מהר"ם חלאווה/פסחים/ה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


מהר"ם חלאווה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ב

דף ה' ע"ב

האי תנא מהדר אהתירא ונסיב קרא לאיסור' אין משום לך לך תרי זמני כך גרסת הספרים, ופירש"י ז"ל משום לך לך האמורים בשאור בגבולין ואם אינו ענין לשאור בגבולין תנהו ענין לבתים וקרי ביה הכי לא ימצא לך כלומר אף במצוי דהיינו כשבתו ושרוי עמך בחצר דוקא לך אסור. וקשיא דא"כ אמאי נסיב לא ימצא תיפק ליה משום לך דמיותר ועוד דלא ימצא באחריות מוקמינן ליה בסמוך והשתא דאתיא להכי נימא דאפילו באחריות מותר דלא אסור אלא לך וכי תימא א"כ למה לי תרי לך לכתוב לא ימצא וחד לך הא ליתא דהוה מוקמי ליה לההוא לך לגוי שלא כבשתו אבל השתא דכתיב תרי לימא הכי. ועוד דלישנא דגמ' לא אתי שפיר דמלישנא משמע דמדנסיב אסורה שמעי' התירה וקרא לאסורא אצטריך מדקא משני אין ולדבריו האי קרא דלא ימצא משום התירה נקט ליה והרב בעל העיטור ז"ל פי' משום לך לך דאי לאו לא ימצא הוה מוקמינן האי לך יתירא לכדר' יוסי הגלילי דאמר לקמן חמץ בפסח מותר בהנאה משום דכתיב לך שלך יהא אבל השתא דכתיב לא ימצא לאיסורא ליכא למימר הכי ואייתר ליה לך לגוי שכבשתו. וקשיא לי דאי טעמא תריצ' הוא ר' יוסי הגלילי גופיה אמאי לא הדר ביה מהאי קרא ורבנן אמאי לא מותבי ליה מניה לקמן. וכי מעינ' להת' מפרישנא לה בעזה"י. עוד פירשו בשם הרב ר' יונה ז"ל משום לך לך תרי זימני דאי לאו לא ימצא בחד לך הוה דרשינן לך ולא של אחרים בין כבשתו בין שלא כבשתו. ואידך לך הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ולאסור בגוי שכבשתו והשתא דאתא לא ימצא לאיסורא על כרחין לך לך להתיר' אתא ולגוי שכבש וגם זה קשה דאי לך סתם ממעט אפילו גוי שכבשתו בחד לך סגי ואי משום לא ימצא מוקמי' לה באחריות ונראה דה"ק משום לך לך דאי לאו לא ימצא הוה מוקמינן לך לך חד לאחרים וחד לגבוה או לדרשא אחרינא. אבל השתא דכתיב לא ימצא למיסר באחריות ש"מ דכל שלא באחריות שרי מדאיצטריך קרא לאשמועי' איסורא דאחריות והלכך דרשי' לך לך לכבשתו ולא כבשתו. ואי כתיב לא ימצא לחוד הוה אמינא לא ימצא כלל ומשו"ה צריכי תרוייהו והשתא איצטריך ליה למנקט עיקר קרא לאיסורא דאי לא איסורא לא הוה שמעינן התירא (ח"י). והקשו בתוספות דהכא נפקא ליה אחרים וגבוה מחד קרא ואלו התם במס' מנחות אמרי' תרי עריסותיכם כתיבי חד לשל אחרים וחד לשל הקדש. לפי' כתבו הם דעיקר הגרסא שם תרי עריסותיכם חד כדי עיסתכם וחד לשל הקדש וה"ה נמי לשל אחרים ועוד הקשו מאי שנא הכא דצריכי ליה תרי קראי לכבשתו ולא כבשתו ובעלמא גבי חלה ובכור ומעשר וכל הני דפ' שלוח הקן לא מייתי תרי קראי. ותירצו דכיון דגלי לן קרא הכא דכבשתו כלא כבשתו תו לא איצטרך ליה בעלמא ואין כאן קושיא דשאני הכא דכתיב לא ימצא והוה אמינא דלא יהיה מצוי ואפילו שלא באחריות משום הכי צריכי תרי קראי (ח"י):

בעירו חמירא דבני חילא דכיון דאלו מגניב ואלו מתביד ברשותייכו קאי ובעיתו לשלומי פי' הרמבמז"ל שהיו מפקידים חמצם אצלם ואם נגנב או שנאבד היו אונסין אותו לשלם. והשיב עליו הראב"ד ז"ל דתשלומין מן האונסין אינן תשלומין. אלא ה"פ שהם מפקידין חמצם אצלם בסתם ודין המלך שאם נגנב או אבד ברשותם שישלמו וקאמר רבא דאע"ג דפקדון כל היכא דאיתיה ברשותיה דמריה איתיה כיון דאיכא חדא שעתא דקאי ברשותיה דהיינו אי מגנב דמחייב לשלומי כדידיה דמי והני מילי כשקבל עליו אחריות מפור' והלכך עבדי המלך ומתאכסנים בבית ישראל אם מחוקי המלך הוא לשלם הנאבד בביתם אסור ליתן להם חניה וכיצד יעשו ישכרו להם בית ואפי' בפרוטה וכדבעינן למכתב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף