רלב"ג/בראשית/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ויהי בימי אמרפל עד אחר הדברים האלה:

ביאור דברי הספור

אמר שבימי אמרפל מלך בבל. ואריוך מלך אלסר. כדר לעומר מלך עילם. ותדעל מלך גוים. עשו מלחמה אלו המלכים הנזכרים עם ברע מלך סדום. וברשע מלך עמורה. ושנאב מלך אדמה. ושמאבר מלך צכוי'. ומלך צוער בעמק השרי' ונצחום קודם זה עד שאלו המלכים החמשה עכדו כדר לעומר י"ב שנה וי"ג שנה מרדו ובי"ד שנה למרדם בא כדר לעומר והמלכים השלשה אשר אתו הכו הרפאים אשר בעשתרות קרנים והזוזים אשר בהם והאימים אשר בשוה קריתים והחורי אשר בעלותם מפניהם להר שעיר הכו עד איל פארן אשר הוא סמוך למדבר. ואחר כך שבו ובאו אל קדש והכו את כל שדה העמלקי וגם האמורי היושב בהצצון תמר. וכראות זה מלכי סדום ועמורה ואדמה וצכויים וצוער יצאו ממקומם וערכו אתם מלחמה בעמק השדים והנה נצחו ארבעה מלכים את החמשה עד שכבר נסו מפניהם מלך סדום ועמורה והפילו עצמם ברצונם בבארות חמר שהיו בעמק השידים להמלט מהם והנשארים נסו אל ההר והנה לקחו אלו הארבעה מלכים כל רכוש סדום ועמורה וכל אכלם ובין השבי אשר שבו לקחו לוט בן אחי אברם ואת רכושו כי הוא היה יושב בסדום ומפני זה הגיעתהו זה הנזק. והנה בא הנמלט מהמלחמה והגיד הענין לאברם העברי והוא היה שוכן באלוני ממרא והוא איש שהיה מזרע האמורי והוא אחי אשכול ואחי ענר והם היו בעלי ברית אברם ר"ל שכבר נקשרו עמו בקשר האהבה החזקה שהיו לעזר קצתם לקצת בעת הצורך. ולזה התעוררו אלו האנשים לצאת עם אבר' למלחמה וזה ממה שיורה על חוזק אהבתם אותו והנה כשמוע אברהם כי נשבה אחיו שם כלי המלחמה על האנשים אשר גדלו עמו בביתו והדריכם והרגילם במנהגים החשובים או בעניין המלחמה והם היו שי"ח. ורדף אחר אלו המלכים הארבעה עד דן והנה בלילה חלק מחנהו למחנות רבות כדי שיבא עליהם לילה מכל הצדדי' באופן שלא ימלט איש מהם והכה אותם ורדף אותם עד חובה אשר משמאל לדמשק והשיב כל הרכוש ואת לוט אחיו ורכושו והאנשים והעם ששבו אותם הארבעה מלכים. והנה יצא מלך סדום לקראת אברהם אל עמק שוה אחרי שובו מהכות הד' מלכים הנזכרי' ולא דבר אליו דבר עד שאכל אברהם ושתה הוא ומחנהו. והנה מלך ירושלם הוציא לאבר' ולמחנהו לחם ויין כי עייפי' היו והוא היה עובד הש"י ובירך אברם ואמר ברוך אברם לאל עליון אשר הוא קונה שמים וארץ ר"ל שהוא מושל בשמים ובארץ ומנהיג אותם והנה ברכו על אשר התעורר להלחם על אלו המלכי' החזקי' כדי להציל קרובו וברוך הש' ית' שהשגיח בך ונתן צריך בידיך וכשמוע אברם דבריו נתן לו לכבוד השם מעשר מכל השלל והשבי כטעם כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך כי הוא היה כהן לאל עליון. ואחר ששלמו דברי אברם עם מלך ירושלם שאל מלך סדום מאברהם שיתן לו השבי ויקח לעצמו הרכוש וענה אליו אברם הנה נשבעתי ביי' אל עליון אשר הוא קונה שמים וארץ שלא אקח מכל אשר לך דבר זולת מה שיאכלו הנערי' אשר הלכו אתי וזולת חלק ענר אשכול וממרא שהם יקחו החלק הראוי להם מהשלל והשבי ולא תאמר אני העשרתי את אברם כי יש ליי' להעשיר אותי בזולת השלל והשבי הזה. והנה התועלות המגיעים מזה ספור הם רבים:

התועלת הראשון הוא במדות. והוא להרחיק האדם מהפעולות הרעות. הלא תראה שאנשי סדום להיותם רעים וחטאים נצחו אותם רבעה מלכים שבאו מחוץ חמשה מהם בארצם:

התועלת השני הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיעלים עיניו מאנשי משפחתו ואע"פ שאינם מתנהגי' עמו במנהג הראוי אבל ראוי שיהיה לעזר ולהועיל להם בחזקת היד כי בזה יגיע לאדם מקרוביו העזר הראוי וישלם בזה הקבוץ המדיני הלא תראה שאברהם התגבר כנגד ארבעה מלכי' ומחניהם עם היותם גבורים מאד להציל לוט בן אחיו ורכושו ואע"פ שלא התנהג עמו לוט באופן הראוי כמו שקדם:

התועלת השלישי הוא במדות והוא שאין ראוי ינהג האדם עמו במלחמה כי אם האנשים אשר הורגלו בתכונת הגבורה שאם יהיה ביניהם רך לבב יביא מורך בשאר לב האנשים וינוצחו ולזה לא נהג אברם עמו מאנשי ביתו כי אם האנשים אשר חנכם במנהגיו מלידה ואין ספק שעם שחנכם בשאר המדות המשובחות חנך אותם במדת הגבורה. ולזה הביאם עמו לבדם ועזב האנשים אשר היו בביתו שלא גדלו עמו מעת הלידה כי אלו כבר נשתקעו קודם היותם עמו במדות הפחותות ולאי כול להעתיקום מהם ולהגיעם אל המדות המשובחות באופן שלם או קרא חניכיו ילידי ביתו מי שחנך מהם למלחמת ואיך שיהיה הנה יצא זה התועלת מזה מספור:

התועלת הד' הוא במדות. שאין ראוי לאדם למסור עצמו בסכנה אבל ראוי שיתגבר באופן הראוי שישלם לו בו הנצוח. ולזה תמצא שרדף אברם אחרי המלכים האלה בלילה שהיו אז יושבים בטח והיו שמחים וחוגגים על השלל שהביאו וחלק מחנהו לחלקים רבים כדי שיבואו עליהם מכל הצדדים יחד קודם שירגישו בהם וכמו אלו התחבולות הם מהתחבולות הטובות שצריך שיקחו אותם מי שיביאם ההכרח להלחם עם שתקיף ממנו:

התועלת הה' הוא במדות. והוא שראוי לאדם לכבד השם מהונו להעיד שכל הטובות המגיעות לאדם באות מהש' ית' ולזה נתן אברם מעשר מכל השלל והשבי לכבוד הש' עם שבזה הישרה להרגיל האדם בתכונת הנדיבות והורה עם זה בזה שכבר נצח מה שנצח בעזר הש' ית' מצד יתרון ההשגחה בו:

התועלת הששי להודיענו עוצם מעלת אברם בארץ ההיא עם היותו גר בה שכבר יצא מלך סדום לקראתו לכבדו והמתין לו לדבר עמו מעניינו עד שאכל ושתה כי זה ממה שיורה על גודל מעלת אברם אצלם ושכבר קיי' השם יתע' מה שיעדו לגדל שמו:

התועלת הז' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שינהיג עצמו במדת ההסתפקות ולא יבקש לו גדולו'. הלא תראה שאבר' לא רצה לקחת דבר מהשלל והשבי להסתפקו במה שחננו השם ית' מהקניינים:

התועלת הח' הוא במדות. והוא שאין ראוי שיפזר האדם הונו ויפסיד אותו הלא תראה שאברם עם מה שהורה עניינו מתכונת הנדיבות במה שהסכי' להשיב כל הרכוש והשבי למלך סדום לא רצה לשלם משלו מה שאכלו הנערים וחלק האנשים אשר היו אתו:

התועלת הט' הוא במדות. והוא שהאדם כשיותר משלו אין ראוי שיעשה זה באופן שיגיע היזק ממנו לזולתו כמו שיעשו קצת האנשים שיותרו משלהם להביא זולתם אל שיותרו משלהם וזה דבר בלתי ראוי הלא תראה שאברם רצה שיהיו האנשים ההולכים אתו חולקין בשלל חלק בחלק ולא רצה לותר משלהם דבר למלך סדם והוא מבואר שאם לא אמר אברם זה למלך סדום היו כושי' ענר אשכול וממרא לשאול חלקם למלך סדום אחר שאברם נתן לו חלקו שהיה העקר והשרש לעשות זאת המלחמה:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון