תולדות יצחק/בראשית/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png יד

י[עריכה]

בארות חמר הטיט בהן ונעשה נס למלך סדום שיצא משם לפי שהיה אומות שלא האמינו שניצל אברהם מכבשן האש וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברה' למפרע לשון רש"י. ויש להקשות שהאומות שלא האמינו בנס אברהם בראותם נס מלך סדום יחזיקו ידי עובדי ע"ז או יאמינו בכל הנסים שהיו בכשפים ואולי יפרשו ויצא מלך סדום לקראתו שיצא מן הבור כשעבר אברהם עליו כי נעשה לו נס לכבוד אברהם לכבדו ולברכו. ואיפשר כי אברהם בשובו הביט בבור ההוא כי חפץ להציל המלכים ולהשיב רכושם ונעשה הנס על ידו ומלך עמורה כבר מת כשעבר אברהם עליו או שנפל בבור אחר:

יג[עריכה]

הפליט זה עוג שפלט מהמבול ואברהם העלה שמו עוג לפי שכשבא לפני אברהם ושרה לשה עוגות:

יח[עריכה]

ומלכי צדק לפי שהיה מלך על מקום הצדק הוא ירושלים נקרא כן בראשית רבה:

והוא כהן לאל עליון בעבור שיש לאומות כהנים משרתים למלאכים הנקראים אלהים לזה אמר לאל עליון. ויש בהתחלת הפרשה הזאת ח' ספקות:
הספק הא' אחר שאברהם היה צדיק תמים למה לא אמר ויאמר ה' אל אברם אברם איש צדיק תמים היה כמו שאמר בנח ויותר היה ראוי שיאמר כן באברהם שהיה שלם יותר מנח:
הספק הב' שאברהם לא היה עובד את ה' ע"מ לקבל פרס ולמה אמר לו עשה מצותי ובשכר זה אעשך לגוי גדול:
הספק הג' בחילוקים שיש בין הברכה לקללה והם ג' א' שבברכה התחיל בברכה שיברך השם למברכין שיברכו לאברהם ואמר ואברכה מברכיך ולא אמר ומברכיך אברך ובקללה אמר בהפך שאמר ומקללך אאור והיה לו לומר ואאור מקללך. החילוק השני כמו שאמר ואברכה מברכך כך היה לו לומר ומקללך אקלל ולמה אמר אאור. חילוק ג' כמו שאמר לשון רבים מברכיך כן היה לו לומר ומקלליך אאור:
הספק הד' למה הלך לארץ כנען אחר שהקב"ה לא אמר לו אנה ילך אלא אל הארץ אשר אראך ועדיין לא הראה אותה לו:
הספק הה' שאמר ויבאו ארצה כנען וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו ולא אמר ויקרא בשם ה' ואחר כך אמר ויעתק משם ההרה וגו' ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה' למה לא קרא בשם ה' כשנראה אליו ה' וכשלא נראה אליו קרא בשם ה' יותר היה ראוי שיקרא בשם ה' כשנראה אליו:
הספק הו' למה יצא אברהם מן הארץ שנצטוה ללכת שם ואפילו שהיה רעב לא מתו ברעב יושבי כנען:
הספק הז' אחר שאמר והכנעני אז בארץ למה חזר לומר עוד והכנעני אז יושב בארץ:
הספק השמיני שחכמינו ז"ל אמרו עשרה נסיונות נתנסה אברהם ואחד מהם הוא לך לך וכו' וזה אינו נסיון אחר שנתן לו ברכות שאין כמותם בעולם והנכון בעיני להשיב לכל הספקות בשנקדים שאנשי אור כשדים עשו עמו רעות רבות בעבור שהיה מכריז אמונת הקב"ה ועיקרי הדת וסותר אמונת עובדי ע"ז בטענות גדולות וכן בבראשית רבה שאמרו וימת הרן על פני תרח אביו ר' חייא אמר תרח עובד צלמים היה חד זימנא נפק לאתר. הושיב לאברהם מוכר תחתיו הוה אתי בר איניש בעי דיזבן והוה א"ל בר כמה שנין את והוא אמר ליה בר נ' או ס' והוה א"ל ווי לההוא גברא דהוא בר ס' ובעי למיסגד לבר יומא והיה מתבייש והולך לו חד זמן אתת איתתא טעינא בידה חדא פינך דסולת אמרה ליה הא לך קרב קדמיהון קם נסיב בוקלסא בידיה ותברהון לכלהון פסיליא ויהב בוקלסא בידא דרבה כד אתא אבוה אמר ליה מאן עבד כדין אמר ליה מה נכפור מינך אתת חדא איתתא טעינא לה חד פינך דסולת ואמרת לי הא לך קרב קדמיהון קריבת לקדמיהון הוה