנביאי או"ה נגלה בלשון ויקר ואצל המלאכים כתיב וקרא זה אל זה. ולמשה רבינו כתיב ויקרא והוא יותר מנביאי או"ה ופחות ממלאכים לפיכך אלף זעירא עכ"ל ואם אין זה מרז"ל יש מקום לומר שהוא יותר ממדרגת מלאכים דיש תוספת יוד על המלאכים וזה ניכר כשאומר ויקרא באלף דאם לאו היא ויקר ולכך א' זעירא. עוד כתוב בגיליון הנז' אליו למעט אהרן והול"ל לו וכתב אליו יתר אלף יוד והם י"א וב' אותיות הם י"ג לרמוז לי"ג מיעוטין ובס' קדמון כ"י מצאתי טעם אלף זעירא כמו שיש ן' שערי בינה בבינה שהוא ה' ראשונה ולא זכה אליהם משה כי משה לא השיג אלא בסוד אתוון זעירן שהם במלכות ולכן אלף דויקרא זעירא ולא השיג לאתוון רברבן שבבינה. האותיות נחלקות י"א דין וי"א רחמים. ידוע שיש ק"ך צרופי אלהים ומשה לא יכול להמתיק אלא קי"ט דכתיב ותחסרהו מע"ט בגי' קי"ט מאלהים המתיק ומשה עלה אל האלהי' להמתיק ק"ך צרופי אלהי' וכתיב ויקרא אל משה מאהל מוע"ד בגימטריא ק"ך ולכן התפלל בשנת ק"ך מחייו ואמר אתה החלות וגו' שהמתיק קי"ט ורצוני להמתיק ק"ך ואת ידך החזקה חזק"ה גימטריא ק"ך. דע כי כנגד כ"ב אותיות התורה יש כ"ב צנורות שיורד מהם השפע לעולם ועם מנצפך הם ז"ך אותיות וכנגדם הם ז"ך צנורות אחרים שמורידים שפע לעולם ואלו נחלקים י"ג נגלים י"ד נסתרים והסימן ופי יגי"ד תהלתך ולכן מ"ט שערי בינה הם כ"ב כ"ז שהשיג משה ושער הן' נקרא איתן לא השיגו ולכן כתוב ארוכה מארץ מד"ה בגימטריא מ"ט ורחבה מני י"ם בגימטריא ן'. גל עיני ואביטה במילוי שם בן ובמילוי המילוי הם ג"ל אותיות אביט"ה ז"ך אותיות התורה:

ב[edit]

אדם כי יקריב. זש"ה אדם ביקר בל ילין כי מאחר שחטא ולא לן ביקר נמשל כבהמה וזהו אדם כי יקרב חסר כתיב אותיות ביקר ועל אשר לן ביקר יקרב אותיות ביקר. מן הבהמה אדם כי יקריב ס"ת בים רמז למש"ה ותשליך במצולות ים כל חטאתם. רבינו אפרים ז"ל. ומ"ש הרב בתיבת יקריב כתיב חסר בספרינו הוא מלא:

ט[edit]

וקרבו וכרעיו ירחץ במים. ואח"כ כתיב והקרב והכרעים. רמז למ"ש רז"ל קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים. רבינו מהר"א מגרמיזא בכ"י. ויש רמז שהיצר מחטיא לאדם בח' אברים כמ"ש הרב ספר חרדים ז"ל ולכן ירחץ אותיות יצר ח' וז"ש וקרבו וכרעיו שהם הרהור הלב והני ברכי דשלהי ירחץ במים אין מים אלא תורה שהיא סגולה לבטל יצר הרע מהח' אברים ובמקום יצר ח' נעשה ירחץ וזה במים בכח התורה. ואחרי כתבי ראיתי בפירוש רבינו אפרים כ"י שפירש וקרבו וכרעיו ירחץ כלומר כל הקרבנות אינם מועילים אם לא ירחץ האדם הקרבים שלו מן העבירה שנאמר ומודה ועוזב ירוחם ירחץ גימטריא ביצרו לומר יפנה יצרו מכל מחשבות און כמ"ש רז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש עכ"ל וא"ש ירחץ במים רמז לתורה כמ"ש בעניותנו:

י[edit]

מן הצאן מן הכבשים או מן העזים. כיון שאמר מן הצאן פשיטא שהוא מן הכבשים או מן העזים אלא לדרשא קאתי מן הצאן אלו ישראל מן הכבשים מן הצדיקים שאין בהם יצה"ר ככשבים הללו או מן העזים אלו עזי פנים שבהם כלן שוים לאחר שיעשו תשובה עכ"ד רבינו אפרים ז"ל. ולפי דרכו אפשר לרמוז מן הכשבים שטבעו טוב ומקיים המצות בנקל או מן העזים שטבעו קשה וכופה את יצרו שניהם יש להם שכר טוב בעמלם וידוע חקירת הרמב"ם בזה:

יד[edit]

ואם מן העוף. פירש"י מן העוף ולא כל העוף לפי שנאמר תמים זכר בבקר וכו'. יש מי שפירש דכונת רש"י היינו דכתיב פרשת אמור תמים זכר בבקר וכו' דאי לאו האי קרא הו"א דגם בעוף צריך שיהיה תמים ונילף תחתון מעליון. א"נ הו"א דמן העוף למעט מי שאינו תמים אמנם השתא דכתיב פרשת אמור תמים בבקר ממעטינן לעוף והו"א ה"ה מחוסר אבר קמ"ל ולהכי אתא מן העוף למעט מחוסר אבר:

טו[edit]

ונפש כי תקריב. תקריב גי' תשובה לרמוז שהתשובה גדולה כמו קרבנות. רבינו מהר"א מגרמיזא בכ"י. ומ"ש הכתוב על כל קרבנך תקריב מלח הטעם לעורר כי כמו שיש טעם במלח הפך התפל וקיום דטעמא לא בטול כן יש טעם נכבד בכל הקרבנות לקיים הדעות האמיתיות והקרבנות ממתקין הדעות התוריות. הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל:


·
מעבר לתחילת הדף


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.