משאת המלך/במדבר/כו

משאת המלך במדבר כו

משאת המלך על התורה - במדבר כו

כד

לישוב משפחת הישבי (כו כד)

ברש"י לישוב הוא יוב כו' ע"ש, עוד י"מ (עיין בס' משכיל לדוד) דיוב נהיה לאחר זמן שם ע"ז, ונתן לו יששכר את האות ש' משמו כדי שלא יהא שמו כשם ע"ז ונקרא מעתה ישוב, ואחי וראש ביאר בזה המנהג שקוראים בתורה יששכר ככתיבתו בב' ש' עד פרשת פנחס, ומפרשת פנחס קוראים יששכר חסר ש' אחת, דלמבואר מובן היטב שהרי מפרשה זו נחסר האות ש' מיששכר ומעתה שמו ישכר.

נד

לרב תרבה נחלתו (כו נד)

כתב רש"י, והשבטים היו כתובים בשנים עשר פתקין, וי"ב גבולים בי"ב פתקים, ובללום כו'. והעירני ח"א למה בני גד ובני ראובן גם היו בזה הגורל, והרי כבר קיבלו נחלתם מעבר לירדן מזרחה בימי משה, ומתנה גמורה היתה שהרי נתנה להם במשפטי התנאים כדאיתא בקידושין בפ"ג. [א"ה, וערש"ש ב"ב (קכ"ב.) שג"כ העיר בזה].

ויתכן לומר דאע"פ שהם אמרו שע"י נחלת עבר הירדן מסלקין הם את עצמן מנחלה בא"י, וכדכתיב להלן (ל"ב י"ט) כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה, אבל מ"מ בציווי משה לא נשנה דבר זה, וא"כ שמא היה צריך לגורל שיקבע ויחלוט שאין להם חלק בנחלת שאר הארץ, והלכך עשו י"ב פתקין וי"ב גבולין ובהם היה גם חלק בני גד ובני ראובן מעבר לירדן. ואל תתמה האיך סמכו בדבר זה על הגורל והלא היה יתכן שלא יצא כן ע"י הגורל, שהרי ע"כ חזינן דסמכו שהגורל יקבע כפי הצורך, וכמו דפרש"י כאן שלא חילקו לחלקים שוים את הארץ, ואעפ"כ ע"י הגורל נקבע לכל שבט חלקו לפי גדלו דלרב הרבו את נחלתו, יעויין בדבריו היטב, וה"נ י"ל דסמכו על הגורל שלא יפול לראובן וגד נחלה בארץ.

אולם נראה עוד דגם לענין נחלתם בעבר הירדן צריכין לגורל, וזהו ע"פ מש"כ מרן הגרי"ז זצ"ל (בהל' בית הבחירה) דנחלת שבט לחוד וממון השבט לחוד, ע"ש, ויהושע ע"כ מה שחילק בגורל זהו רק הנחלה ולא הממון שהרי חילק אף מה שלא כבשו עדיין, וא"כ יתכן דכל הנתינה של משה היתה רק להיות נחלת עבר הירדן ממונם, אבל עדיין לא הוקבע לנחלתם שזו נחלת ראובן וזו נחלת גד עד לגורל, וצ"ע.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א