דין אמר אנא איכול ודין אמר אנא איכול קם הדין רבא נסיב בוקלסא ותברינון אמר ליה מה את מפלה בי וידעין אינון אמר ליה ישמעו אזניך מה שפיך אומר נסביה ומסריה לנמרוד אמר ליה נסגוד לנורא אמר ליה אברהם ונסגוד למיא דמטפין נורא אמר ליה נמרוד נסגוד למיא אמר ליה א"כ נסגוד לעננא דטעין מיא. אמר ליה נסגוד לעננא אמר ליה א"כ נסגוד לרוחא דמבדרי עננא אמר ליה נסגוד לרוחא אמר ליה ונסגוד לבר אינשא דסביל רוחא אמר ליה מילין את משתעי אני איני משתחוה אלא לאור הרי אני משליכך בתוכו ויבוא אלוה שאת משתחוה לו ויצילך הימנו הוה תמן הרן אמר מה נפשך אם נצח אברהם אנא מן דאברהם אנא ואי נצח נמרוד אנא מן דנמרוד אנא כיון שירד אברהם לכבשן וניצול אמרין ליה דמאן את אמר להון מן דאברהם אנא והשליכוהו לאור ונחמרו מעיו ומת הה"ד וימת הרן על פני תרח אביו ע"כ וכתב הר"מ בספר המורה כי הזכירו בספרי המצריים שאברהם שנולד בכותא חלק על דעת ההמון שהיו עובדין לשמש ונתנו המלך בסוהר ונתוכח עמהם ימים רבים ופחד המלך שיסירם מאמונתם וגרשו לארץ כנען עד כאן והנה בודאי בארץ כשדים נעשה לו נס נסת' שנתן בלב המלך שלא ימיתנו והוציאו מן הסהר וילך לו. או נס מפורסם שהשליכו באש וזהו שאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים שהיה ראוי שיאמר אשר לקחתיך מאור כשדים כמו שאמר ה' אשר לקחני מבית אבי ואמר הוצאתיך כמו להוציא ממסגר אסיר ואמרו ז"ל עשר שנים נחבש אברהם ג' בכותא וז' בקדר הכלל שאברהם היה מפרסם אמונת השם באור כשדים ומלך כשדים הוא נמרוד שהוא המלך הראשון שמלך בבבל עשה עמו רעות ולכן אמר ליה הקב"ה לך מזאת הארץ שאינה מוכנת לעבוד עבודתי ובאור כשדים נאמר לו וכן כתב ר"א שזה הדיבור נאמר לו באור כשדים ולפי שחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים אעשך שם לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך שתהיה כמלך שדבריו נשמעין וכמו שאמרו בבראשית רבה ואגדלה שמך שיצא לו מוניטון בעולם ארבעה הם שיצא להם מניטון בעולם אברהם ואעשך לגוי גדול יצא לו שם מוניטון זקן וזקנה מכאן בחור ובתולה מכאן יהושע ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ יצא לו מוניטון בעולם מהו שור מכאן וראם מכאן על שם בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו דוד ויצא שם דוד בכל הארצות ומה היה מוניטון שלו מקל ותרמיל מכאן ומגדל מכאן ע"ש כמגדל דוד צוארך מרדכי כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות יצא לו מוניטון והוא שק ואפר מכאן ועטרת זהב מכאן עד כאן הרי מבואר שעשה מטבע כדרך המלכים בתחלת מלכותם וכמו יהושע ודוד המלך ולפי שהיה משיב רבים מעון היו הם מברכין לו לפי שהביאם לחיי העולם הבא לזה אמר ואברכה מברכיך לשון רבים ולפי שנמרוד היה מבזהו ומקל בכבודו אמר ומקללך לשון יחיד שהוא נמרוד המלך אאור אותו ולפי שכוונת אברהם להביא כל האנשים לעבוד השם יתברך ובמקום שיש מלך עובד עבודה זרה פחד לפרסם שם ה' כמו שקרה לו עם נמרוד לכן לא פרסם בכנען שם ה' שהיה שם מלך אלא בנה מזבח וזהו אמר והכנעני אז בארץ רוצה לומר מלך כנען ולזה אמר הכנעני בה"א הידיעה ולכן ויבן שם מזבח לה' ולא קרא בשם ה' שלא פרסם שמו מפני חילול השם שהיה עושה המלך עמו רעות אבל כשנעתק משם ההרה שאין המלך שם אז ויקרא בשם ה' וכן אמרו בבראשית רבה ויקרא בשם ה' שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל בריה ומגיירם ע"כ. ואחר כך אמר והכנעני אז יושב בארץ לסבה אחרת פירוש רועי אברהם רבו עם רועי מקנה לוט וראה אברהם שכשיראה המלך או יושבי הארץ שמריבין על ארצו ועל לבושו יפילו גורל יהיו מגרשים אותם לזה אמר אברהם ללוט זאת המריבה מסוכנת לי ולך אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רועי ובין רועיך הלא כל הארץ לפניך וזה אמר לו לפי שהכנעני והפריזי אז יושב בארץ ויגרשום מארצם וכן אמרו ז"ל כד אית תגרא בין אחיא מתיתבין נוכראה שנאמר ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט וגו' וכתיב והכנעני והפריזי אז יושב בארץ ולזה אמר ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם והכנעני פירוש מלך כנען אז בארץ ומפני חילול השם לא פרסם שם אמונת השם עד שנעתק משם ההרה אז ויקרא בשם ה' כנ"ל. ונ"ל עוד שלפי שאמר ויהי רעב בארץ והצדיקים מפחדים שלא יתחלל שם שמים בפרהסיא לזה אמר אברהם בלבו עתה יאמרו אלו הכנעניים מיום שבא זה המין בכאן ופרסם אמונתו בא הרעב הזה בעון המינות וכל שכן שזהו הרעב הראשון שבא בעולם ויאמרו מיום בריאת עולם עד עתה לא בא רעב ובא עתה בעבור שעזבו קצת אנשים האמונה שהיה להם ולקחו אמונת אברהם וכן כתב הרמב"ן בפסוק ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו' שכתב אולי לא היה רעב בעולם עד ימי אברהם ועל כן ימנה הכתוב ממנו כי מה צורך להזכיר זה ע"כ. ולכן בסמוך שהיה רעב בארץ ירד למצרים קודם שיחשבו זאת המחשבה רעה עליו והטעם שהלך לארץ כנען אחר שהקב"ה לא גלה לו אנה ילך כתב הרמב"ן היה נודד והולך מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר עד שבא אל ארץ כנען וא"ל לזרעך אתן את הארץ הזאת. ולא מצאתי בזה טעם. ונראה לי שאחר שא"ל הקב"ה ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך מסתמא לא יהיו כל אלו היוצאים ממנו והם ששים רבוא גרים בארץ לא להם אלא ודאי הקב"ה יתן להם ארץ אחת ומלכות אחת ובודאי זאת הארץ היא ארץ כנען בעבור שארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ואחיו הם שם ויפת ואברהם בא מזרע שם ומי שקנה עבד קנה נכסיו אם כן הארץ שקנה כנען יהיה לזרע אברהם ובזה ראה שכוונת הש"י במה שאמר אל הארץ אשר אראך היא ארץ כנען וזהו שאמר לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך ושם אעשך לגוי גדול וזהו שאמר והכנעני אז בארץ שהיה ראוי שיאמר והכנעני בארץ אבל אמר ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה ותדע לך למה בא לשכם שהיא מארץ כנען לפי שידע אברהם שהכנעני אז באותו הדור של אברהם היה בארץ אבל לא יהיה אח"כ בארץ שישראל יגרשוהו משם ולכן הלך שם שידע אברהם שזאת הארץ היתה מה שאמר לו הקב"ה אל הארץ אשר אראך ושם אעשך לגוי גדול וזהו שאמר בסמוך וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת פירוש שהסכים הקב"ה עמו ולזה אמר ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו ר"ל לה' שהסכים עמו. ובזה הותר הספק הראשון שהיה ראוי לומר ויאמר ה' אל אברם איש צדיק תמים היה שאם יאמר כן היה במשמע שהיה זוכה כמו נח וצדיקים אחרים ושאינו מזכה את הרבים ואינו כן שהוא היה מכריז שמו של הקב"ה ועוד שנח לא הזכירה התורה מעשיו לשנדע מהם שהיה צדיק אבל אמר וישכר ויתגל אבל באברהם הזכיר מעשיו הטובים ולא הוצרך לומר איש צדיק תמים זהו דעתי בהיתר כל אלו הספיקות:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.