מראי מקומות/בראשית/יד
פסוק כ[עריכה]
וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל[עריכה]
מדוע עישר אברהם את הנכסים[עריכה]
ב(מושב זקנים) (פסוק כג) ביאר שאברהם זכה במלקוח המלחמה כדין מציל מן הגיס (ב"ק קיד.) ולכן היו הנכסים שלו והתחייב במעשר.
ורש"י פירש ויתן לו אברם מעשר מכל אשר לו, וביאר הגור אריה שכוונתו שלא נתן מן השבי הזה, דאין לו לתרום מדבר שאינו שלו, שהרי לא רצה אברהם ליקח מן השבי כלום, אלא 'מכל' היינו מכל אשר לו. ומבואר שאברהם לא זכה ברכוש ונתן ממנו מעשר.
משיב אבידה לפנים משורת הדין אם צריך להפריש מעשר כספים[עריכה]
הגר"ח קניבסקי זצ"ל (מתנ"ע פ"ז ה"ה ביאוהה"ל עמ' קכג; טעמא דקרא בראשית יד) כתב שבמקום שאינו מחוייב בהשבת אבידה על פי דין ומ"מ השיבה לפנים משורת הדין, צריך ליתן מעשר כספים קודם לכן, וראיה לכך מאברהם אבינו שהחזיר למלך סדום את הרכוש ואעפ"כ נתן למלכי צדק מעשר מכל.
אמנם בספר משפט האבדה (סימן רנט שעה"צ ס"ק קכד) כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהמוצא אבידה ומשיבה לפנים משורת הדין אינו צריך ליתן מזה מעשר כספים. ואמנם אם תחילה נתכוון לזכות באבידה ואח"כ נמלך להשיבה בכה"ג כיון שכבר זכה בה צריך ליתן מעשר קודם שמשיב, וגם הבעלים המקבלים מסתבר שצריכים לעשר כיון שנתייאשו מהאבדה ויצא מרשותם לרשות המוצא.