מראי מקומות/בראשית/יד

מראי מקומות בראשית יד

פסוק יד

וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו

מדוע יצא אברהם למלחמה להציל את לוט

בספר אהבת חסד (פתיחה, בהגהה) מבאר החפץ חיים שכיון שהאבות קיימו את כל התורה שבכתב ושבעל פה, כוונת אברהם היתה לקיים מה שכתוב (ויקרא יט טז) 'לא תעמוד על דך רעך', וכמו שלימדונו חז"ל (סנהדרין עג.) שמחוייב אדם אפילו לשכור אנשים לזה כדי להציל את חבירו מן הגיס והלסטים. ועל מצוה זו אמר לו ה' במחזה אחר כך (טו א) 'אל תירא אברם וגו' שכרך הרבה מאד', היינו מה שקיים המצוה בשלמותה וגם לא נהנה ממנה מאומה שלא לקח מחוט ועד שרוך נעל.

פסוק כ

וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל

מדוע עישר אברהם את הנכסים

במושב זקנים (פסוק כג) ביאר שאברהם זכה במלקוח המלחמה כדין מציל מן הגיס (ב"ק קיד.) ולכן היו הנכסים שלו והתחייב במעשר.

ורש"י פירש ויתן לו אברם מעשר מכל אשר לו, וביאר הגור אריה שכוונתו שלא נתן מן השבי הזה, דאין לו לתרום מדבר שאינו שלו, שהרי לא רצה אברהם ליקח מן השבי כלום, אלא 'מכל' היינו מכל אשר לו. ומבואר שאברהם לא זכה ברכוש ונתן ממנו מעשר.

משיב אבידה לפנים משורת הדין אם צריך להפריש מעשר כספים

הגר"ח קניבסקי זצ"ל (מתנ"ע פ"ז ה"ה ביאוהה"ל עמ' קכג; טעמא דקרא בראשית יד) כתב שבמקום שאינו מחוייב בהשבת אבידה על פי דין ומ"מ השיבה לפנים משורת הדין, צריך ליתן מעשר כספים קודם לכן, וראיה לכך מאברהם אבינו שהחזיר למלך סדום את הרכוש ואעפ"כ נתן למלכי צדק מעשר מכל.

אמנם בספר משפט האבדה (סימן רנט שעה"צ ס"ק קכד) כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהמוצא אבידה ומשיבה לפנים משורת הדין אינו צריך ליתן מזה מעשר כספים. ואמנם אם תחילה נתכוון לזכות באבידה ואח"כ נמלך להשיבה בכה"ג כיון שכבר זכה בה צריך ליתן מעשר קודם שמשיב, וגם הבעלים המקבלים מסתבר שצריכים לעשר כיון שנתייאשו מהאבדה ויצא מרשותם לרשות המוצא.

ועי' עוד בספר דברי יחזקאל (שינאווא).

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף