מגיני שלמה/פסחים/ה/ב

מגיני שלמה פסחים ה ב

דף ה' ע"ב

משום דכתיב לך לך תרי זמני וכו' אבל עדיין קשה כיון שדינא כו' תחילה אומר כי ראיתי בדברי החכם מהרש"א ז"ל שהקשה לתרץ קושיא זו של הרשב"א ז"ל דילמא אי לאו ג"ש הייתי מוקי תרי לך להטמין ולקבל פקדונות מן הכותים בגבולין ולא הוה שדינן ליה אלא ימצא ולעיל דאמרינן יכול להטמין כו' היינו נמי מתרי לך אבל השתא דאיכא ג"ש דאסור להטמין ולקבל פקדונות ע"כ שדינן אלא ימצא למילף כותי שכבשתו ממשמעותי' ע"כ כוונתו וטרם עיוני בספרו למדחי ג"כ תירוץ זה. ולפי דעתי אפשר להעמידה דהשתא נמי דכתיב שאור שאור אימא דגם בבתים שרי לקבל פקדונות משאור שאור דהא דתופס שפשוט דבבתי' אסור לקבל פקדונות היינו מדלא כתיב ביה לך כדפירש רש"י ד"ה ת"ל לא ימצא והא גבי גבולין נאמרו תרי לך וא"כ נילף בתים מג"ש מהתם ולשרי גם בבתים הכל וכ"ת הא ע"כ מדלא כתיב לך בגופיה לרבות פקדון אתי דע"כ צ"ל הכי בלאו הכי דהא קאמ' יכול יקבל פקדונות וכו' משמע דס"ד דשרי לקבל יהי' מכח מה שיהיה וא"כ תקשה היכי ממעט מלא ימצא נימא דלא ימצא גופיה אתי בג"ש כמ"ש אלא ע"כ מדלא כתיב בגופיה ש"מ דלרבויי אתא הא לאו מלתא היא דהא א"א למכתב בגופיה דא"כ היינו ממעט גם כותי שכבשתו דשרי ואפילו בלא משמעות' הייתי ממעט כיון דלגופיה לא איצטריך דמפקא ליה משאור שאור וא"כ תרי לך למה לי ע"כ לכותי שכבשתו הלכך לא כתביה בגופיה לאסור כותי שכבשתו ותרי לך למשרי לקבל פקדונות אתי ומהאי טעמא נמי אין לומר נכתב לחד לך מהני תרי גבי לא ימצא דגם זה אינו כלום דגם בזה הייתי מוקי לכותי שכבשתו ממשמעותיה ולא להתיר לקבל פקדונות להכי כתביה התם לאוקמי להתיר לקבל פקדונות ומנלן למשרי אלא ימצא אלא ע"כ צ"ל דס"ל לתנא דלישנא דלא ימצא משמע דאסור באחריות שהוא מצוי בידך כמ"ש רש"י עצמו לקמן דף ו' ד"ה לעולם אסיפא וכן משמע בשמעתין דקאמר שאני הכא דאמר לא ימצא וכן לקמן היינו דאיצטריך לא ימצא משמע דמלישנא דלא ימצא גופיה נפקא וכן כמה דע"כ דאל"כ בכל ג"ש בעולם נדרש מדלא כתיב בגופיה מיעט אז ריבה משום הכי אלא כל ג"ש כמאן דכתיב בגופיה דמי ורש"י לא פי' כן אלא בתחילת הברייתא מקמי דתיתי שאור שאור דאז ע"כ לא אתא ממשמעות דא"כ היכי קאמר בתר הכי אין לי אלא בנכרי שלא כבשתו כו' ואי ס"ד דגם ברישא ממשמעות אתי היכי ס"ד לחלק בין כבשתו ללא כבשתו כיון דכבר נקט התנא המשמעות והמשמעות לגמרי משמע אלא ש"מ דמדלא כתיב לך נפקא אבל למאי דמסיק ג"ש ממשמעות אתי כדפי' הוא עצמו ז"ל וא"כ א"ש ואע"ג דלא ימצא משמע נמי לרבויי כותי שכבשתו דהוא מצוי כדפי' רש"י ואימא לאסור כותי שכבשתו אתי ולעולם באחריות שרי י"ל דלהא לא אצטריך דמהי תיתי למשרא כותי שכבשתו דתרי לך לאחריות אתו דמסתבר טפי למשרא מכותי שכבשתו דאקרי לך כדפי' התוספות דהא כותי שכבשתו לא, ילפינן מלך אא"כ שדינן אלא ימצא ואלו אחריות ילפינן מגופיה דלך לשיטה זו ואני הצעיר אוסיף להפליא על דברי התוס' שכתבו על תרוץ ר"י ז"ל ודוחק א"כ הם תופסים לפשוט דכי שדינן לך אלא ימצא ע"כ אימעט נכרי שכבשתו הלכך תירוץ ר"י דוחק הוא דלמדרש לך לבתים בלא שדיה פשיטא דדוחק הוא דמה ענין לבתים לכאן אלא ע"כ אלא ימצא קאי וא"כ ממילא אימעט כותי שכבשתו כך צ"ל ע"כ לפירוש התוס' כמו שאכתוב אי"ה וא"כ תימה על תימה דלפי זה תרי לך למה לי לכתוב רחמנא רק חד לך גבי לא ימצא וא"כ ע"כ נמעט כותי שכבשתו ובל יקבל נרבה מלא ימצא וגבולין ניליף שאור שאור מבתים ואתי הכל על נכון כדפריך נמי בריש מרובה נכתוב להני פרטי גבי היאך כלל ופרט על כל דבר פשע למה לי וכן בריש בכל מערבין גבי בבקר ובכמה דוכתי פריך נכתוב רחמנא הכי ואפשר דהתוס' תופסים בפי' רש"י דבל יקבל אתי מדלא כתיב לך בבתים וא"כ אי כתב לך בבתים הוי ס"ד כ"ש דשרי לקבל אבל לע"ד א"א בשום פנים לומר דס"ל לרש"י ולתוס' הכי כמ"ש לעיל דמ"ש מכל ג"ש דעלמא ואע"ג דיש לחלק טובא דהכא שאני מכח קושיא זו בעצמה מדכתיב תרי לך דאי לקבל שרי לכתוב רחמנא חד לך בלא ימצא לחוד ויהיה הכל שרי לקבל וכותי שכבשתו אלא מדלא כתיב הכי ש"מ דלקבל אסור וכותי שכבשתו שרי דמסתבר טפי מ"מ סוגיא דשמעתין לא משמע הכי דהא אביי דלא דריש תרי לך ע"כ נפקא ליה לאחריות מלא ימצא לחודיה דלדידיה ליכא לתרץ הכי ומ"מ יש לישב קושית החכם הנ"ל דתוספות מקשים דע"כ מוכח מלשון התנא דאפילו בלא ג"ש שדינן לך אלא ימצא ולא מוקמינן לענין לקבל פקדונות דהא מקמי דתיתי ג"ש דריש התנא מלא ימצא ר"ל למדרש לך אלא ימצא דאין חלוק בין כבשתו לל"כ אלמא בלא ג"ש מסתבר טפי למשדא אלא ימצא מלמדרש לקבל פקדונות וא"כ ג"ש למה לי גם מה שכת' דס"ד דיתורא דלך אתי לגבולין להתיר הטמנה אגב חורפיה לא עיין דמאי ענין הטמנה ללך דהטמנה שריא מגופה דקרא דכתיב לא יראה כדפירש רש"י בהדיא ולפום ריהטא כתבה הכא דע"כ תרי לך לדידיה לדרשא אחריתא אתא דאל"כ תרי לך למה לי וכ"ת חד למשרא כבשתו וחד ללא כבשתו ובלא שדיה, אלא ימצא א"כ אי כתביה בלא ימצא נמי הוי צריך למיכתב תרווייהו לכבשתו ולל"כ דסא אביי לא דריש ממשמעות דלא ימצא לכבשתו דאל"כ למה לא תירץ כדרבא דהא שינויא דידיה דחיקא הוא לומר איפוך ושינויא דרבא למשדיה ללך אלא ימצא אתמר בכל התורה אם אינו ענין לגופיה תנהו ענין לדבר אחר אלא ע"כ לאביי מלישנא דלא ימצא נפקא אחריות ובהא לא פליג רבא עליה הלכך נראה דאפילו אי כתיב לך בלא ימצא אין המשמעות מוכרח דכבשתו שרי דאיכא למימר דלגופיה אתי למשריה נכרי בבתים בלא כבשתו דאדרבה לא ימצא כתיב דמשמע לא יהא מצוי וזהו ע"כ בדכותי דבשלו לא שייך הא מלתא כי היכי דמלא ימצא דרשינן אחריות אף דשדינן לך אלא ימצא מ"מ אחריות אסור ולא קאי לך כ"א אמצוי דכבשתו ה"נ נימא דלא קאי כ"א אפשטא דקרא דבלא ימצא כתיב לך ושל נכרי מותר ומנלן למדרש התירא מיניה דקר' אדרבא לאיסורא כתיב להכי יליף משאור שאור דלגופיה לא איצטריך למשרא בכותי ראית חמץ דלמא הטמנה דוקא שרי דלא ימצא דהיינו הטמנה אינו אסור כ"א לך אבל דכותי שרי להטמין להכי יליף התנא שאור שאור דשל אחרים אתה רואה ולע"ד תירוץ פשוט הוא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף