משאת המלך/במדבר/כז
יח[עריכה]
איש אשר רוח בו (כז יח)
אמרו בברכות (נ"ח.) ת"ר הרואה אוכלסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים, שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זל"ז, ופרש"י חכם הרזים היודע מה שבלב כל אלו, עוד איתא שם (נ"ח:) דרב חנינא בירך על רב פפא ורב הונא ברוך חכם הרזים דחשובין הם עליו כס' ריבוא בית ישראל. ובפשטא צ"ב דהרי אין הברכה תלויה בחשיבות אלא במה שיש כאן ס' ריבוא דעות ורזים, וזה הרי לא שייך באדם אחד, אמנם יתכן לומר שהרי פרש"י הכא איש אשר רוח בו כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, והיינו שיש בו מדעת כל רוח ורוח של כל אחד ואחד, ולכן שפיר על חכם שיש בו דעת של כאו"א שייך לברך עליו חכם הרזים.
עוד נראה פשוט לפמש"כ המהרש"א (שם) ששים רבוא הוא כלל כל הדעות, שע"כ נתנה התורה לס' רבוא במדבר להיות התורה כלולה מכל דעה וחכמה ואין להוסיף עליה, ומה שאחז"ל כל שמחדש כל חכם בדורו מסיני הוא, לפי שזה הדבר כבר היה בדעת אחת מאותן ששים רבוא שהיו בסיני כי א"א שיהיה עוד דעת אחרת על ששים רבוא, ע"כ. נמצא לפי"ז דחכם הרזים ענינו לכלול כל הדעה והחכמה שבתורה, ולכן מבואר היטב שברכו על חכם מופלג חכם הרזים, שאמנם דעתו רחבה שיש בו מכל הדעת והחכמה שבתורה, שו"ר מש"כ המלחמות (שם) בביאור הדבר ובכלל דבריו המעט שכתבנו, ע"ש.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א