עמר נקא/במדבר/כו

עמר נקא במדבר כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויהי אחרי המגפה משל לרועה וכו' ד"א כשנמסרו למשה וכו' קשה מאי ד"א י"ל שלפי פי' ראשון קשה מעט פתיחת הפרשה שבאמצע פסוק זה שנראה שמפרדת ענין שאו את ראש מויהי אחרי המגפה לכך פי' ד"א שאינו מוסב לשלמעלה הימנו לענין המגפה אלא למיתת משה הכתו' למטה מן העניין:

יא

ובני קרח לא מתו הם היו בעצה וכו' עד נתבצר להם מקום וכו' פי' נתבצר מלשון עיר בצורה כלומ' נתחזק להם מקום גבוה. ואחרים פרשו לשון מניעה כמו לא יבצר מהם כלומ' נמנע מאחרין בשבילן ואומ' כי זה ענשן לישב בדד בגיהנם מדה כנגד מדה מפני המחלוקת שהיו גורמין להבדיל איש מחברו:

יג

לזרח הוא צחר וכו' עד ומבני לוי נפלו ד' משפחות משפחת שמעי ועזיאלי ומבני יצהר לא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי והרביעית לא ידעתי מה היא. קשה שאם כן הרי אתה מוצא כל הד' משפחות חסרין שמבני יצהר לא נמנו אלא משפחת הקרחי וכתי' ובני יצהר קרח ונפג וזכרי וא"כ חסר כאן משפחת נפג ומשפחת זכרי שהם ב' משפחות ושמעי. ועוזיאלי ב' הרי ד' ואיך אמ' רש"י והרביעית לא ידעתי מה היא. וי"ל דרש"י לא חשיב נפג וזכרי אלא למשפחה אחת דהיינו משפחת היצהרי דסבירא ליה שבני יצהר שהם קרח ונפג וזכרי נחלקו לב' משפחות א' נקראת על שם קרח דהיינו בניו של קרח נקראו משפחת הקרחי לפי שיצאת ממנו משפחה רבה ונקראת על שמו והשני בנים האחרים של יצהר דהיינו נפג וזכרי נקראו על שם אביה משפחת היצהרי ולא נקראת משפחתם על שמם. וכמו שפי' רש"י בסמוך גבי שותלח וערן ששאר בני שותלח נקראו תולדותיהן על שם שותלח ומערן יצאת משפחה רבה ונקראת על שמו וכן מארד ונעמן בני בלע בן בנימין אף כאן בני נפג וזכרי נקראו משפחת היצהרי ומקרח אחיהם יצאת משפחה רבה ונקראת על שמו משפחת הקרחי וא"כ אתה מוצא ג' משפחת שמעי ועוזיאלי ויצהרי שהרי מבני יצהר לא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי שהיה ראוי למנות גם משפחת היצהרי והרביעית לא ידעתי מה היא ואעפ"י שכתב רש"י אחר זה גבי אלה משפחות הלוי חסר כאן משפחת שמעי ועזיאלי ונפג וזכרי וקצת מן יצהר טעות סופר הוא לכאוב וקצת מן יצהר בוי"ו אלא כך היא הגרסא ונפג וזכרי קצת מבני יצהר בלא וי"ו שנפג וזכרי הם קצת מבניו של צהר והן שחסרין ואינן ראוין להקרא אלא משפחה אחת דהיינו משפחת היצהרי על שם אביהם וכדפרישנא לעיל ושפיר קאמ' רש"י והרביעית לא ידעתי מה היא וכמו שכתבנו:

