משאת המלך/בראשית/יד
יז[עריכה]
ויצא מלך סדם לקראתו (יד יז)
המלבי"ם העיר למה כתב ויצא מלך סדום לקראתו כאן ולא כתבה להלן לפני ויאמר מלך סדום דשם מקומו, ומפני מה באמצע ענין מלך סדום כתב ומלכי צדק וגו'.
ונראה שהרי כתב רש"י לעיל (י"ד י') דנעשה נס למלך סדום שיצא מהבארות חמר, ומעתה י"ל דלולא דהקדים הכתוב ויצא מלך סדום וגו', הו"א דאברהם חשב דמלך סדום מת ונטל הכל בביזה, וא"כ נמצא שכשנתן למלכי צדק מעשר ע"כ עשר גם את ביזת מלך סדום, וא"כ כשאמר למלך סדום אם אקח מכל אשר לך וגו' בלעדי רק אשר אכלו הנערים וגו', יקשה דהול"ל גם בלעדי מה שנתתי מעשר למלכי צדק.
לכן הקדים הכתוב שלפני המעשר כבר ראה אברהם את מלך סדום חי, ולכן כשעישר הביזה לא עישר מחלק מלך סדום. [מיהו לכאורה צ"ל שלכתחילה לא התכוין לזכות בביזה להיות כבר שלו, דאל"כ הרי כבר מחוייב הוא במעשר, ואיך יפטר במה שרוצה להדר ולהחזיר למלך סדום].
כג[עריכה]
אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך (יד כג)
בשבת (ס"א.) אמר רב נחמן בר יצחק ירא שמים יוצא ידי שתיהן ומנהו מר בריה דרבנא, היכא עביד סיים דימיניה ולא קטר, וסיים דשמאליה וקטר, והדר קטר דימיניה כו', ושם בגמ' ובתוס' מבואר דטעמא דקשירת שמאל תחילה כתפילין, מה תפילין בשמאל אף מנעלין בשמאל. וקצ"ע ענין זה דקטר דשמאל משום תפילין דקושרין ביד שמאל דמה ענין זל"ז.
ונראה ענינו למבואר בפרק כסוי הדם (חולין פ"ח:) אמר רבא בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצות לחוט של תכלת ורצועה של תפילין. ומהשתא ניחא שהרי רצועה של תפילין היא זכר לזכותא דאברהם שאמר מחוט ועד שרוך נעל, ולכן יש להתבונן כשקושרין השרוך נעל ולרמז בזה לענין תפילין שהם בשמאל. [שו"ר שכ"כ רעק"א באו"ח סי' ב' בשם ספר עמק המלך, וכ"ה בלבוש שם ובתוספת ביאור, ע"ש].
ואם כנים דברינו היה נראה להסתפק בבתי ידים שקושרין אותם, אי אף בהם יש להקדים קשירת שמאל לימין, דלמבואר עיקר טעמא דתלינן לקשירה בתפילין הוא משום דכתיב שרוך נעל, וא"כ י"ל דהוא דוקא בשרוך נעל, ועיין בארצות החיים מש"כ לענין בתי ידים.
אם מחוט ועד שרוך נעל (יד כג)
בסוכה (מט:) דרש רבא מאי דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולים לרגל, בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב וכו'. וצריך ביאור למה נתייחסו ישראל בהאי קרא על אברהם דוקא ולא גם על יצחק ויעקב, וכבר עמד בזה במהרש"א שם.
ונראה פשוט למאי דאיתא בתנחומא כאן אמרת עד שרוך נעל אני נותן לבניך מצות יבמה וחליצה וכו' ועוד אני משבח בניך בו בלשון שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים ע"כ, הרי שהשבח בזה בא לישראל בזכות אברהם וזהו שייחסם הכתוב אליו.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א