טז

לאזני אומ' אני שזו משפחת אצבון וכו' אין להקשות ממה שאמר רש"י לעיל שאצבון לא חסרה די"ל שזה שכתב למעלה הוא לשון הירושלמי ולא אדעתיה דרש"י אבל אלו דבריו ממש כמו שכתב אומר אני וכן מה שכתב בסמוך גבי ישוב הוא יוב שכל המשפחות נקראו על שם יורדי מצרים והנולדים משם והלאה לא נקראו המשפחות על שמם חוץ מאפרים ומנשה אין להקשות על זה ממשפחות שבט לוי די"ל דשני שבט שנחלקו משפחותיו במדבר לג' חלקים גרשון וקהת ומררי והרי הוא כאלו נעשו ג' שבטים וצריך לחלק כל אחד מהן למשפחות ואעפ"י שלא היו מיורדי מצרים עוד י"ל דלגיון של מלך הוא ואינו נמנה כדרך שאר השבטים:

נה

לשמות מטות אבותם אלו יוצאי מצרים וכו' עד חזרה נחלתן אצל אבי אביהן וחלקו הכל בשוה קשה שהיה די שתחזור נחלתן אצל אבותיהן ויחלקו בשוה שהרי אחים הם ומגיע החצי לאחד. וי"ל שאם לא תחזור אלא לאבותיהם לא ירצו לחלק ביניהם שכל אחד מהן ירצה להנחיל לבניו את חלקו ולכך הוצרך לומר חזרה נחלתן אצל אבי אביהן שעכשיו הב' אחים מוכרחים לחלק ביניהן שהרי ירושת אביהן היא ולא יוכל כל אחד מהם להוריש את חלקו לבניו אם לא יחלק תחלה עם אחיו. ונראה דרש"י מפרש המקרא כך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות כלומר לשמות השבטים ואבותם ינחלו כלומ' אבות נוחל הארץ ינחלו ירושת בני בניהן שהמתים יורשין את החיים כדפי' רש"י:

מטות אבותם יצאו גרים ועבדים קשה למה סרס המקרא שהרי פי' על פי הגורל קודם שיפרש מטות אבותם הקודם לו בפסוק. וי"ל שעשה זה לסמוך על פי הגורל למה שאמר למעלה משונה נחלה זו מכל נחלות שבתורה שהמתים יורשין את החיים והרי הוא כאלו כתב אח"כ ואל תתמה על זה שהרי כתי' על פי הגורל שנתחלקה כרוח הקדש שהגורל היה מדבר והקב"ה גזר להעשות כן אעפ"י שאין כך המנהג בשאר הירושות ואח"כ חזר לסדר הפסוק ופי' מטות אבותם ודקדק מזה יצאו גרים ועבדים משום דהוה סגי למכתב לשמות מטותם ינחלו. וא"ת היכי הוה שמעינן מיניה חזרה נחלתם אצל אבי אביהם שהרי דין זה יוצא לנו ממלת אבותם. וי"ל שהייתי שומע ירושה זו ממלת מטותם שהשבטים הם אבי אביהן של באי הארץ ולא היה צריך לכתוב אבותם אלא לאפוקי גרים ועבדים. עוד י"ל שממלת אבותם שמעת מיניה תרתי דין שמתים יורשין את החיים ודין להוציא גרים ועבדים דכל כי האי גונא אמרינן שקולין הן ויבואו שניהן:

סד

ובאלה לא היה איש אבל על הנשים לא נגזרה גזרה וכו' עד לכך נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן. נ"ל שהוקשה לו לרש"י זה הסמיכות לפי מה שפירש לעיל בפסוק ויהי אחרי המגפה לפי אחד מהפרושי' שמנין ישראל היה מפני מיתת משה שלפי זה היה לו לכתו' פרש' עלה אל הר העברים בכאן תכף אחר השלמת הענין ולא הל"ל להפסיק באמצע בפרשת בנות צלפחד. אמנם לפי' האחר שפי' לעיל שהמנין היה מפני המגפה משל לרועה שנכנסו זאבים וכו' לא קשיא ולא מידי ולכך לא שאל בתחלת הענין למה נסמכה פרשת בנות צלפחד וכו' כמנהגו לשאול בשאר המקומות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.